יובל נעמן - לראות את העולם בדרך אחרת...
בכתבות אודות הרובע המרכזי של טאיפיי וטאיפיי המונומנטלית תוארו אתרי תיירות מרכזיים בעיר. כתבה זאת מתארת אתרי תיירות נוספים מצפון העיר למרכזה, שחלקם הם צירים מרכזיים בכל ביקור בעיר טאיפיי. מקדשים, מבנים ושוק, שאין ביקור בטאיפיי שלם בלי ביקור בחלקם.


תקרובת לאלי הדת המקומית

מלון גראנד (Yuánshān DA Fàndiàn)

שמו המלא של המלון המפואר ביותר בטאיפיי הוא Yuánshān DA Fàndiàn ("מלון יואנשאן הגדול"), וכשמו כן הוא. כאשר הבין צ'יאנג קאישק שאין ברשותו מקום הולם לאכסן את אורחיו המכובדים החליט לבנות מלון מפואר שיהיה יצירה ארכיטקטונית בעלת מאפיינים סיניים קלאסיים. הוא הזמין את האדריכל הנודע יאנג צ'וצ'נג (שמאוחר יותר בנה גם את ההיכל לזכר צ'יאנג) לבנות על חרבות מקדש שינטו מהתקופה היפנית, את המלון המפואר ביותר, במבנה שהיה אז הגבוה בטאיפיי (עד 1981), ואחד המבנים הסינים קלאסיים הגבוהים בעולם. המלון נבנה ב-1952, אולם המשיך להיבנות עוד 20 שנה כשנוספים לו נדבכים. ב-1968 הוא דורג כאחד מעשרת המלונות הטובים בעולם. הוא נחנך סופית ב-1973 ואירח את כל שועי עולם.

ב-1995 פרצה שרפה על הגג וכילתה את הקומות העליונות מכיוון שמשאבות המים לא הגיעו לגובה הגג. כששופץ הגג שלוש שנים מאוחר יותר, סובבו הדרקונים שבקצה הגג כך שייפנו פנימה ולא החוצה. כידוע, דרקונים מסמלים מים ובכך מגינים על הגג משרפה נוספת. האש גילתה גם אמת נוספת. שנים רצו שמועות על מעברי מילוט סודיים למבנים ממשלתיים סמוכים. השריפה גילתה שני מעברים סודיים לשטחים פתוחים, במנהרות בנות 180 מטר. העיצוב הפנימי של המלון מלא באוצרות תרבות, שישנם גם בכל 490 חדרי האירוח שבו. עלות לילה בסוויטה הנשיאותית היא כ-5,000 דולר, אולם יש חדרים גם ב-99$.


מלון גראנד (מאגר תמונות חפשי)

מקדש קונפוציוס טאיפיי (Kǒng Miào)

כשם שהקונפוציאניזם אינו דת במובן שאנחנו רואים דת, אלא זאת הגות אודות דרכי התנהגות והתנהלות האדם בחברה, כך גם המקדש אינו בהכרח מקום של תפילה והוא יותר פינה שקטה של התרגעות ומחשבה והעמקה בהגותו של המורה הגדול קונג. מקדש קונפוציוס בטאיפיי הוא מתחם של מבנה המוקף פארק ירוק וסביבו חומה, המבדלת את הפנים הרוחני מהחוץ הגשמי, הרץ ורועש. זהו המקום לשאוף אוויר, לעשות תרגילי טאי-צ'י, מדיטציה, ללמוד, לטייל בגן ולשנן את הגותו של המורה קונג.

המקדש נבנה על ידי האומן המפורסם יאן וואנג יישון בסוף שנות העשרים, מקדש זה הוא דוגמא יפה של אדריכלות סינית דרומית ושל האמנויות הדקורטיביות המקומיות היפות של טאיוואן. בכל המקדש יש שלטי מידע באנגלית על ההיסטוריה של קונפוציוס, המקדש, וששת האמנויות הקונפוציאניות (כגון חץ וקשת ורכיבה). כשאתה עובר דרך השער הראשון (Lingxing), מול הבריכה, לך לקצה השמאלי הרחוק וחפש את לוח הקרמיקה היפה של ילד המחזיק פנס: הפנס ממשיך ומשתלשל החוצה מהלוח! לוחות מדהימים אחרים של אגרטלים עם פרחים פורחים, נמצאים מעבר החצר, על שער "יי". בתוך האולם הראשי (Dacheng Hall) שימו לב לתקרה המפוארת.

זהו מקום רגוע ונינוח, פרט ליום הולדתו של קונג, החל ב-28 בספטמבר, בבוקרו של היום (06:00) נערכים טקסים בבגדים מסורתיים, מוזיקה, מצעד וטקס. לטקס זה יש לרכוש כרטיסים, ורצוי לפחות שבוע מראש. ביקור במקדש זה כדאי לשלבו עם ביקור במקדש באו-אן והגן שלצידו, הנמצאים מעבר לרחוב, במרחק עשרות מטרים משם. מדרחוב דאלונג (Dalong) בו יש בתי קפה ומסעדות נמצא בקרבת מקום. מקדש קונפוציוס סגור בימי ב', ופתוח בימים ג'-ז' 08:30-21:00 ו-א' עד 17:00. הוא נגיש בקו הרכבת התחתית מס' 2 (הקו האדום שבצפונה של העיר כבר אינו תת-קרקעי), תחנת Yuanshan. אתר 


דוגמא של תמונת חרסינה תלת-ממדית במקדש קונפוציוס

מקדש באו-אן (Dalongdong Baoan)

וו-טאו נולד בפוג'יאן במאה העשירית (תקופת סונג). הוא היה רופא דאואיסטי מיומן שעשה ניסים על פי בני המקום, כולל הוצאת עצם זר מגרון נמר וטיפול בטיפות בעיני דרקון. עם מותו החלו לסגוד לו ובמאה ה-15 הוא זכה להכרת קיסר מינג כ"מפקח קיסרי של שערי השמיים, רופא רחום דאואיסטי דגול וקיסר הגנת החיים" או בקיצור "באושאנג דדי". הוא הפך לאל הרפואה בדת העממית וסוגדים לו במחוז הולדתו. המהגרים מפוג'יאן לטאיוואן, שוודאי פגשו מחלות טרופיות רבות, ייבאו איתם אמונה עממית זו. בשנת 1760 נבנה לו מקדש שהלך ועוצב מחדש במשך 25 שנה והושלם ב-1805. למקדש נוסף חדר אחורי לכבודו של אל החקלאות וכן חדר בצד שמאל (מערב) לכבוד אלת הילודה המוקפת בעוזרות התומכות בנשים בשלבי הריון שונים. אשה הריונית או בני משפחתה יגיעו למקדש לבקש הריון ולידה קלים ובריאות התינוק שברחם.

כמו במקדשים רבים יש מגדל תוף במתחם, דינג (סיר סיני) בו שמים קטורת ושולחן תקרובות ראשי ורבים נוספים מול כל אל. על הקירות החיצוניים של המקדש יש ציורים יפים ואחד המעניינים נמצא מחוץ לכניסה, בצד ימין, בו אם כותבת על גב בנה "שרת את המדינה". במקדש נערכים פסטיבלים שונים, ובמיוחד ביום הולדתו של באושאנג דדי, החל ב-15 בחודש הירחי השלישי. מול פתח המקדש, מעבר לרחוב, יש גן מדהים בו יש בריכות מים, סלעים, דרקונים, עגורים ועוד. ממזרח לגן ולמקדש נמצא מקדש קונפוציוס. המקום פתוח בחינם כל יום בין 06:30-22:00. הוא נגיש בקו הרכבת התחתית מס' 2 (הקו האדום שבצפונה של העיר כבר אינו תת-קרקעי), תחנת Yuanshan ומשם זה כעשר דקות הליכה.


האם הפטריוטית החורטת על גב בנה

שוק הלילה שילין (Shì lín yèshì)

מבין שווקי הלילה של טאיפיי, שוק הלילה שילין הוא הגדול ביותר. משעת פתיחתו לקראת שקיעה, הוא עמוס באנשים והולך ונהייה צפוף. יש בו מתחם אוכל גדול, אבל יש בו באסטות ודוכנים מכל סוג. מכיוון כניסה אחד יש שוק מסודר ומקורה בו יש בעיקר אוכל ומשחקי קליעה למטרה. הוא מוביל לאחת מפינות השוק בו נמצא מקדש צ'ישין-גונג (Shi Lin Ci Cheng Gong) שהוא מקדש מקומי יפה ששווה ביקור בפני עצמו, ומדגיש את העירוב בין קודש לחולין בלב הרחוב ההומה. רחוב צולב וסמטאות נוספות מציעים שלל דברים ובכללם מאכלים טאיוואניים אופייניים. המוכרים פתוחים מעט למשא ומתן, ובכל מקרה אדיבים ולא דביקים. השוק פתוח גם אחרי חצות, והוא דרך בילוי מעניינת בערב. אפשר להגיע לשוק בקו מס' 2 האדום לתחנות Jiantan.


מאכלים בשוק הלילה

מופע טאיפיי איי (TaipeiEYE)

לא כל אחד יהנה מהמופע. הוא דורש פתיחות לאומנויות הבמה הסינית הקרובים במקצת לאופרה סינית, אך קל יותר לעיכול. יש במופע ריקודים, שירים, אומנויות לחימה, ריקוד אבוריג'יני ותיאטרון בובות. המופע "האגדה על שמונת בני האלמוות החוצים את הים" מספר את סיפור שמונת בני האלמוות מהמיתולוגיה הדאואיסטית, כל אחד מייצג אדם ממין אחר, גיל אחר ומעמד חברתי שונה. כולם נולדו כאנשים ועברו מסע בלתי רגיל להיות בני אלמוות. לכן, הדמויות המיתיות, יש להן תכונות אנושיות של אנשים מהשורה. הם עומדים לחצות את הים המזרחי. אחד מהם מציע שכל אחד ייבחן את כוחו המיוחד, והים המזרחי לפתע מתכסה אורות וקסם. הפיה שחיה בים המזרחי מופרעת מנוחתה, אחרי ויכוח קשה מתחיל מאבק עם בני האלמוות באופנים שונים. ברקע הקרבות ישנם ריקודים, שירה ודקלום, בליווי נגינה (Chuyi). בצידי המסך מוצגות כתוביות הסבר גם באנגלית. בסיום המופע ניתן להצטלם עם הדמויות. יש הופעה בת שעה בימי ב', ד', ו', בעלות NT$550 והופעה ארוכה של שעה וחצי בימי שבת במחיר NT$880. המופע מתקיים בקומה השנייה בכתובת No. 113, Sec. 2, Zhongshan N. Road, מרחק הליכה של 10 דקות מתחנת Shuanglian בקו מס' 2 האדום. עדיף להזמין מקום מראש באתר  או בטל: 0225682677.


שחקנית במופע טאיפיי-איי

פארק היצירה הואה-שאן 1914 (Huàshān 1914 Wénhuà Chuàngy)

כדוגמת פרוייקטיי התחדשות עירונית במקומות אחרים בעולם, מפעל היין הישן מתחילת המאה העשרים, הפך למקום ה"שיקי" ביותר בטאיפיי. המחסנים הישנים עוצבו מחדש ועכשיו יש בהם הופעות מוסיקה חיות, חנויות עיצובים חדשניים וכן מסעדות, בתי קפה וברים מסוגננים. היקב הפרטי שנפתח במקום ב-1916, ייצר יין ג'ינסנג ואזוב לגידול סחלבים. ב-1922 הממשל היפני הכריז על מונופול על אלכהול ולקח את המקום לייצור סאקה (יין אורז). הממשלה הטאיוואנית בתורה לקחה בעלות על המתחם ב-1945 וייצרה במקום יין קסאבה זול ובהמשך יין אורז ויין פירות. המקום נסגר ב-1987 ועמד לההפך לעוד בלוק מגורים צפוף במחיר מופקע כמו מקומות אחרים בעיר המתפתחת, אולם קבוצת אומנים גילתה ב-1997 שהמקום הוא מושלם להופעות, לסדנאות וגלריות, בשל היות המחסנים מרווחים, בעלי תקרות גבוהות וחללים מוצפים באור טבעי.

בשנת 2003, לאחר שנים של הפעלת לחץ, העירייה נתנה את המקום לניהולה של המועצה לענייני תרבות. לאחר פרוייקט שיקום רב שנתי הפך המקום לאתר התכנסות פופולרי בקרב משפחות וההיפסטרים כאחת, מקור לגאווה עירונית, מוקד להפצה של רעיונות חדשניים בתחומי אומנות וחיים עירוניים. מאז, קבוצות תיאטרון, ציירים, פסלי עץ, סופרים, מפיקי סרטים מצאו בפארק מקום להפגין את הכשרון היצירתי שלהם. שטח הפארק פתוח כל הזמן אך החנויות והמסעדות לכל אחת מועדים משלה. יש במתחם מרכז מידע. כדי להגיע יש ללכת כעשר דקות מתחנת התחתית Zhongxiao Xinsheng של הקו 5 הכחול וקו 4 הצהוב. אתר


מגדל טאיפיי-101 בלילה

טאיפיי 101 (Taipei 101)

"המרכז הפיננסי העולמי" בטאיפיי, הידוע גם בשמו "טאיפיי 101" הוא סמלה של העיר ומוקד גאוותה. כחלק מהפיכתה למעצמה כלכלית, ודווקא בתקופת המשבר הכלכלי של אסיה בסוף שנות התשעים, החליטה העיריה לבנות מגדל כגורם מוביל של מרכז העסקים החדש של העיר. הבנייה אושרה ב-2001, כשהאתגר הוא לבנות גורד שחקים שלראשונה בעולם יעבור את חצי הקילומטר בגובה, וזאת באזור הסובל תכופות מרעידות אדמה וסופות טאיפון, ובסמוך לשבר קרקעי גדול. הבניין תוכנן חיצונית כמו צמח הבמבוק, המכוסה בזכוכיות כפולות שיהפכו את המבנה למבנה ירוק החוסך באנרגיה. את הבנייה עשתה חברת סמסונג-קונסטרקשן הקוריאנית, שבנתה גם את מגדלי פטרונס בקואלה-לומפור, שהיו עד אז המגדלים הגבוהים בעולם. אותה חברה אגב, בנתה גם את היורשת של טאיפיי-101 בתואר המגדל הגבוה בעולם – בורג' חליפה. לתכנון בסגנון פוסט מודרני אחראי האדריכל הטאיוואני סי. אי. לי. המבנה נבדק ברעידת האדמה הגדולה שהייתה בטאיפיי ב-2002 בעוצמה של 6.8 ולמרות שמנוף בנייה קרס והרג חמישה אנשים, למבנה שהגיע אז לקומה ה-56, לא נגרם כל נזק. הבנייה של 101 הקומות הושלמה והצריח הותקן עד 2004, אז הוכתר רשמית כמגדל הגבוה בתבל, בגובה של 509 מטר.


מגדל טאיפיי-101 ומרכז הקניות הצמוד

בראש השנה מפגן הזיקוקים היוצא מקומותיו ומסמן את השנה החדשה לפני שהיא נכנסת ברוב העולם, הפך למסורת וסימן היכר של המגדל, שביומיום לא ממש מואר כפי שהיה יכול להיות. המבנה היה הגבוה ביותר מה-17 באוקטובר 2003 ועד 21 ביולי 2007, אז הבורג' חאליפה עבר אותו, ואת התואר הרשמי איבד ב-2010 כשזה נחנך רשמית. אולם ב-2011 זכה בתואר חדש של דירוג הפלטינה של התקן האמריקני לבנייה ירוקה, והוא המבנה "הירוק" הגבוה בעולם. הוא חוסך בחשמל לקירור וחימום וממחזר כשליש ממי הבניין לשימוש חוזר. מבחינה מבנית, המגדל בנוי משמונה מגה-עמודי פלדה מלאים בטון מחוזק 10,000PSI, ועוד 28 עמודים נוספים – כולם חודרים לאדמה לעומק רב. לשם ביטחון גויסו למבנה גם עקרונות הפאנג-שוואי – אם לא יועיל גם לא יזיק.

בראש המגדל, בין הקומות 85-91, ישנה מטוטלת ענק כדורית במשקל 660 טון, שתלויה אך מחוברת בתחתיתה לבוכנות משככות, עם יכולת תנועה וריסון גדולים. באוגוסט 2015, בזמן טאיפון, נעה המשקולת מטר שלם – התנודה הגדולה ביותר שנמדדה. לתנודה כזאת גם החלונות צריכים להיות מסוגלים לספוג את גמישות המגדל, ואכן עומדים בכך. אין ספק שהנדסית זהו מהמגדלים המשוכללים שנבנו, והמשוכלל שנבנה עד לבנייתו, כשבבנייתו שולבו טכנולוגיות שלא היו עד אז כגון מערכת תקשורת בסיבים אופטיים למהירויות גבוהות ביותר, וכן מעליות המהירות בעולם, המגיעות בטיסה אווירודינמית ומדוחסת, למהירות של למעלה מ-60 קמ"ש, כשהן עושות את המסלול מהקרקע למצפה בקומה 89 ב-37 שניות כשהאור מעומעם ותצוגה אורקולית מראה את התקדמות המעלית. המעליות של טושיבה, היו הראשונות עם מערכת אבטחה משולשת של עצירה במקום ועוד חידושים לתנאי הנסיעה שלהן.

בקומות 88-91 יש מצפים מהם נשקפת כל העיר, ואפשר גם לראות את משקולת הענק העומדת (או נדה) ומייצבת את הבניין. בקומות 85-86 יש מסעדות. הקומות העליונות מיועדות לתקשורת, לאחזקה ובטיחות ולמועדון אקסקלוסיבי של עשירי עולם – קלאב 101 – שלא ברור אם כלל מתכנס שם. מרבית האנשים מגיעים למגדל בעיקר כדי לערוך קניות במרכז הקניות שבקומות הקרקע, המציג את מיטב המותגים העולמיים במרגלות המגדל ובהמשכים שלצידיו. קניון זה יש בו גם מסעדות, בתי קולנוע ובתי קפה. שעות פתיחה: ימי א'-ה' 11:00-21:30; ימי ו'-ז' סגירה ב-22:00. המגדל נמצא סמוך לתחנת התחתית Taipei City Hall בקו הכחול.


משקולת האיזון במרומי טאיפיי-101

הר הפיל (ש'יאנגשאן)

מהתחנה הסופית של הקו האדום, הנושא את שם הגבעה, ניתן לצאת לטבע ולעלות לגבעה המיוערת המרוצפת משעולי הליכה. כ-900 מדרגות מובילות לנקודה גבוהה המשקיפה על העיר ועל מגדל טאיפיי. שם הגבעה ניתן לה בשל דמיונה לראש פיל עם חדק. כדי להגיע לנקודת תחילת העלייה יש לקחת את הקו האדום עד לתחנתו האחרונה, ומשם לעבור בגן ארוך ממנו עוד 200 מטר למקדש בו מתחילה העלייה.
 

כתבות נוספות על טאיפיי וסביבתה:

הרובע המרכזי של טאיפיי – מורשת סינית ויפנית
טאיפיי המונומנטלית – בנייתה של מורשת
אתרי טבע ותרבות בסביבות טאיפיי
עיירות קסומות סביב טאיפיי