יובל נעמן - לראות את העולם בדרך אחרת...
מפלגת הגוואמינדנג שלקחה את טאיוואן לאחר בריחתה מהיבשת, הנציחה את שלטונה באי במספר מונומנטים אייקוניים המחברים את טאיוואן לקבוצת אנשים מהיבשת ומנסים לנכס לאי היסטוריה שאך נקשרה לאי בעשרות השנים האחרונות תוך טשטוש העבר הייחודי של פורמוזה כיישות היסטורית עצמאית ונפרדת מסין גופא.


החלפת המשמר באנדרטה של צ'יאנג קאישק

יד לזכר סון יאטסן (Sun Yat-sen Memorial Hall)

בהקמת מונומנט זה חל בלבול מכוון בתפקידו ההיסטורי של ד"ר סון יאטסן, לכבודו נבנה היכל זכרון בטאיוואן. מילולית שמו של המבנה הוא "היכל זכרון לאומי לאבי האומה" (Guólì Guófù Jìniàn). האנדרטה נמצאת במרכז טאיפיי, לא הרחק ממגדל טאיפיי-101. ממשלת טאיוואן החלה להכין את הבניה לאנדרטה בשנת 1964. הנשיא צ'יאנג קאישק הכריז רשמית על המקום שנה לאחר מכן. התכנון נעשה על ידי ארכיטקט מקומי שנבחר בתחרות פומבית. התכנית שונתה על ידי צ'יאנג קאישק עצמו, כדי להדגיש מאפיינים ארכיטקטוניים סיניים. התכנון המודרני במקור, הפך לבית עם תמוכות גג ומבנה גג עם זנבות סנונית בפינותיו, המחקה בניית עץ בבטון. עיקר הבנייה הושלמה ב-1972. הלוויתו של צ'יאנג נערכה באולם המרכזי של המבנה ב-1975. סך שטח המבנה הוא כשלושים דונם בשטח פתוח של 115 דונם. בכניסה הראשית להיכל ניצב פסלו של סון יאטסן. המבנה מכיל גם אולם הופעות, מרכז תערוכות בן כאלף מ"ר, תאטרון מולטימדיה, מרכז אודיו-ויזואלי, אולם הרצאות וספריה עם למעלה מ-300 אלף ספרים. הוא מכיל תצוגה אודות חיי ד"ר סון והמהפכה שהוביל, וכן מרכז חינוכי, תרבותי וחברתי ציבורי. כל שעה, יש החלפת משמר המהווה אטרקציה תיירותית. המבנה עצמו נמצא בפארק צ'ונגשאן (Chungshan). בו ישנם גנים, קירות היסטוריים דקורטיביים ושטח תערוכות ומופעים המוקף באגם צ'ו (Cuì Hú) הידוע גם בשם "ברכת האיזמרגד". במקור, האנדרטה בראש ובראשונה תפקדה כמקום להציג את השרידים ההיסטוריים של חיי סון ומהפכת שׂינְהַאי (שהובילה לקץ הקיסרות והקמת הרפובליקה). לאחר מכן נפתח המקום לתערוכות ומופעים. טקס פרסי הקולנוע, פרס סוס הזהב מתקיים כל שנה באודיטוריום שבמקום. במקור היה המקום באחריות העירייה, אך הוא עבר לאחריות שר החינוך, ביחד עם פארק צ'ונגשאן, ב-1986. הפארק פתוח תמיד אך ההיכל סגור בימי ב'. תחנות התחתית הקרובות הן Taipei 101 יציאה 4 בקו מס' 2 (האדום) או מתחנת סון יאטסן ממוריאל הול.


מבנה ההיכל לזכר סון יאטסן

יד לזכר צ'יאנג קאישק (Chiang Kai-shek Memorial Hall)

בין אפריל 75 וספטמבר 76 נגמר דור של שותפים / יריבים סיניים. צ'יאנג קאישק, ג'ואו אנלאי ומאו דזהדונג, בני דור המהפכה, יריבים וגם שותפים למלחמה ביפנים ואויבים במלחמת האזרחים, הלכו לעולם הרוחות, כשכל צד רואה בעצמו מנהיגם של הסינים כולם. אולם בפועל הם השאירו שתי דיקטטורות עוינות ושאיפה למיצוב היסטורי כמנהיג סין הבלעדי נותרה בעינה. אין איש בעולם שהתעמר יותר והרג יותר טאיוואנים מצ'יאנג קאישק. ובכל זאת, הוא נחשב לאב המייסד של המדינה, וההיכל לזכרו גדול ומפואר אף יותר מהיכל הזכרון של סון יאטסן. ההיכל שנבנה על ידי בנו של קאישק, שכיהן כנשיא אחריו.

מייד עם מותו של צ'יאנג קאישק ב-5 באפריל 1975 ממשלת גוואמינדנג ששלטה בטאיוואן החלה לחפש דרך להנצחתו, ומינתה ועדה שהכריזה על תחרות רעיונות. התכנית של האדריכל צ'אן צ'וצ'נג שבנה גם את מלון גראנד, זכתה, כשהיא משלבת מאפיינים סיניים מסורתיים על פי המודל של המאוזילאום של סון יאטסן בנאנג'ינג. התכנית למבנה המגלומני זכתה לביקורת על הטעם הרע שהיא מציגה. הבנייה החלה ביום הולדתו ה-90 של המנוח, ב-31 באוקטובר 1976, והמקום נחנך ביום השנה החמישי למותו, באפריל 1980.

המבנה המרכזי ניצב בפארק זכרון על שטח של 240 דונם, אליו מובילים שערים גדולים. בקומת הקרקע נמצא מוזיאון המוקדש לפועלו כפי שרוצים להציגו לקהל ולהנציח את זכרו. אל מרום המבנה מוליכות 89 מדרגות כמניין שנותיו בזמן מותו (אם תספרו מספר מדרגות שונה אל תתנו לזה לבלבל אותכם – זאת הייתה הכוונה). בהיכל עצמו נמצא פסלו הענק של צ'יאנג היושב על כיסא בסגנון פסלו של הקיסר יונגלֶה, בונה העיר האסורה בקברי מינג מצפון לבייג'ינג. לרגלי הפסל ניצב משמר כבוד, המתחלף כל שעה בטקס האהוב על ידי תיירים. על הקיר שמאחורי הפסל כתוב "אתיקה, דמוקרטיה, מדע" שזה המקביל של צ'יאנג ל"שלושת עקרונות העם" של סון יאטסן. דמוקרטיה בכל מקרה, לא יושמה על ידי המנוח בחייו, והגיעה רק עם בנו ויורשו. המבנה הלבן המעט חרוטי, מכוסה בשני גגות כחולים בסגנון "היכל היבולים הטובים" במקדש השמיים של בייג'ינג, רק שכאן הוא מתומן ולא עגול, בשל המזל הטוב של הספרה שמונה. יש טענה שהשילוב של בית לבן, גגות כחולים וערוגות פרחים אדומים הם כדי לסמל את צבעי הדגל, ואולי זו פרשנות מודבקת? במתחם, הסמוך לבניין משרד הנשיאות ברובע דזונגדזאנג, נמצא גם אולם הקונצרטים הלאומי.

הפארק סביב המבנה שימש לאחר פתיחתו להפגנות למען הדמוקרטיה. הוא הפך למוקד מריבה כשמפלגת האופוזיציה כשעלתה לשלטון, שינתה את שם הפארק בסוף 2007 ל"כיכר החירות". במבנה נותר פסלו של צ'יאנג, אולם משמר הכבוד הוסר. בחלל הפסל הוסיפו מוצגים המסמלים את הדרך לדמוקרטיה כולל אזכורים של אירועי 228 שלא מוסיפים כבוד רב לצ'יאנג, וכן 300 עפיפונים המייצגים את רוח השינוי הדמוקרטי. המצב חזר לקדמותו לאחר שנה וחצי, על ידי מפלגת הגוואמינדנג שחזרה לשלטון. המתחם פתוח בין 9:00-18:00 והחלפת המשמרות בין 10:00-16:00 בשעות עגולות. המקום נגיש בקו התחתית הצהוב בתחנה CKS Memorial Hall.


מבנה יד לזכר צ'יאנג קאישק

מוזאון הארמון הלאומי (Gugong Guoli bówùyuàn)

כבר קיסרי שושלת האן (מאה 2 לפנה"ס) שלחו צוותי פקידים להחרים ציורים, פסלים, קליגרפיה, ברונזה וכל דבר אחר בעל ערך. רבים מפריטים אלה סופו של דבר מצאו בית בעיר האסורה בבייג'ינג. במרתפי הארמון נאגרו במהלך אלפי שנים מוצגים בעלי ערך בל ישוער מכל רחבי המזרח ומאלפי שנים. כשנפלה קיסרות צ'ינג ב-1912, והוקמה הרפובליקה הסינית, עדיין נשאר בעיר האסורה קיסר השולט בארמונו בלבד. כילד קטן שאינו שולט באמת בדבר, אוצרות הארמון הלכו ונעלמו בהדרגה. הקיסר פו-יי תאר את הביזה והגנבות שנעשו באוצרות הארמון על ידי הסריסים, ושרפה שהתחוללה בארמון שכנראה הוצתה כדי לכסות על החוסרים הגדולים. פו-יי סולק מהארמון ב-1924, ושנה לאחר מכן נוסד מוזיאון הארמון לראשונה. זמן לא רב חלף וב-1931 השתלטו היפנים על מנג'וריה. מחשש לאוצרות הורה צ'יאנג-קאישק להוציא אותם מהארמון ולהעבירם למקום בטוח יותר, וב-1933 יצאו למעלה מ-13 אלף תיבות של אוצרות ברכבות דרומה לשאנגחאי, ובהמשך לאנשון ולייבין. בין 1937-1945 השתמרו האוצרות בדרום סין ובסיום המלחמה הושבו חלקם לעיר האסורה. אולם ב-1948 ראה צ'יאנג שהקומוניסטים גוברים עליו, והחליט להעביר את החשובים באוצרות לבסיסו בטאיוואן. הנג ליוו ניהל את המעבר של 2,972 ארגזים לנמל קילונג. ייתרת הארגזים – למעלה מ-10,000, נותרו בבייג'ינג בשל תפיסת העיר האסורה על ידי כוחותיו של מאו. האוסף נשמר במחסנים סודיים בטאיוואן עד לסיום בניית המוזיאון בשנת 1965 ולבסוף נמצאה במה הולמת להציג את עיקרי האוסף בהנהלתו של הנג ליוו.

באותו הזמן החלה בסין גופא "מהפכת התרבות" ואוצרות תרבות שערכם לא יסולא בפז הושמדו בשם המהפכה. דווקא בטאיוואן הייתה לשארית האוסף עדנה וסוף סוף מקום מתאים להצגתם. בכך חוזק הטיעון הטאיוואני שהם המייצגים האמיתיים של מורשת סין ותרבותה. הרפובליקה העממית של סין (ביבשת) טענה שהאוסף נגנב מבעליו החוקיים ועל טאיוואן להשיבו לבעליו בעוד שהרפובליקה של סין (טאיוואן) טענה שהמצאות האוסף אצלם הצילה מוצגי אלפי שנות תרבות מצפורני מהפכת התרבות, ולכן הם הבעלים החוקיים.

מבנה המוזיאון שופץ פעם אחר פעם, אולם מכמעט 700,000 מוצגים שברשות המוזיאון מוצג רק מקצת מהאוסף, כשחלק מוצג באופן קבוע וחלק בתצוגה מתחלפת כל מספר חודשים. המוצגים המובילים של המוזיאון, הזוכים לפרסום וגם להערצת הקהל, כוללים כרוב הג'יידיט (ירקן) שעלעליו העדינים יש עליהם שני חגבים, והכל בצבעי האבן הטבעיים, אבן היָשׁפֵה שנראת כמו נתח בשר חזיר ברוטב, ציור "לאורך הנהר במהלך פסטיבל צ'ינגמינג" שאמנם אינו המקור מהמאה ה-12 שנחשב למונה-ליזה הסינית, אלא ציור בהשראת המקור שנעשה ב-1737 ובכל זאת נחשב כיצירה חשובה ביותר, ציורו של האיטלקי הישועי ג'וזפה קסטיליונה "מאה סוסים", ציור ריאליסטי מערבי בהשפעת סגנון ציור צ'ינג מסורתי, שצוייר ב-1728 וזוכה במוזיאון להצגה דינאמית מרהיבה, סירה מגולפת מאבן זית ועוד.

אל המוזיאון אסור להכניס תיקים פרט לפאוצ'ים. לאחרונה הותר לצלם במוזיאון בטלפונים ניידים ומצלמות קטנות. בקומת הכניסה יש מימין חנות גדולה ומעניינת ומשמאל משרד בו ניתן להשאיל ערכות קוליות וכן לוקרים לאיכסון דברים האסורים בכניסה למוזיאון. קומה ראשונה אליה עולים בדרגנוע, מציגה מבוא למוזיאון ולשושלות סין, ספרים נדירים ומסמכים חשובים, פסלים דתיים וכן קופסאות תכשיטים בעבודת לכה ורהיטים עם מנעולים וצירים בעבודת קלאוזני ועבודות שנהב. קומה שנייה מציגה מבחר ציורים מפורסמים, קליגרפיה, וכן כלי קרמיקה. קומה שלישית מציגה כלי ברונזה עתיקים עם כיתובים בתוכם, תבליטים מתקופות מינג וצ'ינג (מאות 14-19), גלריות ירקן (כולל כרוב הירקן ובשר החזיר), ועוד. מחוץ למוזיאון ישנו מתחם עם מסעדות.

אל המוזיאון מגיעים מיליוני מבקרים כל שנה והוא האוסף המקיף ביותר של היסטוריה, תרבות ואומנות סינית. מחיר כניסה 160 דו"ט. אפשר להצטרף לסיור מודרך באנגלית בשעות 10:00 ו-15:00, ואפשר להצטייד בערכת הדרכת אודיו במחיר 100 דו"ט. לילדים יש מדריכי אודיו מותאמים לגילם. שעות הפתיחה הן 08:30-18:30 (עד 19:00 בשישי-שבת). המוזיאון אינו נגיש ברכבת התחתית ויש למצוא את האוטובוס היוצא מתחנת Shilin יציאה 1, בקו האדום. אתר 

סניף נוסף של המוזאון נבנה במחוז צ'יאיי (Chiayi) בדרום המדינה רק 3 ק"מ מתחנת הרכבת המהירה צ'יאיי. מבנה המוזאון המודרני (וכלל לא מסורתי סיני), אשר הקמתו החלה בשנת 2005, הושלם בשנת 2013 וכולל שטחי תצוגה וכן אגם וגן סיני.


כרוב הג'יידיט

מקדש הרוגי המלכות (Martyrs Shrine)

המקדש המהפכני-לאומי של הרוגי המלכות (Guómín Gémìng Zhōngliè Cí) הוא מקדש במחוז דזונג-שאן בטאיפיי, שמוקדש להרוגי המלחמה של הרפובליקנים (גוואמינדנג). המקדש נבנה בשנת 1968 בצלע הר צ'ינג-שאן, ומשקיף על נהר קילונג. המקום נוהל ע"י גברת צ'יאנג (סוּנְג מֵיילִינְג) בימי חייה בטאיוואן. המקדש נבנה בדמותו של "ההיכל להרמוניות נעלות" בעיר האסורה בבייג'ינג. המבנה מאכסן את שמות (ורוחות) 390 אלף חללי סין הלאומנית במהפכת שׂינְהַאי 1911, המסע צפונה, מלחמת סין-יפן השנייה, מלחמת האזרחים הסינית, וכן גם משברי מצרי טאיוואן הראשון והשני. החלפת משמרות הכבוד מסעיפים שונים של צבא הרפובליקה הסינית (טאיוואן) מתקימות במקום בדומה להחלפת המשמרות באנדרטה לסון יאטסן ובהיכל הזכרון של צ'יאנג קאישק. חיבור הרוגים סיניים שחיו ומתו בסין גופא, עם מורשת מזויינת של טאיוואן, יוצרת בכוונה את החיבור הלא אמיתי של האי עם היבשת. במקדש זה נערכה לוויתו של צ'יאנג צ'ינגקואו הנשיא, בשנת 1988.

פעמיים בשנה עולה נשיא טאיוואן בראשות ראשי "חמשת היואנים" (סניפי הממשלה), לתת כבוד לרוחות הלוחמים, לקוד להם קידה ולהדליק קטורת לזכרם:
•   ב"יום הנוער" המנציח את "מרד גואנזו השני" המכונה מרד "תל הפרחים הצהובים" (HuangHuaGang), שכוון נגד קיסרות צ'ינג, שנערך ב-27 באפריל 1910, כשמאה צעירים תקפו את ארמון המושל הקיסרי שבמחוז גואנגדונג, בניסיון כושל ללכוד את המשנה למלך של גואנגדונג וגואנגש'י. המרד חסר הסיכוי נכשל ונהרגו בו לפחות 86 צעירים מהם זוהו 72, שנקברו בתל מכוסה בפרחים צהובים ומכך שם המרד. זו הייתה מרידה חסרת סיכוי, אולם היה בה סימן שבישר את "מהפכת שׂינְהַאי" שנה מאוחר יותר, שייסדה את הרפובליקה הסינית והדיחה את הקיסרות. המרידה שארעה ביום ה-29 בחודש הירחי השלישי, שהיה 27 באפריל, מצויין בטאיוואן כ"יום הנוער" בתאריך 29 במרץ.
•   ב"יום הכוחות המזויינים" ה-3 בספטמבר.

מקדשים דומים ישנם בכל יישובי טאיוואן, וטקסים דומים נערכים שם בראשות שופטי שלום מחוזיים וראשי ערים. בניגוד ליום הזכרון לחללי מדינה, אין במקום התייחסות לכ-200 אלף הטאיוואנים שחיו תחת כיבוש יפני ורבים מהם לחמו ונפלו בשירות הצבא הקיסרי היפני, או אף למורדים ביפנים ובטרור הלבן שננקט כלפי הטאיוואנים במאבקם בלאומנים שפלשו למדינתם ודיכאו את אנשי המקום. המקדש נמצא בכתובת 139 Bei'an Rd והוא פתוח בשעות 09:00-17:00.


תוך המקדש לזכר הרוגי המלכות

 

כתבות נוספות על טאיפיי וסביבתה:

הרובע המרכזי של טאיפיי – מורשת סינית ויפנית
אתרים תיירותיים נוספים בטאיפיי
אתרי טבע ותרבות בסביבות טאיפיי
עיירות קסומות סביב טאיפיי