יובל נעמן - לראות את העולם בדרך אחרת...
את חג המולד (2009) עברו מרבית תושבי אזור הר הגעש מאיון בפיליפינים במקלטים, מחוץ לתחום הסכנה של ההר. עשרים אלף תושבים התפנו על פי העיתונות, וייתרת האנשים בכפרי האזור עדיין מקווים לטוב. ההר המקסים הזה החל לאחרונה להתחמם ולגרגר, וכל המכיר את כוחו בהפיכה מאתר נוף יפה לפצצה מתקתקת, יודע את עוצמת ההרס של הטבע כשזה מראה את כוחו.  


הר מאיון – הקונוס המושלם ביותר

הר הגעש מאיון (Mayon Volcano) נמצא בדרום לוזון, האי המרכזי של הפיליפינים, 15 קילומטר צפונית מערבית לעיר לאגספי - העיר הגדולה של מחוז אלבאי (Albay) באזור ביקול (Bicol). זהו הר געש פעיל, עם הקונוס המושלם ביותר, ומעיד על כך גם שמו שפירושו "יפהפה". ההר פעיל ביותר ונוטה להתפרץ כל כשמונה שנים (חמישים התפרצויות מתועדות ב-400 שנה!), כשהוא מכסה את הכפרים שסביבו בלבה ואפר וולקני. ובכל זאת המקומיים ממשיכים לבנות את  כפריהם למרגלות ההר.
גובהו של הר הגעש מאיון הוא כ-2,500 מטר של ערמה וולקנית, (עובדה המסווגת אותו כסטרטו-וולקנו). הוא ניתן לטיפוס בליווי מדריך וסבל (עליה לא קלה, ומאד מסוכנת בשל החריצים והבורות במדרונות). סוכנויות רבות בעיר לאגספי, העיר הגדולה של דרום לוזון, מארגנות את הטרק לראש ההר (בכפוף למצבו). טיול מומלץ הוא דווקא לכפרים למרגלות ההר, ומפגש עם אנשים מופלאים החיים בהם. ההר הופיע כמועמד לטופ-7 באתרי הטבע העולמיים, אך לא עבר לרשימה המצומצמת של 25 המועמדים האחרונים משום מה.  
 

דרום לוזון והנופים הפראיים

דרום האי לוזון, ממנילה לכיוון איי ויזיה: סמאר ולייטה, אינו אזור מאד מתויר. מרבית המטיילים והקבוצות המאורגנות יוצאים ממנילה דרומה רק עד למפלי פאגסנהאן (Pagsanjan) וחוזרים הישר למנילה. המפלים, הממוקמים כ- 70 קילומטר מדרום למנילה הבירה, מציעים ביקור באזור, שבמקורו היה פראי, ובשל כך נבחר לצילום חלקו האחרון של הסרט "אפוקוליפסה עכשיו". נוף פראי של ג'ונגל, נהר ומפלים, אליהם אפשר לשוט עד אל מתחת למפלים עצמם. מקום טוב לשחייה מתחת למפל. בביקור במפלים מומלץ להצטייד במעיל ניילון ולהגן על הציוד הרגיש מרסיסי המים. ככלל, עדיף לבקר בצהריים כשהשמש מסתננת מבין העצים לתוך הקניון הצר ומחממת במעט את המבקרים הנוטפים מים. בנוסף לכך יש לקחת בחשבון שעקב הקרבה למנילה המקום מתויר מאד, והמקומיים נוטים להיות "מונָעי כסף". כדי להגיע למפלים יש לקחת ג'יפני (ג'יפ מורחב, מקושט להפליא, המשמש כמונית לכל מקום) מהעיר סנטה-קרוז.  


ילדה פיליפינית  

בהמשך הדרך דרום מזרחה, בדרום לוזון, כבר לא פוגשים תיירים. הדרכים הן דרכי נופים טרופיים, המופרעות במשבצות שדות אורז, והכל ירוק 360 מעלות סביב – במיוחד אם אתם על גגו של הג'יפני, כפי שנהוג בפיליפינים. נוף מדהים! זה המקום לפגוש את המקומיים, המוכיחים את האמירה שהפיליפינים היא “Where Asia Wear Smile”. אנשי הכפרים ואף הערים הקטנות, שלא ראו מבקר מערבי, הם ידידותיים להפליא, ולא ייפלא אם תוזמנו לבירה, לשירה ולריקודים, ואף לחיזורים נלהבים מזונות הכפר המסוקרנות, במידה ואתם מהמין המתאים...  
 

קרבות תרנגולים

בכל מקום רואים את תרנגולי הקרב. בכל דרום מערב האוקיינוס השקט, מוייטנאם דרך פיליפינים ועד אינדונזיה, קרב התרנגולים הוא ספורט לאומי. אולי לא הקרבות עצמן וההשתתפות בהם, אלא דווקא ההימורים שסביבם, והמשמעות הניתנת להם.  
החברה הפיליפינית היא חברה בעלת מדרג סוציאלי מקובע, הנשמר גם על ידי אנדוגמיה (נישואין עם בני אותה יחידה חברתית) חלקית בין המעמדות ואנדוגמיה מלאה בכפרים עצמם. בשל אופיים הרפרסיבי של אנשי הפיליפינים, משמש קרב התרנגולים השלכה (פרויקציה) של קרבות ומאבקים אנושיים ומאבקי ביסוס והוכחת מעמד "באמצעות שליח", המבדל בין תרבות התנהגות האדם המוחצנת, המובעת, המוסדרת, לחלקה המודחק, החייתי, האפל והדמוני, הצמא לדם ולהוכחה מתמדת של כוחו ומעמדו. הגברים מטפחים את תרנגוליהם כחלק מגבריותם (לא סתם התרנגול נקרא "גבר" או באנגלית "קוק"...).
המלחמה לחיים ומוות של התרנגולים מתבצעת בזירה, כשלתרנגולים נקשרים דורבנות חדים כתער, בעזרתם הם רוצחים זה את זה. למי שרואה בזה אלימות ואכזריות, צריך רק לזכור שה"רבע עוף" המוגש בחתונות שלנו, לא ממש נולד כרבע עוף, ואנחנו, ההומניים, הורגים עופות באופן סיטוני ובכמויות גדולות בהרבה מה"גלדיטורים" של משחקי קרב-התרנגולים הפיליפיני.    


קרב תרנגולים  

העיר הגדולה לגאספי

לגאספי (Legazpi), כ-15 ק"מ מהר הגעש מאיון, היא עיר חשובה בדרום לוזון, המהווה בסיס יציאה לאטרקציות במחוז ביקול (Bicol). בין אלו ניתן למצוא את העיר בוהי (Buhi), על שפת אגם  באותו שם, בו גדלים דגיגי המאכל הזעירים ביותר בעולם, שאורכם לא עולה על מספר מילימטרים בלבד (את הדגים אפשר לראות ב-מוניציפל-בילדינג בעיר בוהי), ואת כפר הנגריטוס, כהיה עור, הנמצא ליד בוהי. כמו כן מארגנים חברות הטיולים בלגספי סיור למרגלות ההר הגעש מאיון או טרק לפסגתו, ביקור בכנסיית דאראגה (Darga), הכנסייה העתיקה בעיר, ובהריסות כנסיית קגסאווה (Cagsaua Church) שהוחרבה בהתפרצות 1814 של הר הגעש מאיון.  
 
לא הרחק מאזור הר הגעש, ישנן מערות טבעיות רבות בהן ניתן לבקר:

מערות קוטמון (Cotmon Caves) הן מערות שהחשיפה שלהן היא חוויה ייחודית:

מערת קלאבידוגאן (Calabidogan) היא מערה גדולה, המצריכה צלילה תת-מימית מתחת נטיפי סלע (סטלקטיטים).

מערת הויופ-הויופן (Hoyop-Hoyopan), היא בעלת ארבעה פתחים. היא שימשה את האדם הקדמון, ועדיין אפשר לראות בה עצמות. חלקה משמש כיום כדיסקוטק, בעל איכות צליל נדירה!  

 

היתפרץ הר הגעש?

ההתפרצות הגדולה ביותר המתועדת של הר הגעש מאיון, את תוצאותיה אפשר עדיין לראות בשרידי כנסיית קאגסאווה, ארעה בשנת 1814, והרגה כ-2,000 איש. בשנים האחרונות התפרץ המאיון ב-2006, בהורגו כ-1,000 איש מכפרי הסביבה שכוסו בלבה ואפר וולקני. בשנת 2008 התפרצה כיפת ההר, ביוצרה נהר לבה באורך 500 מטר. החל בחודשי הקיץ של שנת 2009 מתחילות להתרחש פעילויות געשיות בהר ומדידות מעלות את רמת החשש מהתפרצות. ב-15 בדצמבר 2009 פונו 20 אלף איש מהכפרים בסביבות ההר מחשש להתפרצות קרובה.
בתקווה לטוב.
מאמר על נושא דומה: התפרצות הר הגעש סקורהג'ימה