יובל נעמן - לראות את העולם בדרך אחרת...
ביום 10 למרץ 2009, בשעה 5:22 בבוקר, התעוררו אנשי העיר קגושימה לשמע רעש אדיר. מהר הגעש הסמוך סקורהג'ימה  פרצה לבה בדרכה אל הים, כשעמוד של אש ועשן, בגובה 1,200 מטר, התנשא מעל ההר. אבנים הועפו למרחק של שני קילומטר מהלוע הפעיל.
 

הר אי הפריחה

סקורהג'ימה (Sakurajima), שפירושו "אי הפריחה", מסגיר אך מעט מאופיו העצבני, כאחד מלמעלה ממאה הרי געש פעילים מאד הפזורים ביפן כולה. הוא מתנשא לגובה 1,117 מטר מעל פני המפרץ בו הוא נמצא, משקיף על העיר קגושימה (Kagoshima), בדרומו של האי הדרומי קיושו (Kyūshū). הוא נושף בכל יום אבק ואפר, המכסה את המכוניות ואת העיר כולה, בשכבת אבק טורדנית, ממנה מנסים התושבים להיפטר כל יום. הר הגעש היה מנותק מהיבשת, מתרומם מהים של מפרץ קגושימה, עד שב- 1914 התפרץ, ושפך כשלושה מיליארד טונות של לבה, ביוצרו דייק בים, המחברו אל היבשת. זהו הר שכבות (Stratovolcano) העשוי שכבות של לבה ואפר, ביוצרו קונוס, כמו הר פוג'י-סאן ואחרים. אלה הרים יפים, יפים, אבל בעלי פוטנציאל פיצוץ רב עד מאוד.  
 

קטע מיומני מהטיול באזור ההר

"..היום חשבתי שאשן בקירישימה, אבל הספקתי יותר משתכננתי ליום זה. במהלך הטיול בקיושו, הידועה כארץ "האנשים טובי הלב ביותר ביפן", עדיין לא נוכחתי בזאת. היום דווקא נתקלתי בכמה מהם: הבחור שלקח אותי בטרמפ ראשון, הזמין אותי גם לארוחת בוקר, הוציא אותי מהעיר לכביש הראשי, ועצר עבורי טרמפ לעיר הבאה. הדרך התגלתה כאחת הדרכים היפות ביותר בהן נסעתי בטיולי ביפן. זהו השילוב של נוף הררי מיוער, אל מול טכנולוגיה של בניית כבישים. הדרך בחלקה כלל לא נוגעת בפני הקרקע, כשחציית הר מתבצעת רק בגשרים ומנהרות - כמו במשחק הילדים 'חבלים וסולמות', וזה מדהים!..."


אגמים בלועות וולקניים  

נאפולי של המזרח

קגושימה היא העיר הגדולה של דרום קיושו, ממנה יוצאות הפלגות לאיי הדרום המרוחקים. העיר מכונה "נאפולי של המזרח", בעיקר בשל הים, הנמל והר הגעש המאיים מעל.

לקגושימה משקל רב ביפן הטרום מודרנית. ב-1860 קרתה תקרית בה אנשיו של סאצומה הרגו סוחר בריטי ושר החוץ הבריטי ראסל דרש את הסגרתם ותשלום פיצויים, אך הדאימיו של סאצומה סרב והשוגון היה חסר אונים, עד שהושגה לבסוף פשרה. אנשי סאצומה המשיכו לסרב והבריטים נקטו נגדם בפעולת תגמול. מספר ספינות הגיעו לעיר קגושימה וירו על בתי העיר ורמו להרס רב. גם מספר ספינות בריטיות נפגעו, אך בתום הקרבות הוסכם על הסגרת הרוצחים ותשלום פיצויים.
 
ב-1877, הוביל טאקמורי סאיגו, סמוראי מקגושימה ואחד מיוזמי הרסטורציה של מייג'י, ניסיון התקוממות נגד שלטון הקיסר (לו עזר להגיע למקומו), אך הצבא הקיסרי שהיה כבר מאורגן, הצליח להביס את המיליציות של טאקמורי (וזה התאבד וזכה להערצה של גיבור עד היום). זה היה הניסיון האחרון של התקוממות נגד המשטר החדש. הסרט "הסמוראי האחרון" מתאר (בדיוק היסטורי מפוקפק) את המרד הזה ואת נופי סאצ'ומה שבירתה קגושימה.
 
גם מחוז קירישימה, הסמוך מצפון, מטפח תיירות ענפה סביב עשרים הרי הגעש שלו, והפארקים הלאומיים שבסביבתו, אבל הר געש כמו סאקורהג'ימה אין באזור זה, שמדרום להר הגעש אסו - החשוב בהרי קיושו. האפר הוולקני, המעיב על חיי האנשים בבירת המחוז קגושימה, הוא גם ברכה לחקלאות המקומית: בחוות ירקות בסמוך להר, כתוצאה מהאפר הוולקני העשיר, מגדלים את הצנונים הגדולים בעולם - 16 סנטימטר קוטרם ומשקלם 45 קילוגרם!!


פי הר הגעש אסו-סאן בקיושו  

קטע מיומני מהטיול באזור ההר

".. ביורדי מהטרמפ צפיתי מראש את הבעיות. המקום בו ירדתי הוא כניסה לכביש צדדי, ממנה ישנה הליכה ארוכה ביותר למקום סביר לתפוס בו טרמפים, העמידה הכמעט אינסופית, בצפייה לאוטו שיעבור, וקשיי התקשרות ביפנית. לאחר כשעה וחצי, עצר לי בחור טוב לב, ולמרות שהוא התכוון לנסוע רק מרחק קצר, הוא לקח אותי את כל הדרך עד מרכז השמורה, ממנו מתחילים את הטיול בסביבה. השעה הייתה עדיין מוקדמת והחלטתי להשאיר את הציוד, להסתער בצעדי ריצה על המסלול בן ארבעת הקילומטרים ולהמשיך הלאה עוד היום. מסלול מדהים בינות לועות וולקניים עתיקים, מהם פרצה פעם אימת האדמה והיום הם סדרה של אגמים שלווים ויפים. סוף הטיול הוא אזור של פיות געשיים, מהם פורצים מי גופרית, מראה שהחזיר אותי באחת לדפי הנסיך הקטן, נקיון לועות הרי הגעש ו"ילדים - הישמרו מפני עצי הבאובב". לועות זעירים ופעורים של אימא אדמה, בדמות הרי געש קטנים, שמראים כמה זועפת וזועמת יכולה האדמה להיות, ואסור להרגיז אותה..."


לוע גופריתי זעיר, הפולט גרגור מאיים  קובר את סביבתו.

אחד המראות המרשימים באגן הלבה השחור, היוצר את מפרץ קגושימה, הוא שער הטורי של קורוקאמי (Torri), שהתנוסס פעם לגובה ארבעה מטרים, אבל ההתפרצויות השקיעו אותו כך שרק ראשו עדיין בולט מעל המים, בניסיונות נואשים לתפוס מעט אוויר, לפני כיסויו הבא על ידי גל המים.
 

קטע מיומני מהטיול באזור ההר

"..הלכתי לביקור באטרקציה התיירותית של קגושימה. זהו גן Iso-Tei-En-Koen, שבכל התמונות מעובדות הפוטושופ, נראה כל כך צבעוני ויפה, אל מול לועו המעשן של סקורהג'ימה. את הכחול הם וודאי הדביקו ממקום אחר. אין כל סיכוי שכשההר מדבר בשפתו, השמים אינם מזעיפים פנים. אין עננים, אין תכול שמיים, יש רק ענן אובך אפור-שחור המרחף מעל העיר כמו הענן שריחף מעל עיר אחרת באי קיושו בשנת 1945..." [נגאסאקי והענן הרדיואקטיבי]
 

סאונת חול

מעט דרומה מקגושימה, לאורך מפרץ קגושימה, נמצאת העיירה איבוסוקי (Ibusuki). זו עיירת נופש, הסמוכה לים, מתחתיה גועשת פעילות וולקנית, שילוב זה מציע סאונת חול ייחודית. בלבוש חלוק בלבד, נקברים למשך זמן בחול, שעקב הקירבה לים, והפעילות הגיאותרמית, חם מאוד. שורה של מרחצאות משלימות את החוויה.


"הקברניות" במגרש החול של איבוסוקי

קטע מיומני מהטיול באזור ההר

"..הגעתי בשעה מאוחרת, אבל עדיין סבירה, כדי לנסות את הדבר שלשמו באתי לכאן: אמבטיות החול. האמת שזהו הזמן האידיאלי, מכיוון שהאמבטיה כל כך מעייפת, שכל שנשאר לעשות אחריה, הוא לפרוש אוהל ושק שינה ולהתחיל את הלילה מוקדם. באתר, אחרי שמתפשטים ולובשים חלוק, יוצאים לחוף הים, לבורות שנחפרו מראש, בהם שוכבים. נשים עם אתי-חפירה, עורמות חול על הלקוחות, שרק ראשם מחוץ לחול, וכאן מתחיל הבישול האיטי: בסאונה אפשר להתגרד, להסתובב, או לעשות כל דבר אחר, אבל בסאונת החול משקל החול הרותח יושב על הגוף ומבשל באיטיות את הגוף כולו..."


מגרש החול של איבוסוקי  

היום, בשעה 5:22 בבוקר, התעוררו אנשי קגושימה לשמע רעש אדיר. מהר הגעש הסמוך סקורהג'ימה פרצה לבה בדרכה אל הים, כשעמוד של אש ועשן בגובה 1,200 מטר התנשא מעל ההר. אבנים הועפו למרחק של שני קילומטר מהלוע הפעיל. כך בעיתונות. אנשי קגושימה יודעים, שלא רחוק היום, ועירם גם היא תימחק על ידי השכן בצילו הם חיים, וכמו אנשי פומפיי, חוגגים את חייהם כאילו אין מחר.
 
מאמר בנושא דומה: התפרצות הר הגעש מאיון דרום לוזון פיליפינים