יובל נעמן - לראות את העולם בדרך אחרת...
אם דלהי היא הלב של הודו  וקולקטה היא מרכז הרוח והתרבות, אם ורנאסי היא המרכז הדתי ובנגלור היא הקידמה, אזי מומבאי היא המנוע הפועם של הודו. העיר הגדולה ביותר והמרכז התעשייתי עליו נשענת כלכלת הודו.


מסמלי מומבאי: השער להודו ומלון טאג'

הדימויים של מומבאי שנקראה בעבר בומביי, הם של סלאמס ועוני, צפיפות וחיי רחוב, לצד הפאר המזויף של תעשיית הסרטים המכונה בוליווד. אנשים רבים במערב מכירים את מומבאי דרך הסרטים "סלאם בומביי" של מירה נאיר ו"נער החידות ממומבאי", שגם אם הראו פנים אמיתיים של העיר, הציגו אך את הפן הקשה של העיר. ובכן, זהו מטרופולין שיש בו הכל – עוני ועושר, קדמה ומסורת עתיקה, שמרנות וחדשנות, ובעיקר רוח מארתית – נצר לכת הלוחמים המארתים שתחת מנהיגם בן המאה ה-17, שיוואג'י, קראו תיגר על האימפריה המוגהולית ואף השיגו שליטה על חלקים נרחבים בה, כשהם מהווים את יחידת השליטה ההודית הגדולה האחרונה לפני הכיבוש הבריטי של תת-היבשת במאה ה-19.

מומבאי כבירת מאהרשטרה, המדינה העשירה בהודו, היא העיר היקרה בהודו. חיים בה יותר מיליונרים מבמנהטן. ניצבת בה הדירה הפרטית היקרה בעולם כולו, ופועלים ממנה מספר משפחות מרשימת המשפחות העשירות בעולם. מרכז העיר שהיה בעבר מקום מחייתם של עניי המחוז, שחיו ברחובות בהציפם את העיר, נוקה. על ריקשות נאסר להיכנס למרכז העיר. טנקרים של חומרי ריסוס עוברים בעיר ומשמידים את נחילי היתושים, וגדודי מנקים פושטים על העיר לשמרה נקייה יותר ממרבית ערי הודו. מוזיאונים נפתחו, גנים ציבוריים טופחו, חופי הים סודרו ואוטוסטרדה חדשה נבנית בשלבים על גשר ארוך מעל הים במקביל לקו החוף כדי להקל על הצפיפות בכבישים הפנימיים.


האוטוסטרדה שנבנתה בים במקביל לקו החוף

אולם עדיין מומבאי היא מרכז של פשע מאורגן, של ניצול נשים לזנות, של נמל תעשייתי מזהם ונמל דייגים מצחין, וכל זאת בעיר ללא עבר רחוק ומורשת בת אלפי שנה כמו אחדות מערי הודו.
בעבר, הנמלים של דרום הודו היו מקור העושר. קליקוט, קוצ'ין, מדראס וקולקטה היו ערי נמל שהתפתחו, בעוד שהמפרץ והאיים במקום בו ניצבת מומבאי היו מושבם של דייגים משבט קולי, שסגדו לאלה מומבה-דווי.
במאה ה-16 סולטן גוג'ראט נתן את שבעת האיים במפרץ לפורטוגליים שלא עשו בהם דבר פרט לכנות את המקום "המפרץ הטוב" – בום-ביי. 130 שנה של בעלות פורטוגלית הסתיימו כשהאי המרכזי ניתן כנדוניה של קתרינה מבראגאנסה, כשנישאה למלך הבריטי צ'ארלס השני. הכתר הבריטי החכיר את המפרץ, שבנתיים התרחבה הבעלות הבריטית לכל שבעת האיים, לחברת הסחר הבריטית להודו המזרחית. עד מהרה הפך המקום לנמל. כשישנה פעילות כלכלית נמשכים למקום אנשים ולמקום הגיעו מהגרים ממקומות רבים בהודו. פליטים מגואה הפורטוגלית, סוחרים מגוג'ראט, פרסים זורואסטריים שנמלטו מרדיפות המוסלמים בארצם, וכן הלאה, כשהם מהווים את התשתית לגיוון האתני ולסובלנות הבין-תרבותית וגזעית שיצרה את הייחוד של העיר והיתה הרוח השלטת כמעט עד סוף המאה ה-20. הבסת המארתים בתחילת המאה ה-19 הקלה עוד על ההגירה לעיר, וכך גם הפיכת האזור המרכזי למצודה קולוניאלית בריטית.

בנתיים הפכה בומביי לעיר המסחר המרכזית של החוף המערבי של הודו, ובה החלה לקום תעשייה שבמקום למכור חמרי גלם בלבד, החלה למכור גם מוצרים. הכותנה הפכה לבדים ובגדים, הסוחרים הפכו למלווים ולבנקים, ונולדה תעשייה. לא בכדי בומביי היתה המקום הראשון באסיה כולה בה נבנתה מסילת רכבת. בנתיים החל פרויקט ייבוש הים וחיבור שבעת האיים לכדי אי נרחב אחד, ולבסוף חובר ליבשה. מלחמת האזרחים האמריקנית שעצרה את אספקת הכותנה לארופה, ולאחריה פתיחת תעלת סואץ שקיצרה את הדרך הימית נתנו תנופה כלכלית לעיר שבהדרגה הפכה למובילות באסיה. חומות המבצר שהוסרו אפשרו בנייה מואצת, והיות הנמל מהחשובים אסטרטגית לאימפריה ימית כמו בריטניה, קידמו עוד את מעמדה של העיר, עד שבתקופת דעיכתה של קולקטה כבירה ובנייתה של ניו-דלהי, הייתה בומביי מהחשובות שבערי הודו ואסיה בכלל.


סירות דייג בנמל מומבאי

גם בדברי ימי התנועה לעצמאות הודו יש לעיר מקום של כבוד. כאן נערך הכנס הגדול הראשון של מפלגת הקונגרס הלאומית ב-1885, ומכאן קרא גנדהי לבריטים לעזוב את הודו ב-1942.
אותו שער להודו המתנוסס בגאון בנמל העיר, שנבנה ב-1924 לכבוד בואו של ג'ורג' החמישי, היה המראה האחרון של אחרוני הבריטים שעזבו את הודו פחות מרבע מאה מאוחר יותר.
הפתיחות והקבלה הרב תרבותית שהייתה ממאפייני העיר, נהפכה על פניה עם עליית מפלגת השיב-סאנה ההינדית לאומנית, שדחקה את הלא מארתים והמוסלמים לעמדת מגננה כשמתקפות טרור החלו מופנות כנגדם בראשית שנות התשעים. מתקפות טרור סביב אג'נדות אחרות גם הן הופנו כנגד העיר, ובראשן המתקפה של בדלנים פקיסטניים שהפילה מאות חללים ובכללם הופנתה גם כנגד ישראל והיהדות בהשתלטות על בית חב"ד והריגת אנשי הבית ב-2008.
השיב-סנה גם שינו את שם העיר הבריטי לשם בעל צליל דומה, לשם המזכיר את האלה המקומית ממבה-דווי.
מטיילים רבים מגיעים להודו דרך שער הכניסה של מומבאי, ומיד ממשיכים לגואה, דלהי ושאר יעדים בלי לעצור כדי לראות את העיר המופלאה הזאת ולהתעמק מעט בארכיטקטורה הקולוניאליסטית, לבקר בשווקים ובמוזיאונים הרבים ולחוות את החיים הטובים שהיא מציעה, וזאת ככל הנראה בשל מחירי המחייה הגבוהים שבה.


חלק מתחנת הרכבת הבריטת - יפה יותר מארמון אירופי

עבור אותם שבאים להודו כדי לראות את הודו ולא כדי לחוות את "החוויה ההודית" הזרה כל כך, אביא בסדרת הכתבות הבאה סקירה על יעדי התיירות המרכזיים של העיר מומבאי ואת רוחה של העיר, ואציע מספר מסלולי טיול אפשריים.

מומבאי במדיה

*  "נער החידות מבומביי" סיפור אהבה רב שכבות המראה את תעשיית הטלביזיה וחיי הסלאמס.
*  "היום שהאל שלי מת" סרט תיעודי על תעשיית הזנות במומבאי.
*  "דובי-וואלה" משולש רומנטי בין אומן, תיירת הודית עשירה ונער כביסה מהמכבסה הגדולה בעולם.
*  "לאנץ'-בוקס" סיפור אהבה דמיונית על רקע שליחויות "אנשי הקופסא" העוסקים בשליחויות מזון בעיר  מומבאי - ראה כתבה מומבאי - שליחי האוכל היעילים בעולם..
*  "סלאם בומביי" סרטה עטור הפרסים של מירה נאיר על ילד החי את חיי הרחוב של מומבאי.

כתבות נוספות על העיר מומבאי באתר זה:

מומבאי - העיר הקולוניאליסטית
מומבאי - שיווה במערות אלפנטה
מומבאי - שליחי האוכל היעילים בעולם
מומבאי - שווקים צבעוניים
מומבאי - גבעת מאלבר, גנים ואתרי דת
מומבאי - בוליווד וצפון העיר