יובל נעמן - לראות את העולם בדרך אחרת...

לא הרבה ערים בהודו התברכו בשטח פתוח כל כך נרחב במרכז העיר. המיידן (Maidan), מילולית "שדה פתוח" הוא שטח נרחב שאורכו כ-2 ק"מ לצד הנהר ורחבו כ-1.5 ק"מ. מיד לאחר כיבושה המחודש של העיר ב-1757, פונו אנשי כפר מקומיים ושטחם סופח לבריטים שבנו בו את המצודה שלהם וסביבה מדשאות וחורשות. בהדרגה נבנו בשטח זה מוסדות ספורט ואצטדיונים ואתרי זיכרון. מאמר זה ייקח אותנו לאתרים בסביבת המיידן.


ויקטוריה מונומנט – הטאג' מהאל של קולקטה

דרום מזרח המיידן

בדרום מזרח למיידן ישנם אתרים מעניינים לביקור, שכולם בטווחי הליכה קצרים זה מזה. את הסיור נתחיל בקתדרלת פול הקדוש ונמשיך למקומות סמוכים ונסיים בוויקטוריה מונומנט, ממנה אפשר לשוב בהליכה קצרה לקתדרלה.

קתדרלת פול הקדוש (St. Paul Cathedral) נמצאת בדרום מזרח המיידן, מעבר לכביש מוויקטוריה מונומנט. הקתדרלה מוקפת בגן יפה, שמור ומטופח. מאז פתיחתה ב-1847, היא משמשת המרכז בו מכהן הבישוף של הכנסייה האנגליקנית. הקתדרלה היפה בנויה בסגנון התחייה הגוטית ובתוכה יש גילופי שיש יפים בכניסה וויטראז'ים יפים בחלונות. אסור לצלם בתוך הקתדרלה.
מדרום לקתדרלה נמצא מוזיאון הילדים של נהרו (Jawahar Shishu Bhavan). אהבתו של נהרו לילדים ידועה בהודו, ולכן כשנפתח מוזיאון בובות בקולקטה הוא נקרא על שם נהרו. במוזיאון יש אוסף של בובות וצעצועים מכל רחבי העולם. כמו כן, ישנה הצגה של האפוסים ההינדואים הגדולים – רמאיאנה ומהאבהרטה בבובות. המוזאון נמצא בדרום המיידן, ברחוב נהרו, דרומית לקתדרלת פול הקדוש ומזרחית לוויקטוריה מונומנט, בסמוך לתחנת המטרו רבינדרה סדן. פתוח בשעות 11:00–19:00. בסמוך למוזאון הילדים נמצא מרכז הסרטים נאנדן (Nandan) שנבנה כדי לעודד את יוצרי הסרטים של קולקטה ולקרב את הקולנוע לקהל. במבנה מתקיימים ירידי סרטים ופסטיבלי קולנוע. זהו המקום לראות סרטים באחד מאולמות ההקרנה, שהגדול בהם מכיל למעלה מ-900 מקומות ישיבה. הקולנוע של קולקטה אינו זה של בוליווד. זהו קולנוע איכותי ולא למטרות בידור ושעשוע.


קתדרלת סנט פול

מצפון לקתדרלה נמצא הפלנטריום הגדול ביותר באסיה. זהו בירלה פלנטריום שנבנתה על ידי משפחת בירלה - מהמשפחות העשירות בהודו ובעולם. למשפחה יש עוד פלנטריומים בהודו, אולם זהו הגדול ביותר. בפלנטריום ישנן תכניות כל יום בין 12:00-19:00 בבנגלית, הינדי ואנגלית.

מעבר לכביש הראשי, מצד מערב, נמצא אחד המבנים המרשימים בהודו כולה. יש הקוראים לו "הטאג' מהאל של קולקטה". זוהי האנדרטה למלכה ויקטוריה (Victoria Monument & Gardens) שמלכה כחמישים שנה בהודו אך לא בקרה בה מעולם. עם מותה, החליט המשנה למלך על הקמת אנדרטה מונומנטלית, מוקפת גני פאר, לזכרה. ב-1906 הניח בנה של ויקטוריה, הנסיך מווילס (לימים ג'ורג' ה-V) את אבן הפינה. הבנייה ארכה 15 שנה, כשבנתיים בירת הודו הועתקה לניו-דלהי. תכנון המבנה הוטל על ויליאם אמרסון שבנה מבנים רבים בהודו ושילב סגנונות הודיים שונים לכדי מאסטר-פיס שאין לו מתחרים בהודו בת זמננו. הוא שילב אלמנטים מוגוליים רבים בסגנון הטאג'-מהאל, עם אלמנטים הינדואים וויקטוריאניים כשכיפה צחורה של שיש ניצבת בראש הגלריות הגבוהות ועל הכיפה דמותה של אלת הניצחון הרומית. סביב למבנה ישנם אגמים בהם משתקף המבנה, ובחזית נמצא פסלה של המלכה ויקטוריה על כס מלכותה, כשהיא יושבת זועפת. הכניסה לגן עולה רק 4 רופי, אולם להיכנס לגלריה עולה 150 רופי. בתוך המבנה ישנן מספר גלריות מרתקות. גלריית צילומים עתיקים, גלריית ציורים של מקומות שונים בהודו, בהם ניתן לראות את הנופים אך גם את עושרם של השליטים מקומיים בבגדים צבעוניים ותכשיטים רבים. יש גם גלריה של כלי נשק ופסלים של אנשים מרכזיים בראג' הבריטי וביניהם רוברט קלייב ואחרים. בגב המבנה מקומה שנייה, ניתן להשקיף על נוף הגן שדרומית למבנה. בכיכר שבפתח חצר הגן ממתינות לתיירים שורת מרכבות סוסים מצופות פח כסוף ומרוקע. זהו אחד מהמראות של קולקטה, כפי שיש רק בטיילת של מומבאי.


ויקטוריה מונומנט - הטאג' מהאל של קולקטה

העיר הקולוניאלית - BBD Bug

את הסיור הרגלי ברובע הבריטי העתיק נתחיל בצפון המיידן בבית המשפט העליון. משם נלך לכנסיית ג'ון הקדוש. נמשיך ברגל דרך בית המושל, בית הטלגרף בית האוצר, הברכה האדומה ובניין הסופרים. נצפה בבית הדואר. מכאן נוכל להמשיך צפונה דרך שווקים לשני בתי הכנסת של העיר – מגן דוד ובית אל.

בית המשפט העליון הוא העתק של מבנה בלגי, ובולט בצריח ובחזית האדומה שלו. מכאן נצא צפון מזרחה לכנסיית ג'ון הקדוש (St. John). זו כנסייה עתיקה שבנייתה החלה על ידי המושל הראשון וורן הייסטינגס והיא נחנכה ב-1787 כקתדרלה הראשית של האנגליקנים ושירתה בתפקידה עד בניית סנט-פול 60 שנה מאוחר יותר. בכנסייה זו יש מספר ויטראז'ים וציור מרשים של הסעודה האחרונה עם דמויות בריטיות, כולל מפקד המשטרה של קולקטה. משמאל תלה הצייר הגרמני חרב, ולמרגלות השולחן כד מים בדמות מרקקה הודית ונאד נוזלים מעור עז שהיה מקובל להעברת מים בהודו. בחצר ישנה האנדרטה שבנה לורד קורזון ב-1901 לזכר "החור השחור של קולקטה" אך הועתקה לכאן בשנות הארבעים ממקומה המקורי בכיכר. בחצר יש אבן זיכרון לג'יימס פאטל, שהיה ידוע כשקרן הגדול ביותר של הודו, עד שהשטן לא נתן לו לצאת מהודו. הוא השאיר צוואה שגופתו תישלח לבריטניה לאחר מותו, וכשמת, עשו על פי המנהג, להשרות את הגופה ברום. הארון הועמס על האנייה לחדרה של אשתו, אך באמצע הלילה הגופה שברה את המכסה והתיישבה. האשה מתה מהתקף לב ועתה יש לחנוט את שתי הגופות ברום שמילא את הארון. המלחים קדחו בארון חור ושתו את הרום ובעודם שיכורים הפליגו ועלו על שרטון בנהר והאנייה טבעה, כך שנאלצו לקבור את הזוג בקולקטה. כך הגשים השטן את בקשתו.


בית הדואר מאחורי הברכה האדומה לאל דיגהי

מזרחית לכנסייה נמצא המתחם העצום והסגור לקהל של מושל בנגל (Raj Bhavan). זה הייתה אחוזתו של המשנה למלך הבריטי עד למעבר הבירה לניו-דלהי. גם דרך השער ניתן לראות בגדלות המבנים והגנים הקולוניאליים שיש במתחם. רחוב אחד צפונית מכאן נמצאים בניין הטלגרף והבנק של הודו – שניהם במבנים קולוניאליים יפים. צפונית לבניין הדואר ישנה ברכת מים שנקראת "הברכה האדומה (Lal Dighi) שנעים ללכת לאורכה. ברכה זאת קדמה להקמת המרכז הבריטי, וכשזה הוקם היה זה סביב הברכה שסיפקה מים ומיזגה את האוויר. סביב ברכה זאת נערך הקרב בו נדחקו החוצה הבריטים ב-1756. גם היום יש שימוש לברכה, וכשרצו יזמים לבנות מתחתיה מגרש חנייה גדול, מחלקת הכיבוי דרשה שיישארו בה מים בעומק 2.5 מטר לצרכי כיבוי אפשריים. צפונית לברכה נמצא בניין הסופרים וממערב בית הדואר. בניין הסופרים אינה ספריה. זהו המקום המסמל ביותר את הביורוקרטיה ההודית. שם יושבים הפקידים שכותבים מסמכים ממשלתיים בחמישה עותקים ומאכסנים מיליוני נירות מלאי אבק שאיש לא קורא. זוהי המורשת הבריטית שנשארה בהודו. בניין הדואר, עיקר העניין ההיסטורי בו הוא שהוא נבנה במקום בו בלילה לוהט לפני 250 שנה נכלאו האסירים בחור השחור של כלכותה. המצבה שנבנתה במקום בשנת 1901 הועברה ונמצאת כאמור במתחם כנסיית סנט ג'ון. הסיבוב זה, מבית המשפט עד לבניין הסופרים אורכו קילומטר ומחצה, ולאורכו ניבטת הארכיטקטורה הוויקטוריאנית בשיאה. כ-300 מטר צפונית לכאן נמצאים שני בתי הכנסת העתיקים. הביקור בהם דורש לעבור בשוק החדש כדי להצטייד באישור בכתב מנחום, בעליה של הקונדיטוריה הוותיקה והמפורסמת "נחום ובניו", ובהזדמנות להתענג על מוצריו.
Nahoum & Sons, F 20, New Market Area, Tel: 033-65269936 open: 10:30-22:00


המצבה לקורבנות "החור השחור של כלכותה"

יהדות הודו ובתי כנסת "מגן דוד" ו"בית אל"

סוחרים ותעשיינים יהודים רבים עברו בעיר בהיותה בירת השלטון הבריטי. ההתיישבות היהודית הקבועה החלה רק בתחילת המאה ה-19 כאשר יהודים בע'דדים וחאלבים רבים העבירו את עסקיהם מסוראט ומומבאי לקולקטה. ראשית ההתיישבות הייתה שעובדיה כהן החאלבי עבר מסוראט לקולקטה ב-1798 ופיתח מסחר בתכשיטים ואבנים יקרות כשהיה צורף החצר של שליט אוואד מהעיר לאקנאו. הצלחתו משכה משפחה ומקורבים והקהילה במקום החלה לשגשג ובהדרגה הפך המרכז היהודי למוביל בהודו כשהוא מושך גם יהודים מתימן וקוצ'ין ובני-ישראל ממומבאי. ב-1831 ייסד שלום הכהן את בית הכנסת הראשון שנקרא על שמו "נווה שלום". ב-1856 נבנה "בית אל" וב-1884 במקומו של נווה שלום נבנה "נווה דוד" על שם דוד יוסף עזרא – משפחה של סוכני נדל"ן עשירים מאד. קמו גם בתי ספר, מוסדות חינוך וצדקה ובתי דפוס. כיבוש בורמה על ידי היפנים ב-1942 גרם להגירת יהודים מראנגון לקולקטה, כך שבסוף מלחמת העולם ולפני הפרדת הודו הקהילה של יהודי קולקטה מנתה כ-5,000 איש, אולם בעיר זאת המהומות הבין דתיות בין מוסלמים והינדואים הפכו את החיים בעיר למסוכנים, ולכן בהקמת מדינת ישראל נטשו רבים את העיר ועלו ארצה, כשבשנת 2010 נמנו רק כשלושים יהודים בעיר.


בית הכנסת מגן דוד מעזרת הנשים

בית הכנסת נווה שלום שנמצא צפונית ל-BBD הוא בית הכנסת הגדול ביותר ברחבי המזרח והפסיפיק והוא הצטיין בארכיטקטורה שלו ובאוסף הגדול של מגילות תורה. המבנה בנוי בסגנון הרנסנס האיטלקי עם גימור לבנים אדומות וצריח מחודד הנושא שעון. הוא נראה כמו כנסייה יותר מבית כנסת, המבנה מוגן על ידי מחלקת העתיקות של המדינה והוא משומר להפליא. רצפתו עשויה שיש משובץ. מהתקרה הגבוהה משתלשלות נברשות אירופיות מרשימות המאירות את המבנה בגז גם כיום. החלונות משובצות זכוכית צבעונית. בחלל ישנן שתי שורות עמודים מהודרים שנשלחו מפאריס כדי לתת מראה בינלאומי. הן מחלקות את האולם המאורך כשהעמודים מחוברים בקשתות עם כיתוב בעברית. מהקומות העליונות מעזרת הנשים נגלה האולם בכל תפארתו.

היום בית הכנסת הוא מוזיאון לקיום קהילה מפוארת בעבר, ויש בין אנשי הקהילה הרוצים להעבירו לירושלים בעוד שאחרים רוצים לשמרו במקומו לזכר הקהילה. בית הכנסת פעיל רק לעיתים והוא פתוח לתפילה בחגים וישנן שמועות שכדי להשלים מניין לתפילת שבת הם מגייסים אנשים בתשלום, העוברים בין בתי הכנסת. באותו אזור צפוף של סמטאות וחנויות, כחמש דקות הליכה, נמצא בית הכנסת "בית אל" גם הוא גדול ונרחב ומשומר בפנים אך פחות מרשים. בפתחו מגיני דוד ומנורה על קיר צהוב. מחוץ למבנה יש טבון לעשיית מצות, ומקווה. גם בית הכנסת הזה הוכרז כנכס לשימור של המדינה. השוער של בתי כנסת אלה, שהוא גם השוער של קודש הקודשים, שבו נשמרים ספרי התורה, הוא מוסלמי.

כתובת בתי הכנסת Bethel 26/1 Pollock Street / Magen David 109A Biplabi Rashbehari Bose Road תחנת מטרו קרובה: סנטרל. כדי לבקר בבתי כנסת נדרשת רשות בכתב מדוד נחום, אחד היהודים האחרונים שנותרו בעיר, שמנהל את "קונדיטוריית נחום" המפורסמת בשוק החדש.

מאמרים נוספים על קולקטה:

קולקטה – עיר של עצב ושל שמחה
• קולקטה – המיידן וסביבתו
צפון קולקטה – מורשת עושר ועוני