יובל נעמן - לראות את העולם בדרך אחרת...

קולקטה ידועה בשמות עיר הארמונות ועיר של שמחה. עיר הארמונות בשל הארמונות המפוארים הרבים שנבנו בכל רחבי העיר ועיר של שמחה בשל התנהגותם התוססת והידידותית של הבנגלים, שהופכים את העיר לתוססת ומהנה. עם זאת זוהי גם עיר של צפיפות, הזנחה ועוני.


המלכה ויקטוריה על כיסא מלכותה בקדמת ויקטוריה מונומנט

האימפריאליזם האירופי בהודו החל בתחילת המאה ה-16, אולם הקולוניאליזם החל מאוחר יותר. האירופים רצו לסחור עם תת היבשת אך לא להתיישב בה. כמעט אלפיים שנה קודם לכן, נציגיה הנאורים של אירופה, היוונים, הגיעו להודו וחלק מחייליהם התיישבו בה. אולם אירופה לאחר המהפכה התעשייתית החלה את התיישבותה שם רק ב-1757, בקולקטה.

עד אז הורשו הצרפתים, ההולנדים, הפורטוגזים, הדנים והבריטים להקים מחסני סחר בערי חוף ולסחור עם המקומיים. המחסנים הפכו למבוצרים והאירופים החלו לחיות במבצריהם. מבצר אחד נבנה ב-1698 במעלה נהר הוגלי, הרחק משפך הים הגועש לעיתים, במקום בו היו כפרים מקומיים וביניהם הכפר קוליקטה. במקום חיו משפחות הסוחרים מחברת הסחר הבריטית של הודו המזרחית. כשמסביבו החלה להתפתח עיר של נותני שירות.


כביסת רחוב בקולקטה

ב-1756 הייתה הודו מפוצלת למאות יחידות שלטוניות כאשר המוגולים כבר לא שולטים בשטחים משמעותיים, האימפריה המארתית גם היא בסוף דרכה וכל יחידה שלטונית שניתנה בעבר לאוספי מסים הפכה בפועל לנחלתם ותחום שלטונם. כאשר מבוקש מקומי נמלט ומצא מסתור במצודה הבריטית, הנוואב המקומי סיראג' אוד-דאולה ביקש מהבריטים להסגירו ולכך סירבו הם. תגובתו הייתה כיבוש המצודה והרג מרבית תושביה. הסיפור המוגזם ככל הנראה, מספר על 146 אנשים מהצד הבריטי שנכלאו בבית כלא תת-קרקעי זעיר ולא מאוורר, בלילה חם, לילה ממנו נותרו בחיים רק 23 אנשים. אירוע זה ידוע בשם "החור השחור של כלכותה", אירוע שנתן את שמו גם למקום בו נעלמים אובייקטים בחלל – "חור שחור".

התגובה היגיעה שנה מאוחר יותר, שקצין בשם רוברט קלייב בעזרת שליטים מקומיים ומשתפי פעולה מבני המקום, הכניע את הנוואב ולראשונה שלטה חברת הסחר הבריטית על שטח בהודו.
במשך מאה שנה הגדילה שלטונה חברת הסחר בשטחי הודו מהעיר ההולכת וגדלה, כלכותה. העיר הפכה למרכז בירוקרטי, מדרומה הוקם גן ענק סביב מבצר הגנה ובצפונה הוקמו רובעים של נותני שירות שונים. גם יהודים הגיעו לעיר והקימו בתי כנסת ומוסדות שונים, כשהעיר גדלה במהירות ומושכת אנשים מרחבי הודו ומפתחת תעשיות לעיבוד הסחורות החקלאיות של בנגל כולה. באופן טבעי, היכן שמגיעה קדמה מתפתחות השכלה ורוח לאומיות. מוסדות השכלה קמו והביא הלכי מחשבה מהעולם. קמו תנועות תחייה כגון הבראהמו-סמאג' של ראם-מהון רוי מחד גיסא, והליגה המוסלמית ההודית מאידך גיסא.


כרכרת סוסים תיירותית מעוטרת בדרום המיידן

עם עליית ההשכלה והלאומיות ההתנגשות הייתה בלתי נמנעת, וכלכותה סבלה מהתלקחות שנאה בין-דתית. אמנם באמצע המאה ה-19 בעקבות המרד ההודי הגדול החל הכתר הבריטי לשלוט בהודו במקום חברת הסחר, אך בראשית המאה ה-20 בחר לעצמו בירה חדשה בדלהי, כשכלכותה הופכת לכרך ענק של מהגרים עניים וניצולם בידי העשירים. הפרדת הודו קרעה את בנגל לחלקה המוסלמי, החקלאי (היום בנגלדש), וחלקה המעורב, התעשייתי. נחילי אדם מילאו שוב את הכרך העמוס מדי מלכתחילה, וכלכותה הפכה למוקד של אסון אקולוגי ואנושי. בזמן זה פעלה בעיר המלאך הקטן, האם תרזה, שלמרות השפעתה לא יכולה הייתה להציל את מיליוני הרעבים והגוססים המתגוללים ברחובות. על תקופה זאת נכתב הספר "עיר של שמחה", שהפך לשמה השני של העיר. לא בכדי הפכה המפלגה הקומוניסטית למפלגת הרוב של בנגל המערבית, והיא נשארה שליטה במדינה עד המאה ה-21.

בהדגשת העוני והצפיפות אני מתעלם מהעושר והתרבות שצמחו בעיר. ההשכלה והמסחר הביאו עושר רב וצמיחתה של הגות ושירה. כלכותה הצמיחה את טאגור, זוכה פרס הנובל האסייתי הראשון שיותר מהיותו בעל חינוך בריטי הו זהות הודית, היה בראשונה בנגלי. לא בכדי הוא היחיד שכתב את המנוניהן של שתי מדינות – הודו ובנגלדש. למרות היותה הנמל הגדול ביותר בהודו, הלך ונסתם נהר ההוגלי והיום נמל העיר הוא נמל שולי בלבד בנפח המסחר של הודו כשמחליפים אותו נמלי ים של ממש. כל שנשאר בעיר שהחליפה את שמה לקולקטה, על שם האלה קאלי או הכפר שהיה במקום טרם הגעת הבריטים, זה מורשת בריטית מפוארת, וילות מפוארות של עשירי העיר, מוסדות השכלה חשובים ויצירה תרבותית פורה לצד צפיפות ועוני רב בפרוורים. עדיין, זוהי עיר מרתקת לביקור.


דייגים בנהר הוגלי

לצד הנהר, ישנו מרחב ענק הנקרא מיידן, (מילולית: "שדה"). במרחב זה נמצא מבצר וויליאם המשמש כמפקדת פיקוד המזרח של צבא הודו, אך יש גם מגרשי קריקט (Eden Gardens), פולו, גולף, מסלול למרוצי סוסים (היפודרום) ומרחבי ריאה ירוקה אך המרחב משמש גם משתנה ציבורית מוזנחת. מצפון למיידן נמצאת העיר הבירוקרטית הבריטית בה ישנם המבנים הקולוניאליים הענקיים כמו גם כנסייה ובתי כנסת עתיקים. אזור זה נקרא היה על שם דלהאוזי, והיום קרוי על שם לוחמי חופש בשם כולל BBD. בדרום המיידן נמצא קומפלקס של אתרי תיירות כגון ויקטוריה מונומנט, היפודרום, הקתדרלה של העיר ומצפה כוכבים השני בגודלו בעולם. ממזרח למיידן, במרכז בין כל אתרי התיירות הללו נמצא רחוב תיירי התרמיל עם השווקים המתאימים לאוכלוסייה זו, רחוב סאדר. שם נמצא גם מוזיאון הודו.


המוניות הצהובות של קולקטה

רחוב סאדר והמוזיאון ההודי

בערי תיירות רבות בעולם מתפתח רחוב המרכז את התרמילאים, כשנפתחים בתי הארחה זולים ולצידם מסעדות. בדומה ל"טאמל" של קטמנדו, "קאו-סאן" של בנגקוק ו"פהאר-גאנש" של דלהי, גם בקולקטה ישנו רחוב אליו נקבצים התרמילאים ושואבים לקרבתם שווקי רחוב ומוצרי תיירות, רק שרחוב סאדר (Sudder) הוא רחוב עתיק שיש לשמרו, והשווקים שסביבו הם יותר אוטנטיים ופחות מופנים לתיירות. המבנה הראשון ברחוב, הוא המוזיאון ההודי, שהוא הוותיק ביותר והגדול ביותר באסיה. הוא נוסד לפני מאתיים שנה ומוצגים בו אינספור מוצגים בכ-35 גלריות בשישה תחומים: אמנות, ארכיאולוגיה, אנתרופולוגיה, גיאולוגיה, זואולוגיה ובוטניקה. יש בו מוצגים שנאספו מהפרעונים במצריים, דרך אפגניסטן ועד בורמה. אמנם תרמילאים בודדים טורחים להיכנס ולהקדיש זמן למוזיאון זה, אולם מי שזמנו בידו ומתעניין, זהו המקום עבורו. מרחוב סאדר, מרכז המטיילים, נצא לביקורים בחלקי העיר השונים.


מוצג במוזאון ההודי

מאמרים נוספים על קולקטה:

• קולקטה – עיר של עצב ושל שמחה
קולקטה – המיידן וסביבתו
צפון קולקטה – מורשת עושר ועוני