יובל נעמן - לראות את העולם בדרך אחרת...
ממישור מערכת הנהרות שלמרגלות ההימלאיה, הולכת ומתרוממת דרומה רמה, הקרויה רמת הדקאן (Deccan Plateau) או בתרגום מוצלח יותר של השם ההינדי דאקאנאצ'ה-פתאר - "הסלע הדרומי". זהו מישור בזלתי צעיר יחסית, שנוצר לפני כ-65 מיליון שנה, בתקופת העלמות הדינוזאורים מהעולם. יש מדענים המציעים שאותה היעלמות יתכן שארעה או הוגברה עקב המגה-התפרצות שיצרה את הדקאן.
 
רמה זו, שגובהה 600-1,000 מטר, לכודה בין שתי רצועות הרים ארוכות, הקרויות הרי הגהאט המערביים (Sahyadri Mountains) והרי הגהאט המזרחיים (Toorpu Kanumalu). מקום התלכדותן של שתי רצועות ההרים בדרומה של הודו נקרא הגבעות הכחולות (Nilgiri Hills) וגבעות ההל (Cardamon Hills).  היותה של רמת הדקאן עשויה סלע יסוד צעיר, מקשה על גידול חקלאי, אך יש בה עפרות רבות ומינרלים כגון זהב ויהלומים. לא בכדי, כמה מהיהלומים הידועים בעולם כמו הקוהינור (Kōh-i Nūr) מוצאם בדקאן.

 

אזורי ההרים המגיעים לגובה של כ-3,000 מטר, מורידים גשמים עזים על מישורי החוף, ביוצרם שטחים חקלאיים פוריים מאד. ברצועות החוף הפוריות, הן זו של הים הערבי ממערב והן זו של ים אנדמן ממזרח, עלו ממלכות רבות שכמעט ולא היו קשורות עם התרבות והשלטון שהיה במרכז הודו. התרבויות הגדולות הושפעו רבות מזרים, בשל קשריהם בדרכי הים לדרומה של הודו. בין גזעי האזור ניתן למנות את הגזע הטאמילי, דובר השפה הדרווידיינית (Dravidian), ביחד עם עבדים כושים, סוחרים ערביים, שייטים מלאיים וסינים, ומאוחר יותר גם מושבות הולנדיות, ספרדיות, צרפתיות, פורטוגליות ובריטיות. איך אפשר בלי הקשר היהודי ששלח את זרועותיו הארוכות גם לחלק זה של העולם, ביוצרו כחמש קבוצות נבדלות של נושאי בשורתו של משה...
 
הגיוון הלשוני הרב שקיים עד היום, רק מדגיש את קיומה של דרום הודו כישות נפרדת ללא שלטון אחיד, אם כי בתקופות אחדות שלטו באזור אימפריות כגון המאורים, הפלאווים הצ'ולה ההויסלה ואחרים. כיבוש חלקו של הדקאן על ידי המוגהולים, היה מסיבות התמוטטות האימפריה המוגהולית. עליית המארתים במאה ה-17, הייתה במקביל לגילוי העניין של כוחות אימפריאליסטים אירופיים באזור, שכמו היום, גם אז סיפק את מרבית התצרוכת העולמית של פלפל, הל ותבלינים נוספים, כמו גם יבולים ניכרים של כותנה לשוק העולמי.  


שש מדינות דרום הודו דרום

 
הודו שלאחר קבלת העצמאות ולאחר סילוק שרידי האירופים מגואה ופונדיצ'רי, נפרשת על פני שש מדינות, שלכל אחת ייחוד משלה:
 

קרלה - ארצם של האלים

בדרום מערב נמצאת מדינת קרלה (Kerala ="קוקוס") שהיא מדינה מאורכת המשתפלת ממרום הרי הגהאט המערביים ללגונות ולחופים המושלמים של ים ערב. היא קרויה על שם עץ הקוקוס הנפוץ בה מאד. זו מדינה שהושפעה רבות מהמסחר ארוך השנים עם סוחרי ערב והאירופים. המשטר הוא קומוניסטי נאור הדואג לרווחה ולהשכלה, ולא בכדי זו המדינה בעלת האוריינות הגבוהה בהודו. השפה המדוברת בקרלה היא מלאיאלם (Malayalam) הנכתבת בכתיב עגול ויפה. קרלה היא המובילה בהודו בהדפסת עיתונים, מגזינים, אתרי אינטרנט וכתבי עת. כל עשר הערים המובילות בנושא זה הן בקרלה ובראש קוצ'ין. גם בהאזנה לרדיו מובילה קרלה. מבחינת יחסי מגדר מובילה קרלה בהיותה המדינה בה יש יותר נשים מגברים (יחס מגדר 1058/1000 גברים/נשים). זו מדינה צפופה ביותר (השלישית בהודו), כשעל שטח כפול מישראל חיים 31 מיליון איש. יש בה אזור הררי פורה של מטעי תה ותבלינים, מישור מוצף של תעלות מים ונהרות וחופים קסומים, עליהם נמצאות גם ערי הנמל כגון קוצ'ין (כיום קוצ'י) וכן הבירה טריוונדרום.
אתר רשמי
קוצ'ין - העיר והנקודה היהודית באתר זה


רשתות סיניות בקוצ'ין 

טאמיל-נאדו – תרבויות עבר מפוארות

בדרום מזרח נמצאת מדינת טאמיל-נאדו Tamil-Nadu) ="אזור הטאמילים"), מדינה של מישורים חקלאיים המשתפלים מהרי הגהאט המזרחיים לעבר קו החוף הארוך של ים אנדמן. ברבים מהערים והכפרים ישנם מונומנטים דתיים רבי רושם, המתאפיינים בשערים גבוהים עד מאד הנקראים גופראם (Gofram). אלה שערים תלולים המצופים באלפי דמויות אלים, המפוסלים בצורה ולעיתים בצבע מצועצע. הטאמילים הם כהי עור ביותר, לבושים בצמצום כיאה לחבל ארצם הטרופי. נשים זקנות לא טורחות ללבוש חלק עליון מתחת לסארי והגברים מעדיפים סהארונג, העוטף את חלציהם כמו חצאית ארוכה. מרבית המדינה היא מישור חוף נרחב ושיפולי הרים. במישורים גדלים יבולים חקלאיים רבים ובראשם אורז. השילוב של גידול כותנה וכוח אדם רב הופכים את טאמיל-נאדו למובילה ביצור הטקסטיל – בעיקר בעריה הגדולות. טאמיל היא גם יצואנית של קפה, תה, סוכר, טבק ומוצרי עור, כמו גם מוצרי תעשיה כבדה.  


שערי הגופראם המאפיינים את דרום הודו ואת טאמיל-נאדו במיוחד  

בירת טאמיל, צ'נאי (Chennai), לשעבר מדרס, תופסת את המקום הרביעי בהודו בגודלה וכן במדד העושר שלה. ההיסטוריה הארוכה של טאמיל, כוללת תרבויות המקבילות בגילן לעתיקות בתרבויות העולם. סיפורי המיתולוגיה ההינדית מתרחשים בחלקם הגדול בדרום הודו, במקום בו עלו ממלכות מפוארות, כמו שושלת צ'ולה (Chola) הראשונה, שבארבע המאות הראשונות לספירה הקימו פרויקטים הנדסיים מדהימים מבירותיהם בטריצ'י וטאנג'וור. הם הוחלפו למשך כ-400 שנה על ידי הפאלאווה (Pallava)  – בנאים ופסלים מדהימים שאחראים למונומנטים רבים בממלאפורם וקאנצ'יפורם. מלכות פאנדיה (Pandya) קשרה קשרים עם אירופה עוד במאה ה-6 מבירתה במאדוראי (Madurai). הצ'ולה חזרו לעוד תקופת פריחה, במהלכה שלטו במאה ה-11 על כל מזרח הודו, כשהם קושרים קשרים ולמעשה שולטים בכל חופי הים של דרום מזרח אסיה, מבורמה ותאילנד ועד מלזיה אינדונזיה וקמבודיה. השפעתם נמשכה עד לבואם של הצרפתים והבריטים ששלטו בחוף, ומלכי הדקאן שהרחיבו אחיזתם בתוך היבשת.  


מקטע מתבליט סיגופי ארג'ונה במאהמלאפורם  

בטאמיל-נאדו אתרי היסטוריה מפוארת, שעקבותיה ניכרות בכל עיר וכפר בטאמיל, בצורת מבנים עתיקים, שהם רק מקצת מהעושר הארכיטקטוני האדיר שלה. מפליא לראות מדינה ענייה יחסית, ש-62 מיליון תושביה מרביתם חקלאים פשוטים וטובי לב, ובכל מקום ישוב ישנו פלא פיסולי/אדריכלי מדהים. קו החוף הארוך גם הוא מהווה אטרקציה תיירותית, הן כחופי רחצה והן כשמורות טבע. נקודות משיכה נוספות הן העיירות שבמרומי ההרים, ובהן קודאי-קנאל ואוטי המושכות נופשים וטרקרים לשטחי טיולים וגנים, שאינם כה יוקדים ואף עשויים להיות קרירים למדי, כשינוי אוירה מבורך לטיול במרבית דרום הודו. שטחה של טאמיל 130 אלף קמ"ר, עם חוף באורך 1,000 קילומטר. דוברים בה טאמילית שהיא שפה דארווידיאנית עתיקה בת אלפי שנה, הנכתבת בכתיב הטאמילי הפונטי.
אתר רשמי
מאהמלאפורם - גן העדן של חופים ומקדשים באתר זה
מקדשים, שמורות ומובלעות זרות באתר זה


מבצר הסלע של העיר טריצ'י החולש על כל מרכז העיר  

קרנאטקה - ארץ האדמה השחורה

מהמדינות המגוונות ביותר בהודו, כשלצד נופים בזלתיים וסלעי ענק, נמצאות שמורות יער, אזורים חקלאיים ירוקים וקו חוף גדול ובתולי. לצד מבני דת עתיקים ומרהיבים - מהמיוחדים ביותר בהודו, נמצא גם "עמק הסיליקון" של הודו בבירה בנגלור (Bangalore) – מהערים העשירות בהודו עם ההכנסה לנפש הגבוהה בהודו. מקור שמה של קרנאטקה הוא קארו-נאדו: "האזור הגבוה" או "האזור השחור", מכוון לרמת הבזלת של הדקאן. ממלכות אדירות קמו בשטח קרנאטקה וביניהן: צ'אלוקיס (Chalukyas) שהקימו את באדמי (Badami) המרשימה במאות 4-8. הויסלה (Hoysala) שהשאירו את חותמם בפיסול המדהים של האלביד ובילאור (Belur/Halebidu) מהמאה ה-12. ממלכת ויג'איאנאגר (Vijayanagara), שהביאה את קרנאטקה לשיא שגשוגה בערים מייסור והאמפי (Mysore/Hampi) במאות 14-16. הסולטנים המוסלמים הגדולים של הדקאן שעלו אחריהם, והשאירו חותמם במרכזם בביג'אפור (Bijapur), עם האדריכלות המוסלמית של המאות 15-17, ועד השיא של ארמון הסולטן של מייסור. מלחמות מייסור הביאו בסוף המאה ה-18 שלטון בריטי לחלק זה של העולם.  


גילוף הפרטים המיוחד של מקדשי ההוייסלה  

היום קרנאטקה ידועה בההיי-טק של בנגלור והמרכז האוניברסיטאי שלה שגורר תעשיית אלקטרוניקה ותוכנה כמו גם אלקטרוניקה ורכיבים אלקטרונים. גם תעשיית החלל והתעופה, כמו גם חברות רכב מרכזם בבנגלור, הממוקמת במקום השישי במדד העושר של הודו. קרנאטקה היא גם עיר החוף מנגלור, העיר היפה מייסור, אתרי הפיסול המדהימים שסביב האסאן ואתרי התיירות המתפתחים בבאדמי ובמיוחד בהאמפי, שהפכה למגנט לתיירים המתיישבים לתקופות ארוכות? באתרי נופש, מוקפים תרבות עתיקה ונופים כפריים. אבל קרנאטקה היא גם שמורת היער והחיות פרייאר. קרנאטקה היא מדינה בינונית בגודלה - "רק" 192 אלף קמ"ר וכ-45 מיליון איש, ביניהם אוכלוסייה טיבטית גדולה יחסית, שהיגרה מגג העולם למישורים הסוב-טרופים, הכל-כך לא הולמים אותם. שפת המדינה היא קנאדה (Kannada) אבל יש בה דוברי הינדי ואנגלית, בניגוד למדינות הדרומיות יותר.
אתר רשמי  


הפיסול הייחודי של אתרי האמפי  

אנדרה פרדש – מדבר ויהלומים

מדינת אנדרה-פרדש – מדבר ויהלומים
מהמדינות היותר גדולות בהודו, עם שטח של 275 אלף קמ"ר וכ-76 מיליון תושבים, המשתרעת על רמת הדקאן ומישור החוף המזרחי של דרום הודו. אין לאנדרה היסטוריה מרשימה כמו לשכנותיה, ולכן גם מיעוט יחסי של אתרי מורשת או תיירות. יוצאת דופן היא בירתה האדראבאד (Hyderabad), בה הקים קוטאבּ שאהי (Qutb Shahi) ממלכה גדולה ששלטה באזור בין המאות 16-17. שאריות לעושרה של הממלכה ניתן לראות במבצר גלקונדה (Golconda fort) העצום שבסמוך לעיר, המשמשת מעבר לבירה גם כמרכז היי-טק כלל הודי ומרכז תעשייתי והשכלתי. האדראבאד נמצאת במקום החמישי במדד העושר בהודו. דבר זה אינו מובן מאליו במדינה בה שיעורי האוריינות (ידיעת קרוא וכתוב) נמוכים והאיסלם בולט במיוחד, כשנשים רבות עוטות חיג'אב כמו בטהרן.
השפות באנדרה היא טולוגו (Telugu) והמוסלמים משתמשים באורדו כשפה ראשית.
 

חלוקת המדינה

ביוני 2014 נחלקה אנדרה-פרדש לשתי מדינות דוברות טלוגו. האחת שמרה על שמה ומשתרעת לאורך חוף הים, בעוד שהשנייה הפכה למדינה חדשה בשם "טלנגאנה". בעשור הראשון הבירה תהייה בירה משותפת לשתי המדינות בהאדראבאד. שם המדינה (כמו גם שם שפת הטולוגו) מגיע מהמונח "טרי לינגאם" המתאר משולש של שלושה הרים נישאים שעל פי האגדות הם שלושה לינגאמים או עברים זכריים המסמלים את האל שיווה.

אתר רשמי  


נשים עטויות חיג'אב בעיר ההיי-טק האדראבאד  

גואה - גן עדן או אשליה כימיכלית?

המדינה הקטנה ביותר בהודו, עם שטח של 3,702 קמ"ר בלבד, בהם חיים כמיליון וחצי איש (לא כולל את התיירים הרבים). גואה היא מארבעת המדינות הנוצריות של הודו, שההשפעה הפורטוגזית של נצרות קתולית, בצורת כנסיות, ניכרת בה ביותר. אולי השלטון הפורטוגזי עד 1962, הוא זה שהחל את תנועת התיירים לחופים המתירניים יחסית של גואה, שאין בהם יותר יופי מחופי הים הערבי בקרנטקה או קרלה. אולם תשתיות התיירות שנוצרו בה, שהביאו כסף לפיתוח ומותג של חופש נצחי ומסיבות הירח המלא, הם המושכים כיום כל מבקר בדרומה של הודו לפחות למספר ימי התרגעות באחד מחופי המדינה. מזה שנים שגואה מזוהה עם חופים-חופש-חגיגות-חשיש-חומרים אחרים, שכולם מתחילים בח' (או בחטא?) ולא תמיד ברור היכן הם נגמרים. נגע הסמים הפך למכה הדורשת התערבות של המשטרה, שנטתה בעבר להניח לתיירים. כמו כן, נדרשת התערבות של מדינות השולחות נציגים להקמת מרכזי תמיכה ועזרה לנפגעי סמים ואנשים שאיבדו את שפיות דעתם, כמו "הבית החם" שנפתח על ידי האגודה למלחמה בסמים ומשרד החוץ הישראלי.  


להטוטני האש המערביים המוצאים בגואה מקום להפגין את תחביבם  

מהארשטרה - פערים בין עושר לעוני

מדינת ענק המשתרעת על 308 אלף קמ"ר, בה חיים כ-100 מיליון איש. במדינה זו בולטת מומבאיי הבירה, שהיא העיר הגדולה ביותר והעשירה ביותר בהודו, בה חיים יותר מיליונרים מאשר במנהטן ובאולפניה מיוצרים פי שש יותר סרטים מאשר בהוליווד. בין ערי מהארשטרה נמצאות גם פונה ונאגפור, שגם הן נמצאות ברשימת עשרת הערים בעלות מדד העושר הגבוה בהודו! עם כל העושר, מעניין לדעת כי בין תושבי המדינה יש כמעט 10 מיליון בני שבטים, שבחלקם חיים בתנאים של תקופת האבן, כשהם צדים בחיצים וקשתות. את עקבות התרבויות הגדולות שעברו על חלק זה של העולם, ניתן לראותן בפיסול וציורי הקיר שבמערות אג'נטה ואלורה, המצביעים על סובלנות דתית וחיים של דתות זו לצד זו. כאלף שנה מאוחר יותר הגיעו המוגהולים הגדולים וכבשו את הדקאן, כשהם מתבססים באורנגבד. עם נפילתם עלו המרתים מבירתם בפונה, וכבשו חלקים ניכרים של הודו, אולם לא עסקו בבניה מפוארת. עם נפילתם היו אלה הבריטים שפיתחו את בומביי הגדולה, ששינתה שמה למומבאיי. את הגדולים שבמונומנטים אותם בנו הבריטים, משמרת העיר כסמלים, כגון שער הודו, תחנת הרכבת ומלון טאג'-מהאל.
כתבות נוספות באתר זה:


טיבטים המבקרים בביבי-קה-מקאברה, "הטאג'-מהאל לעניים" באורנגבד