יובל נעמן - לראות את העולם בדרך אחרת...
סיפור עממי על מראה עיר מים מתאר: "בתים על הנהר, גשרים על הנהר, אנשים על הגשרים, סירות מתחת לגשרים, חנויות בקצות הגשר והכל משתקף במים". זה לא בציורים ובשירים בלבד. עיירות המים הן בתים מחופי גגות מקומרים, גמלונים נשגבים, גשרי אבן קשתיים מעל תעלות מים שלוות בהן שטות סירות בדממה בצל עצי ערבה ירוקי-עד נשענים על גדות תעלות המים ביוצרם אווירה פיוטית ורומנטית, במיוחד בתחילת האביב, כאשר ניצני עצים מלבלבים.


רחובות המים וגשרי הקשתות – סין הציורית שלי

כשצ'ן איפאי היה בראשית דרכו כצייר, החלה המהפכה התרבותית והוא הפך במהרה לצייר בכיר בשורות השלטון, באומנות ריאל-סוציאליסטית. מעמדו כצייר עלה וזה איפשר לו להיות מראשוני הציירים שקבלו אישור לצאת לארה"ב וללמוד ציור מערבי. הוא התמחה בריאליזם קלאסי בציורי שמן והביא לגלריה בניו-יורק את מראות ערי המים הסיניות של דרום התעלה הגדולה. בין ציוריו, ציור הגשר הכפול של דזואוג'ואנג, זכה לפרסום רב ונבחר לעטר את מעטפת היום הראשון של בול של האו"ם ב-1985, כשהוא מפנה זרקור ליופי והפשטות של עיירות המים הסיניות. ציוריו של צ'ן איפאי שהוצגו בגלריה בניו-יורק הביאו למודעות העולם את היופי של עיירות המים. הקרבה היחסית של ערי ענק הציפה אותן בתיירים מקומיים וזרים שקלקלו אוירה מחד גיסא, אך גרמו לשימור ולנגישות מאידך גיסא.


מראה הגשר הכפול בציורו של צ'ן איפאי "זיכרון של עיר"

התעלה הגדולה של סין

התעלה הגדולה השפיעה על סין יותר מהחומה הגדולה והמפורסמת. נהרות סין הולכים ממערב למזרח. בתקופה בה אין דרכים גדולות וכלי רכב גדולים, הדרך להעביר סחורות היא בסירות, אולם מסע בים נועד לאוניות גדולות ובתוואי נהר יכולות לשוט סירות מכל סוג. מעבר הדיאטה הסינית מדוחן וחיטה לאורז הגדל מהר, והמצאות מאגרי התבואה ועצי הבנייה בדרום סין ובירות הקיסרות בצפון, הצריך העברת סחורות רבות לערים שעל הנהרות הגדולים. הבירות ש'יאן, לואויאנג, קאיפנג ובייג'ינג בתקופות פריחתן היו מהערים הגדולות בעולם ודרשו אספקה סדירה, ולכן במאה השישית חוברו להן תעלות עתיקות, חלקן אף בנות אלף שנה, ונוצר תוואי שיט בן כ-1,800 קילומטר, מהאנגדזואו בדרום לערי הצפון. היה זה מהפרויקטים הגדולים שנעשו בעולם, ובניית התעלה גבתה את חייהם של מיליוני פועלים, ובשל כך גרמה לנפילת שושלת סוואי שיזמה פרויקט זה. עם מעבר הבירה לבייג'ינג בראשית המאה ה-15, חידש הקיסר יונגלה, בונה העיר האסורה את התעלה, כדי לתמוך בבניית בירתו ובמאות אלפי יושביה. התעלה, פרט לאספקה צפונה, הייתה דרך נוחה לשליטה על הדרום כששימשה להגעת השליטים לביקור בממלכתם ועזרה בהתפתחות מרכזי עסקים ומעבר סחורות בשני הכיוונים ולאורך הנהרות.


הגשר הכפול במציאות  

בשלהי תקופת קיסרות צ'ינג, ב-1855, שינה הנהר הצהוב את מסלולו ונקטעה התעלה הגדולה. רכבות החלו למלא את תפקיד דרכי המים הישנות. ישובים רבים שהיו לאורך התעלה והתפרנסו בשל כך, איבדו את מקור פרנסתם וחשיבותם ירדה ונוצרה אבטלה ועוני שליבו מרידות שהיו גם כך בסין השוקעת. מחקרים מצביעים על הקשר בין מוקדי מרידות לתוואי התעלה, וטוענים שירידת קרנה של התעלה הייתה מהגורמים למרידות, ובכללן מרד הבוקסרים של שנת 1900. מארק אלווין טוען שהבוקסרים החלו לפעול באזור שלאורך התעלה בצפון סין, שבו שהתרכזו גם פליטי ההצפות של הנהר הצהוב. אלה הצטרפו לגורמים חברתיים עקורים, כגון, חיילים משוחררים, מובטלים ממורמרים, פליטי כפרים ודומיהם שמטה לחמם נפגע עקב גסיסת התעלה. גורמים אלה היו נכונים לקלוט תעמולה אנטי־ממסדית ולהתמרד על בסיס כלכלי.


שיט בעיירת מים

עיירות המים העתיקות

בקציה הדרומי של התעלה הגדולה בסמוך לשפך היאנגדזה, הקרקע מישורית וישנם אגמים וביצות. בשטח חקלאי זה עברה התעלה כשתחזוקתה ומחסני ההעמסה של התבואה והסחורות, ביחד עם מסי מעבר, הביאו עושר לאנשי העיירות המחוברות לתעלה. לרוב, אנשי שררה ונציגי ממשל שדרו בעיירות הללו התעשרו מאד והקימו אחוזות בצברם כוח רב ועושר אגדי, אך גם תרמו את חלקו בפיתוח יישוביהם ובניית מקדשים ותעלות ניקוז ותעבורה בכל רחבי הישוב, וביוצרם ישובים הדומים לוונציה כשהבתים על התעלות וגשרים רבים מחברים בין המשעולים המרוצפים. מספר עשרות עיירות כאלו קיימות במשולש שבין האנגזואו, סוג'ואו ושאנגחאי. אחת הידועות ביותר, היא העיירה שצייר צ'ן איפאי – דזואוג'ואנג.


גשר על תעלה בעיירת מים

דזואוג'ואנג (ZhouZhuang)

העיירה דזואוג'ואנג נוסדה לפני כ-2,500 שנה כאחוזה של הדוכס יָאוֹ מממלכת ווּ. היא נקראה "עירו של יָאוֹ" – יאוצ'אנג. בתקופת סונג הצפונית ב-1086, תרם פקיד עשיר ובודהיסט אדוק בשם דזואו-דיגונג שטח נרחב לבניית מקדש בודהיסטי לעיירה, וכאות הוכרה שינתה העיירה את שמה ונקראת מאז על שמו – "הנחלה של דזואו" – דזואו-ג'ואנג. המקדש שנבנה, צ'ו'אן-פו, עדיין קיים בעיירה.
 
את קפיצת הדרך עשתה העיירה בסוף המאה ה-14 כשקמה שושלת מינג בדרום סין. הסוחר שאן-וואנסאן, המיליונר הראשון של דרום סין ובן המקום, היה מקורב למייסד שושלת מינג ומימן שליש מבניית חומת נאנג'ינג הבירה. הוא ניצל את קשריו עם הקיסרות וחיבר את העיירה עם התעלה הגדולה ונתיבי המסחר החשובים של סין. הייתה זו זריקת עידוד כלכלית והעיירה הפכה למחסן סחורות בקצה התעלה, בתקופה בה התעלה שוחזרה והפכה לצינור החמצן לבירה הצפונית שאך הוקמה. דברי אומנות, פורצלן, משי ודגנים עברו בעיירה והשאירו מעשר מערכן במקום כשהעיירה חווה בום כלכלי. עושר מביא חינוך וזה מביא אומנות. משוררים וציירים, אומנים וסופרים יצאו מעיירה זו שנותרה בעלת צביון עתיק כשהיא משמרת את בתיה העתיקים, את הגשרים והסמטאות המרוצפות.


גשר ירח וגונדולה תחתיו

העיירה הותאמה לתיירות הפנים הרבה בשל קרבתה לשלוש ערי מיליונים ופרסומה הרב ויחסי הציבור שלה. ציירים מובילים (פרט לצ'ן איפאי) החלו לצייר את מראותיה. הצייר המוביל ווּ גוּאָנְג'ונְג גם הוא נפל בקסמה, והעיירה, עם ארבעת רחובות המים בצורת הסמן # ועשרות הגשרים או מעברי החצייה של רחובות המים התמלאו גונדולות עם שייטות במשוט בודד הלוקחות עד שישה אנשים לסיור בן 20 דקות שלוות של קסם. לאחר תשלום אתנן כניסה של 100 יואן נכנסים לעיירה ולתקופה אחרת של סין הקיסרית. אמנם המוני תיירים ממלאים את הרחובות בצהרי היום ובמיוחד בסופי שבוע וחגים, אולם מי שיישאר לשעות שלאחר עזיבת האוטובוסים, או שיגיע מוקדם, יוכל לשוטט בסמטאות היפות ועל גשרי האבן הקשתיים וליהנות מהפשטות והיופי.


הרושם של הצייר ווּ גוּאָנְג'ונְג מדזואוג'ואנג

גם מהבחינה הגסטרונומית יש לעיירה מה להציע. בחנויות רבות תראו חתיכות בשר בצבע אדמדם, עם עצם. זהו המעדן המקומי שנקרא וואנסאן (wansan) על שם שאן-וואנסאן שחיבר את העיירה לתעלה הגדולה. אלה שוקי חזיר מבושלות במשך יום וליל בקדירת חרס ברוטב מתקתק ועשבי תיבול, עד שהבשר נמס בפה. אולי האל העברי לא רצה שנאכל את זה רק כדי שיישאר מספיק מהמעדן הזה עבורו. מאכל זה היה מוגש בבתי עשירי דרום סין בחגים בתקופת מינג, וישנה אמרה בעיירה ש"קְדָל שוק חזיר הוא המהות של חג טוב".

מאכל נוסף המזוהה עם העיירה נקרא מאפה וואנסאן (על שם אותה משפחה) והוא עתיק כמו קְדָלֵי החזיר. הסוחר העשיר שצרך את קְדָלֵי החזיר, רכש מאפה זה והיה מגיש אותו לאורחיו ברחבי האזור וכך יצא שמו למרחקים. שמו ניתן לו בשל הצרכנים, אך הוא יוצר על ידי משפחת זואו שממשיכה ליצר את המאפה למעלה מ-600 שנה. העיירה ידועה גם בבתי התה שלה מתקופת שושלת צ'ינג שאף הם עדיין פועלים בעיר. בשל מתקפת התיירות הגדולה ומסחור העיירה לא חסר מקומות לאכול ולהתאכסן בבתים מסורתיים, וכמובן יש בה היצע רב של מזכרות.


שוק חזיר ברוטב מתוק ובישול ארוך

בעיר יש יותר מתעלות, בתים וסירות. הגשר הכפול זכה לפרסום הרב בעיר. זה למעשה צירוף של שני גשרים – גשר שידה (ShiDe) הקשתי העומד בניצב לגשר יונגן (YonGan) המרובע. גשרים אלה נבנו במאה ה-16 ומהם אפשר לראות את רחובות המים של העיר והסירות העוברות בהם. גשר מפורסם אחר הוא גשר פואן (FuAn) המוביל הישר לאחוזת שאן (Shan), ביתם של צאצאיו של שאן-וואנסאן. האחוזה נבנתה ב-1742 ופתוחה לקהל כמוזאון המציג את עושר דייריו. האחוזה משתרעת על כשני דונם וכמאה חדרים. אחוזה מפוארת נוספת, שאינה נופלת בגדלה ופארה, היא בית דזאנג (Zhang), בו פרט לשערים ועשרות חדרים, יש פלג הזורם בחצרות. בעיירה יש גם מקדשים עתיקים.


שיירת גונדולות שטות ברחובות המים של העיירה

תרבות ייחודית לעיירה זו ולעיירות הסמוכות מדרום ליאנגדזה, אותה ניתן לחוות בביקור, כוללת דיג בעזרת קורמוראנים באגמי הסביבה, צפייה ב"אופרת קאנצ'ו" (KanQu) שהתפתחה בתקופת מינג באזור זה ושתיית תה בבית תה, אותו מכינים ממי גשמים ועלי אביב רעננים. יש לשים לב גם ללבוש הנשים הייחודי שהולך ונעלם אצל הצעירות. אלו חולצות מבד פרחוני עם שרוולים צרים ורקמה מעודנת. את תרבות השירה תוכלו לשמוע כשמשיטות הגונדולות ישמחו לשיר לכם במהלך השייט תמורת מספר יואנים מועט.


משיטת גונדולה בלבוש מסורתי, החותרת ושרה

עיירות מים נוספות

ערי המים המובילות באזור העיר סוג'ואו (פרט לדזואג'ואנג) הן לודזי ו-טוֹנגְלִי (LuZhi, TongLi), ובאזור האנגדזואו העיירות ש'יטאנג ו-וודזאן (XiTang, WuZhen). כל עיירות המים הללו מתוירות ומקסימות.
טונגלי, הממוקמת בין חמישה אגמים, מציעה גם מוזיאון סקס מעניין ו"גן טוישי" (TuiShi) שהוא נכס עולמי לשימור של אונסק"ו. בטונגלי נסו לאכול את המיוחדים של העיר- עוגיות חסילונים וספרינגרול דגים.
לודזי, יתרונה בקרבתה לסודזואו (18 קילומטר בלבד) ובמיעוט התיירים בה, ולכן השקט שבה.
וודזאן היא עיר בעלת מורשת מפוארת וארוכה. ייחודה בכך שיש בה חלק מזרחי שקט ומשומר של עיירת מים עם בתים על עמודים ולצדו חלק מערבי למגורים ותיירות, המואר באופן ייחודי. זהו המקום לראות עיירת מים בלילה.
ש'יטאנג היא עיר יפהפייה עם נתיב מים מרכזי ולאורכו בתים מסורתיים, ו-27 גשרי ירח יפים. עיר זו מיוחדת במסדרון עץ ארוך של כקילומטר, בדומה לארמון הקיץ בבייג'ינג. העיירה נבחרה להיות הסט לסופו של הסרט "משימה בלתי אפשרית 3" עם תום קרוז.


גשר אופייני בעיירת מים

כתבות על אותו אזור:

שנגחאי – העיר שמעל הים
אגדות האגם המערבי בהאנגדזו
• סודזו עיר הגנים
הכרות עם הגן הסיני
 

אתרי נוף נוספים בסין: