יובל נעמן - לראות את העולם בדרך אחרת...
 
כפי שיש ירושלים של מטה, הארצית, האמיתית, המציאו הנוצרים גם את ירושלים של מעלה האידאית, הדמיונית. אדם מחפש מקומות שאין בהם רוע, מוות או מאבק, והחיים זורמים על מי מנוחות לעד בלי חומרנות וסבל, בו לא נדרשים לעושר כדי להגיע לאושר. על מקום אוטופי דמיוני זה כתב הסופר הבריטי ג'ימס הילטון בספרו "אופק עבוד", שקיבל ככל הנראה השראה מכתבה של הבוטניקאי האוסטרו-אמריקני בנשיונל-גאוגרפיק אודות אזור העיר ליג'יאנג והנופים הטיבטיים של האזור. הספר פורסם ב-1933 וזכה בפרסים, וב-1937, כשהחלו קודרים שמי אירופה, הופץ הסרט אופק אבוד, שזכה להצלחה רבה. לאחר האינפלציה הגדולה ובראשית מלחמת העולם אנשי אירופה היו זקוקים לנחמה ולשאיפה למצוא את גן העדן האוטופי, והוא צריך להיות הרחק הרחק בנופים לא מוכרים ובתרבות זרה. למקום דמיוני זה קרא הילטון "שאנגרי-לה" – ביטוי ג'יביריש עם ניחוחות של קצה העולם. אין בביטוי הזה כל משמעות בשפה כלשהי. הביטוי המומצא לארץ גן העדן עלי אדמות הופץ ונדד, וכיום מסעדות מלונות ואתרי תיירות רבים נושאים את שמו.


שנגרילה - הנה אנו באים...

שם ביבוא אישי

את הספרות האירופית קוראים גם בסין, ומלומד מצפון מחוז יו'נאן בשם ש'ואן-קה (אבי תזמורת הנאש'י שהוזכר בכתבה קודמת) הציע לעיר נפה בשם ג'ונג-דְיֵין (ZhongDian) לאמץ את השם שנגרילה (או למעשה ש'יאנג-גה-לי-לה Xiānggélǐlā – ביטוי חסר משמעות אף הוא) ולקדם בכך את התיירות לעיר ולאזור. כך נעשה, והעיר הטיבטית ג'ונגדיאן הסבה את שמה, ובעקבותיה כל הנפה האוטונומית דִיצִ'ינְג. שהייתה מקום זנוח למדי על דרך הסוסים והתה שהובילה מטיבט למישורים.
הטיבטים, המבינים יחסי ציבור מה הם, החלו לטעון שמדובר בשם טיבטי מספרי הקודש שלהם, הקרוי "שמבהאלה" (Shambhala) שמשמעו "השמש והירח אשר בלב". שם זה הוא למעשה יבוא מהכתבים ההודיים כגון ה"וישנו-פוראנה" המזכיר את הכפר שמבהאלה כמקום הולדתו של "קאלקי", המשיח הינדואי והגלגול האחרון של וישנו, שיבשר עידן זהב חדש (סאטיה יוגה). שמבהאלה אומצה גם על ידי הבודהיזם הטאנטרי כמקום אידאי, טהור, שקט ושליו, בו חיה חברה נאורה בשלום נצחי. שמבהאלה החלה בהדרגה להצטייר כארץ הבודהיסטית הטהורה, ממלכת מציאות שהיא בעלת חזון רוחני פיזי או גיאוגרפי נהדרת. כמו אטלנטיס או אל-דורדו, שמבהאלה הוא מקום דמיוני אוטופי שאין לאמצו למקום ארצי, אולם הזרע נבט וש'יאנגאלילה או שנגרילה הפכה למקום הומה וסואן במחפשי גן העדן הפרטי שלהם. מעיירה מנומנמת לצד מנזר בודהיסטי גדול, הפכה לעיר תיירות סואנת בה חיים מהגרים ממיעוטים רבים הניזונים מהתיירות, עם תנופת בניה חדשה בסגנון טיבטי ושדה תעופה בינלאומי. גן עדן? בעיני המתבונן. מקום שכיף לבקר בו המוקף בנופי טבע פראי? בוודאי.


מרעה בפריחת האזליאה באביב

דרך התה והסוסים

הדרך העולה לרמה הטיבטית בדרכי התה והסוסים, משנה את צבעיה ונופה עם העלייה לגובה, ומתגלים נחלים קטנים ואדמות מרעה פסטורליים, לצדם בקתות קטנות עם מתקני יבוש תבואה, ומדי פעם חולפים על פני צ'ורטאן (סטופה טיבטית) מעוטרת בדגלי תפילה צבעוניים ("סוס הרוח", LungTa) ודגלים על עמוד אנכי (DarChor). הבתים במבנה טרפזי אופייני, שנועדו לתנאי מזג אוויר קשים, על גגותיהם מתנוססים 1-3 דגלים בודהיסטים המסמלים את תרומת בני הבית למנזרים באופן של שליחת ילדי המשפחה למנזר, ובהתאם את מעמדם החברתי. מבני בתי הספר העצומים ומספרם הרב, מדגישים את ההשקעה של השלטון הסיני באזור כחלק מתכניתו של הממשל להשקיע במערב. העיירה שהפכה לעיר, חלקה הגדול הוא בבניה של רחובות רחבים, מלונות ומסעדות וחנויות שונות. ניכר מאמץ לשמר את סגנון הבניה הטיבטי, למרות שזו בניה חדשה.


בגדים ייצוגיים

העיר העתיקה דוּקְהדזונג (DuKeZong Gucheng)

בחלק מהעיר בנו פרנסי העיר דגם של עיר עתיקה, במקום בו נותרו מספר מבנים עתיקים של ממש. אלו למעשה שתי כיכרות המקושרות בשני משעולים מרוצפי אבנים, בין חנויות רבות המציעות למכירה דברים אופייניים מעץ, קרני וצמר יאק ושאר מזכרות אופייניות. האווירה הנוצרת היא של עיירה בדרכי הסוסים הנוקשים בפרסותיהם על אבני המרצפת במסעם לעמקים או לטיבט. כיכר אחת שבפאתי רובע זה, היא שוק מזון צבעוני ויפה, בו רואים פרט לטיבטיים גם מיעוטים נוספים בבגדיהם הצבעוניים. הכיכר השנייה ניתן לראות בה ריקודים של נשות המקום הרוקדות באופן ספונטאני למראית עין. מכיכר זו נגלה גם גלגל התפילה הגדול בעולם, שגבהו 24 מטר, המזהיב על רקע שמים תכולים, שנבנה על הגבעה ב-2001, ואותו ניתן לסובב רק במאמץ קבוצתי. כמעט כל ערב מתרכזים אנשי העיר בכיכר המרכזית ורוקדים ריקודי מעגל טיבטיים מונוטוניים במעגלים קונצנטריים בקור המקפיא לעיתים של ערב – כולם מוזמנים להצטרף למעגל. גם כאן חלק מהתושבים בלבוש מסורתי וחלק נטשו אותו. זו דרך לשמר מסורת ולהנחילה לדור הבא.


העיר העתיקה וגלגל התפילה הענק

מנזר גאנדן / סונזאנגלין (Ganden / Sōngzànlín Sì)

טיבט ההיסטורית כללה ארבעה מחוזות שרק אחד הוא המחוז האוטונומי טיבט. מחוץ לטיבט נמצאים מספר מנזרים גדולים מנזר קומבום במחוז צ'יאנגהאי, מנזר יארצ'ן במחוז סיצ'ואן, לאבראנג במחוז גאנסו, ובשורה אחת עם מנזרי ענק אלה נמצא גם סונזאנגלין – כחמישה קילומטר מהעיר שנגרילה. הדרך אליו עוצרת במרכז מבקרים בו נגבים דמי כניסה וממנו יוצאים "אוטובוסים ירוקים" לעבר המנזר המשקיף על מרעה שהוא אגם אכזב ומרעה בתקופה היבשה, בו פזורים מונומנטים דתיים ודגלי תפילה לרוב. מהכניסה מטפסות 146 מדרגות אותן סופרים היטב בשל הקושי בנשימה ברום 3,380 מטר. המנזר, של כת הגלוגפה (המצנפת הצהובה), שמקומו נבחר על ידי הדלאי-לאמה החמישי במאה ה-17, אכסן בתקופות רבות למעלה מ-700 נזירים בכמאתיים מבני מגורים. המנזר נבנה ב-1679 בתקופתו של הקיסר הנאור קאנגש'י שהאציל סמכותו אליו. תקופת כיבוש טיבט 1959 ותקופת מהפכת התרבות 1966-1976 לא הטיבו עם המנזר שכמעט נהרס כולו. החל משנות השמונים החל הממשל המרכזי בהפניית כסף רב לשיקומו, והיום זהו מנזר פעיל עם חשיבות מרובה. במעלה המדרגות ניצבים שלושה מבנים ראשיים, במרכזי ניצב צלם בודהה בגובה 8 מטר, מוקף בעשרות נרות מחמאת יאק. על הקירות סיפור חיי שאקיהמוני (הבודהא). תמונות מוצגות של אבות המנזר והדלאי לאמה המייסד של המנזר.


מנזר סונזאנגלין

שמורת פּוּדַהצוּאוֹ (PǔdáCuò GuóJiāGōngYuán)

השמורה הטבעית היא גן העדן האמיתי לחובבי תמונות ההרים, הצמחייה, המים השמים והפריחה בכל מקום. זהו מקום שליו ויפה כמו לקוח מאולמם הקסום של סיפורי האגדות. שקט ושלווה המופרעת מפכפוך המים, דנדון פעמוני היאקים והסוסים הרועים במרחב וציוץ הציפורים. השמורה, שהוכרזה ב-2007, נמצאת כ-30 קילומטר משנגרילה (כ-50 דקות נסיעה).


דגלי תפילה טיבטיים באגם שודו

ממרכז המבקרים יוצאים "אוטובוסים ירוקים" ל"אגם שׁוּדּוּ" (ShuDuHai) ברום של 3,700 מטר. לאורך גדת האגם שפעת צמחי קמיליה הפורחים ממרץ עד יוני בלבן וורוד, מרבדי אזליאה סגולה, נורית המים ופרחים נוספים. המסלול מרוצף העץ אורכו 3.3 קילומטר. המים באגם צלולים, כך שאנשים יכולים לראות את הדגים סדוקי-הבטן החיים באגם שצבעם זהוב. לדגים יש קו הנראה כמו סדק לאורך הבטן. "שו" פירושו "גבינה" בטיבטית "דו" משמעותו "אבן". יש אגדה כי בימי קדם, נזיר נודע שוטט ממקום למקום. יום אחד הגיע לכאן. רועים תמכו בו ונתנו לו גבינה. הנזיר הנודע היה שמח לראות את הגבינה של שטחי המרעה של Shudukang שהיתה קשה כמו אבן. כך התפלל "הלוואי והגבינה כאן תהיה קשה כמו אבן, לנצח". מכאן ואילך השם Shudukang בא לעולם. אגם שודו יפה בפריחת הקמיליה באביב, אך יפה לא פחות בצבעי השלכת המדורגים מירוק דרך צהוב, כתום ואדום לחום, המקנים רקע צבעוני לאגם כולו.
משם ממשיכים האוטובוסים לנקודת תצפית על שדות מרעה היאקים. מכאן רצוי לתפוס מושב בצדו השמאלי של האוטובוס, המשקיף על הנוף.


סתיו באגם שודו

בהמשך מגיעים ל"אגם בּיטַה" (BiTaHai) ברום 3,500 מטר. משמעות שמו "רוגע עם יער אלון" כפי שניתן לראות מהאורנים, האלונים והרודודנדרון. באגם אפשר להפליג בכ-15 דקות לנקודת איסוף 1,300 מטר מהאוטובוס, או ללכת 4.7 קילומטר בדרך יפה. בפריחת האזליאה המעט רעילה, הדגים האוכלים את הפרחים שעפים לאגם, מתמסטלים, ודובים תופסים אותם כך. בסיום מסלול ההליכה או השייט יש מרעה ועליה לנקודת איסוף של האוטובוסים. החזרה משם במסלול משלים למסלול המעגלי של האוטובוס.
כרטיס כניסה לשמורה 90 יואן. שכירת סירה באגם ביטה 50 יואן.


יופיו של גן העדן - אגם ביטה

זחל או פטריה?

מרכז המבקרים של שמורת פודהצ'ואו, כמו בכל שמורות סין, היא לבירינט של דוכנים דרכם יש לעבור בדרך החוצה. רבים מהמוצרים הנמכרים שם מוכרים לכל המבקרים בסין. המיוחד במבוך דוכנים אלה הם דוכני הפטריות השונות והמשונות הנמכרות כאן, ומרפאות כל מחלה אמיתית ומדומה. חלקן פטריות ענק וחלקן זעירות. מהדברים המיוחדים הנמכרים כאן הן פטריות בצורת זחלים. מה זה? איך ומדוע פטריה תתפתח כך? ובכן, אלו פטריות "דונג-צ'ונג-ש'יָה-צָאו" (DongChongXiaCao). מילולית "תולעת בחורף, עשב בקיץ". נבגי פטריה זו מוצאים את דרכם לזחלים של עש והפטריה מתחילה לגדול בתוכם כמו "הנוסע השמיני" כשהיא ניזונה מהזחל שלבסוף מת. במהלך החורף לאחר שהרגה את הנשא שלה, ממשיכה הפטריה למלא את נפחו ולקבל את צורתו, ולבסוף בוקעת מראשו כדי להפיץ את נבגיה ולמצוא את קורבנה הבא. פטריה זו גדלה רק ברום רב של רמת טיבט, וברפואה המסורתית משמשת למגוון שימושים מחיזוק מערכות ועד לטיפול במחלות כרוניות. בשל הדרישה הרבה מחירה עולה וכך גם המאמץ למצוא אותה וחוזר חלילה, ובהדרגה היא נעלמת ומחירה כפול ממחיר הזהב בעת כתיבת שורות אלו (500 שקל לגרם). האם למזוג לי תה עם פטריה כזאת? לא. תודה. עדיין מסתגל לטקילה מקסיקנית עם תולעת או ויסקי עם נחש ארסי מוייטנאם.


זחל או פטריה? (GNU)

 

כתבות נוספות על אזור ליג'יאנג באתר זה:

* ליג'יאנג - ארץ הנאש'י
* אטרקציות תיירותיות בליג'יאנג
* מצפון לליג'יאנג – נופים ותרבויות
* נאש'י, מוסואו, ומטריארכליות