יובל נעמן - לראות את העולם בדרך אחרת...
בעוד שמרכז העיר קונמינג, הרובע המוסלמי, הפארק ושוק הפרחים והציפורים הם מקומות של אוירה נינוחה, בקצוות העיר ובמרחק של עד שעת נסיעה מהעיר נמצאים האתרים המרשימים יותר – מקדשים, נופים וטבע.


מקדש יואן-טונג

מקדש הבמבוק

ממערב לעיר על צלע הרי יואן (Yùàn Shān) נמצא אחד המקדשים השונים ביותר בסין. זהו מקדש הבמבוק (QióngZhú Sì). זהו מקדש זן-בודהיסטי נעים ויפה. משני צדי הכניסה עומדים ארבעה ברושים בני 400 שנה. עיקר העניין במקדש היא הכניסה בה משני צדדיה על ארבעה מדפי תצוגה נמצאים 500 פסלי ה"לואו-האנים" ( Luōhànהשם הסיני לארהטים - עדי השמיעה של הבודהא, ו- 500 המשתתפים בכינוס הבודהיסטי של המלך ההודי קאנישקה במאה השנייה לפנה"ס, השומרים על העולם וזכו לדרגת קדושה). הקדושים מוצגים על מדפים בשני אולמות הכניסה של קומפלקס המקדש בפיסול קריקטוריסטי, במגוון אנשים במגוון תנוחות ומקצועות, בגודל כמעט טבעי וצבעים חיים, עשויים חומר ועטויים אביזרים ובגדים ייחודיים. הפסלים נעשו במשך שבע שנים בשנות השמונים של המאה ה- 19 בידי הפסל הסצ'ואני לי-גואנגשיו ותלמידיו, על פי דמויות של נזירים. בהמשך חצר מחולקת לארבע ובמבנה המרכזי פסל בודהא ענק על פרח הלוטוס. על פי האגדה, המקדש נבנה לראשונה במאה השביעית על ידי נסיכים שראו נזירים הנועצים בקרקע קני במבוק, ונבנה משיחי הבמבוק שגדלו במקום. כמו מקדשים רבים בסין המקדש נבנה פעמים אחדות לאחר מכן, אחרי שרפות שכילו את המקדשים המקוריים. באולם המרכזי ניצבים שלושה פסלי בודהא גדולים וצוו קיסרי מתקופת יואן בסינית ומונגולית הקורא על הדרישה להפצת הבודהיזם. זהו מקום להימלט מהעיר ומההמולה למספר שעות. שעות פתיחה: 08:00-18:00 מחיר:10元 הגעה במונית מכל מקום בעיר.


כמה מהלואו-האנים במקדש הבמבוק

אתרי גבעות מינגפאנג

כשמונה ק"מ מצפון מזרח למרכז העיר, על גבעות מינגפנג (גבעות עוף החול המזמר, MingFengShan), נמצא פארק המקדש המוזהב (Jin-Dian GongYuan) בן 1,330 הדונם, בו ישנם שני מקדשים דאואיסטים חשובים: מקדש טונגווה (TongWa = הרעפים האדומים). שהוא מקדש פעיל חשוב לנוהים אחר לאו-טסה, והמקדש המוזהב (Jia-Dian) שהוא מקדש דאואיסטי מימי שושלת מינג, 6.70 מטר גבהו ו- 7.80 מטר רחבו, העשוי כמעט כולו מיציקות ברונזה במשקל של כמעט 300 טון - הכבד והמשומר ביותר מבין ארבעת מקדשי הברונזה בסין (וגם פחות קל לשרפה כמו שנוטים מקדשי סין להיות). במקום היה מקדש עתיק, ובמקומו יצק עשיר מקומי מקדש ברונזה בשנת 1671. המקדש נהרס בפרעות המוסלמיות של סולטאן דאלי באמצע המאה ה- 19, ומשרידיו נבנה המבנה הנוכחי המחקה מבנה עץ. בראש ההר, מאחורי המקדש, ישנו פעמון במשקל 14 טון, בגובה 210 ס"מ מראשית המאה ה-15. ליד המקדש ישנו עץ בן אותו הגיל (כ- 600 שנה). פארק המקדש המוזהב נמצא בצלע הר Phoenix Song אליו מגיעים אוטובוסים, ומוניות. אפשר להגיע לפארק ברכבל ממגרשי התערוכה הסמוכים למרגלות ההר במחיר 15元. הפארק פתוח בין השעות 08:30-19:00 במחיר כניסה 20元 טלפון +86 871 5018306

למרגלות פארק המקדש המוזהב נמצאים גני התערוכה הבוטניים (Shiboyuan) שנבנו על שטח ענק של 2,180 דונם לכבוד התערוכה העולמית של שנת 1999. זהו פארק נעים ויפה בו נשתלו 4,000 סוגי צמחים בין אגמים קטנים, כתזכורת שיו'נאן היא יצרנית הפרחים הגדולה של סין וספקית הפרחים הכמעט בלעדית בחורף. מחיר הכניסה הגבוה מפחיד הרבה מבקרים (100元 למבוגר, 50元 לסטודנט), אבל מי שיגיע למסעדה התאית שבחלקו הצפוני של הפארק לא יידרש לתשלום כניסה, ויכול להיות שיוכל להיכנס בדרך זו לפארק. שם המסעדה Moonlight Corner Thai Cuisine והיא אחת המסעדות התאיות הטובות בסין, פתוחה גם אחרי סגירת הפארק בערב. טלפון: 5013125 871 +86 , פקס: 5013565 871 +86


מקדש הזהב (העשוי ברונזה)

הגבעות המערביות ש'ישאן

כ- 16 ק"מ מדרום מערב לעיר ניצבים בגאון ההרים המערביים (Xi-Shan) שלמרגלותיהם ממזרח משתרע אגם דיאן (Diānchí). ההרים המערביים הוא רכס גבעות שנקרא גם "גבעות היפהפייה הנרדמת" או "גבעות הבודהא הישן בשל צללית הרכס מעל האגם. רכס זה מתנשא לרום 2,500 מטר (600 מטר מעל האגם), ולאורך 35 קילומטר ומשקיף על האגם מגבוה. על ההרים מטפסת דרך העוברת במקדשים הואטינג וטאיהואה ובפווליון סאנצ'ינג (Huating, Taihua, Sanqing) . האטרקציה המרכזית היא שער הדרקון (LongMan), שהוא מעבר חצוב בצלע ההר, בו יש חדרים שנחצבו באמצעים פשוטים על ידי נזירים, ומחדרים אלה ניתן גם להשקיף על האגם הפרוס מטה. בחדרים ישנם פסלים החצובים בסלע ההר. אל שער הדרקון ניתן להגיע ברכבל כיסא (25 元 בכל כיוון) ולאתר אפשר להגיע ברכבל קרונית מעל האגם (70 元 הלוך ושוב). על שער הדרקון נאמר: "אם לא היית בגבעות המערביות לא היית בקונמינג, ואם לא היית בשער הדרקון לא היית בגבעות המערביות". בהשראת נוף האגם הנשקף משם נבנה אגם קונמינג בארמון הקיץ בבייג'ינג.

לצד האגם נבנה כפר תיירותי של מיעוטי יו'נאן, בו יש ייצוג ל-26 הקבוצות האתניות החיות ביו'נאן, ובו מתקיימים ריקודים ומשומרים אספקטים שונים במסגרת פיתוח התיירות האתנית הבולטת ביו'נאן ובסין כולה. אמנם תיירותי ומלאכותי, אולם זהו מקום להתוודע למיעוטים השונים, לראות את ההבדלים ביניהם, ולהתרשם מהיות סין ארצם של עמים רבים ומגוונים. הכניסה עולה 35 元, וטיול לשם יכול להשתלב עם עליה לברומי הגבעות המערביות.


שער הדרקון (לונגמאן) מעל אגם דיאן (דיאנצ'י)

שוק הפרחים דואונאן

לאחר הסרת של "מערכת האחריות הביתית" בשנת 1979, לפיה המקומיים נדרשו לגדול סוכר ואורז בלבד, חלקם החליט ללכת בדרך שונה כי גידול ירקות תיגמל יותר. החל משנת 1983 חקלאים בעיר דואונאן (DouNan) עברו לגדל פרחים לאחר שראו את ההצלחה של אדם מקומי בשם הואה דזונגאי, אשר קיבל את הרעיון בטיול במחוז גואנגזו. התוצאות היו מידיות ויצרו תעשייה שהרקיעה שחקים ובמהירות הפכה את העיר לעשירה ביותר באזור. עכשיו, יותר ממחצית הפרחים של סין מגיעים מיו'נאן, בש-80% מהם עוברים דרך השוק של דואונאן (Chenggong Dounan Flower Market) בו יש 5,000 חנויות פרחים בודדות. יותר מ-3 מיליארד פרחים בשנה, מלמעלה מ-600 זנים שונים עוברים בעיר זו. למעשה, ההערכה היא כי גידול פרחים הוציא לפחות 20,000 חקלאים ממעגל העוני. הזמן הטוב ביותר לבקר בשוק הפרחים בשעות הבוקר המוקדמות מאוד, מחצות עד 07:00 אבל גם בזמנים אחרים זה יכול להיות מעניין להסתובב בחנויות בונסאי. השוק נמצא כ-18 קילומטר דרום מזרחית למרכז קונמינג.

שווקי פרחים ישנם גם בעיר קונמינג. לא הרחק משדה התעופה ישנו שוק שכל תחילתו הוא מבוך של שטחי מדף המציע קפה, תה תבלינים ושאר מוצרי אוכל ותכשיטים שאין אפשרות לצאת ממנו פרט למעבר לכל אורכו וכל פיתוליו. יש בו חדרים של פטריות משונות ומוצרים מוזרים אחרים. מעניין לראות בתחילת השוק ובמרכזו פרחים מלאכותיים עשויים חומרים טבעיים וכימיקלים המאפשרים פתיחה בהשקיה, שינוי צבע בחימום, קימוט ועוד תכונות מוזרות. בסוף השוק ישנם אולמות לזרי פרחים, פרחים בסיטונות, פקעות, זרעים ועציצים.


פרחים בשוק פרחים מקומי

יער האבן

האטרקציה התיירותית הגדולה ביותר של קונמינג, אינה נמצאת קרוב לעיר, אלא 86 קילומטר דרום מזרחית ממנה במקום הקרוי לונאן (LuNan), והיא יער הסלעים שילין (ShíLín). זהו פארק תיירותי המציג את איתני הטבע ואת הדרך הסינית להציגם ולהפכם לפארק שעשועים. זהו אזור נרחב הפרוס על שטח של 350 קילומטר רבועים, שהיה לפני 280 מיליוני שנה מוצף במים. סלע המשקע הקשה שנחשף, נשחק ופוסל בידי הטבע, שהמיס בארוזיה כימית את האבן ביוצרו שטח בו ניצבים באופן אקראי עמודי סלע בצורות מגוונות, ובגובהים של עד 30 מטר.
בין העמודים מספר בריכות מים מלאכותיות, הנותנות נקודת מבט של השתתפויות ומראות של צורות מרתקות להן הוצמדו אגדות המתארות את המראה המרהיב: אגדה אחת מספרת על בן המקום שהחליט לבנות סכר על ידי הבאת אבנים גדולות למקום. הוא גנב קמע מהאלים, בעזרתו יכול היה כמו "החלילן מהמלין" להוליך את הסלעים למקומם החדש. במהלך הלילה צעדו האבנים אט אט, אבל בבוא השחר פג כוחו של הקמע והסלעים נותרו בעמדם במקום אליו הגיעו, וכך נשארו עד היום. אגדה אחרת מספרת על מבוך הסלעים בו הסתתרו נערה ומאהבה שברחו מאימת מכשף שחטף את הנערה לאישה. בעודם מתחבאים ביער האבנים שלח המכשף שיטפון שהטביע אותם, ומאז ישנו סלע הקרוי על שם הנערה: "Figure of Ashima", כמו שרבים מהסלעים זכו בשמות משמות משונים כגון: "פסגת הלוטוס", "ברכת קצה החרב" וכדומה, על פי דמיונם הפרוע של המקומיים.


סלעים ביער הסלעים בשילין

כשביקר ראש הממשלה הנצחי ג'ואו-אנלאי במקום, אמר שלפי חוקי הפאנג-שוואי לצד סלעים צריך להיות מים כניגוד משלים, ולכן עשו מספר גופי מים בכניסה לפארק. לשמחת הצלמים ולצער חובבי הטבע נשתלו בפארק מדשאות, הוצבו פנסי תאורה, נסללו משעולי הליכה, והחלו לנסוע בו קרוניות תיירים. בפארק אפשר לראות קבוצות רבות של מקומיים, המלווים במדריכות לבושות בלבוש בני הסאני, קבוצה מבני שבט "איי" (Yi), מהמיעוטים האתניים החיים הסביבה, דבר המוריד למטיילים רבים את העונג של היותם לבד מול איתני הטבע. אפשר לחפש משעולים המתרחקים מעט ממרכז הפארק, ולהתרחק מהמולת קבוצות המקומיים, ואז אפשר ליהנות מהטבע עצמו. ניתן ללכת כמעט לבד מספר קילומטרים, אם תחפשו את המרחק ותשריינו זמן מספיק (לפחות שלוש שעות) לביקור. כדאי לשקול אפילו לינה באחד המלונות שבאזור. בכניסה לפארק ישנם מאות דוכני מזכרות ואוכל, להם אפשר בהחלט להקדיש זמן באם לא מתכוננים להגיע לביקורים בכפרי מיעוטים אחרים. צפונית ומזרחית לפארק נמצאים יערות אבנים נוספים שאינם מאורגנים כגן שעשועים. ב- 24 ליוני כל שנה חוגגים המקומיים בני הסאני את פסטיבל הלפידים שלהם במקום ורוקדים את ריקוד "אסי תחת אור ירח". האזור כולו מוגן כנכס עולמי לשימור בחסות אונסק"ו.
 
את אזור הפארק ועמודי האבן ניתן לראות בנסיעה ברכבת מקונמינג לגווילין, כשעתיים אחרי היציאה מקונמינג. נסיעה ברכב היא בכביש מצוין ומהיר אך מביאה למרכז מבקרים עצום כשני קילומטר מהפארק, אותם עושים ברגל או ברכבים חשמליים בעלות נוספת למחירי הכניסה היקרים.
מיניבוסים עומדים ליד תחנת האוטובוס שליד תחנת הרכבת בקונמינג וצועקים "שילין, שילין!" מחיר הנסיעה 20元 או 200元 למונית. מקונמינג יוצאת רכבת תיירות במיוחד לשי-לין. הרכבת, מספר 202 יוצאת בשעה 08:28 ומגיעה בשעה 09:55, וחוזרת תחת המספר 201 בשעה 15:20 ומגיעה לקונמינג בשעה 16:47 - 20元 לכיוון אחד, 30元 לסיבוב. מחיר כניסה: 140元 (אין הנחות).

אנשי סאני

אנשי שבט סאני (Sani) הם תושבי אזור יער האבנים. אלה הם תת-קבוצה של המיעוט האתני "אי" (Yi) על פי פרויקט מיון הקבוצות האתניות משנת 1950. למיעוט האתני הזה ישנם לפחות 50 תתי-שבט שהסאני הוא אחד מהם.
אנשי אי מוכרים היסטורית מאות שנים, כשבמאות 11-16 חיו חלקם בצפון מערב סין ונדדו דרומה. אנשי אי אחרים חיו בדרום סין והקימו את ממלכת דיאן באזור קונמינג לפני 3,000 שנה, וסעיף שלהם הקים בדאלי את ממלכת נאנדזאו במאות 8-10. ל"אי" שפה משלהם, וכתב הברתי מהקדומים ביותר בסין, שנוצר במאה ה-13 ועדיין בשימוש. אמונותיהם שמאניסטית ואנימיסטית המשולבת בפולחן אבות. הם מוזיקליים ואוהבי ריקוד ושירה, דבר המהווה מרכיב חשוב בתרבותם. לכל תת-קבוצה של אנשי האי תלבושת צבעונית משלה, ומזוהים לפחות 300 סוגי לבוש שונים המשתנים בין מקומות, מצב נישואין, חתונה, הלוויה, טקסים וחיי יום-יום.


נערת סאני לא נשואה (המשולשים על ראשה זקורים)

גברי הסאני מתהדרים בנוצות פסיון זכר מעל כובעיהם, כאות כבוד או גבורה. נוצה ארוכה מביעה כבוד רב, ונמדדה נוצה בודדת של פסיון באורך 173 ס"מ!!
בגדי הסאני הססגוניים מבוססים לדבריהם על האגדה המספרת על נערה יפה שסירבה להינשא למנהיג מקומי רע לב, על פני צייד יפיפה בו התאהבה ושנהרג על ידי חזיר הבר. כאשר המנהיג המקומי עסק בשריפת גופת אהובה השליכה היא את עצמה ללהבות בהשאירה שתי פיסות ממלבושה בידי המנהיג שרצה לשאתה. שני ענני עשן שחורים יצאו מתוך הלהבה ויצרו ענני סערה שהורידו גשם וטיבעו את האיש הרע, ואז הופיעה לה קשת צבעונית בענן.

בתקופת היות השבט עבדים היו הנישואים נכפים על ידי הפיאודלים השולטים שהעדיפו נישואין צולבים בין בני משפחה המשתייכים לאותו בעל בית ודבר זה השתרש כנוהג השורר גם כיום. מרבית הנישואין מסודרים מראש והחתן צריך לשלם להורי הכלה סכום אירוסין שנקבע מראש, אבל באופן טקסי, על החתן ללכת לבית הכלה ביום הכלולות ולחטוף אותה בעוד היא משחקת את תפקיד הנאבקת ונלחמת כנגד החטיפה. במהלך החתונה מכוסה הכלה בבד על ראשה וכתפיה ואיש לא מורשה לראותה עד חשוף החתן אותה, דבר הקיים גם במחוזותינו אנו.


אנשי הסאני בריקוד ונגינה מסורתיים

 

כתבות נוספות מקונמינג:

קונמינג: עיר האביב הנצחי
קונמינג: אתרים סמוכים לעיר
להסתדר בקונמינג
• קראו גם: דאלי, השבט הלבן ואגם האוזן
• צפו במצגת: סין: יער החולות הצבעוניים