יובל נעמן - לראות את העולם בדרך אחרת...
 
"עיר האביב" היא העיר הגדולה ובירת "המחוז שמדרום לעננים" (יו'נאן), מחוז המיעוטים הצבעוני הגובל בוייטנאם, לאוס, מיאנמר, טיבט ומחוזות סצ'ואן וגואנגש'י. מחוז שונה ומנותק כל כך, שלמרבית ההיסטוריה הסינית הייתה אך השפעה מועטה עליו, ובמרבית ההיסטוריה היו לו חיים משלו, קמו בו תרבויות שונות וחלו בו מאורעות שונים מייתרת סין, פרט לתקופה קצרה בה נדחקה סין בידי היפנים לחבל ארץ נידח זה, תוך מעורבות עזה של מעצמות על אחרות, לא הייתה יו'נאן במוקד האירועים ובמרכז העניין הסיני.

 
מקדש יואנטונג

תרבויות וממלכות היו באזור עוד למעלה משלושת אלפי שנים כשממלכת "דיאן" שלטה באזור שסביב אגם "דיאן-צ'ה" שמדרום לקונמינג של היום, ובחפירות ארכיאולוגיות באזור נתגלו פריטים רבים וביניהם כלי נגינה, נשק, אבנים יקרות ותכשיטים המוצגים כיום במוזיאונים אחדים ובמוזיאון העיר קונמינג המעידים על תרבות מפותחת ומבנה ארגוני מסועף, בו היה פולחן מלכותי והקרבת קורבנות אדם.
מיסד הקיסרות הסינית צ'ין שה-חואנג, פסח על יו'נאן בכיבושיו והאזור הסתפח לסין רק במאה הראשונה לפני הספירה בתקופת שושלת האן. משך שמונה מאות שנה היה האזור בשליטה סינית רופפת ועד המאה השביעית לספירה היה זה אזור ספר נידח ובלתי מפותח. בשנת 754BC הוקמה על ידי בני שבט "באי" מהעיר דאלי, ממלכת "נאן-דזאו", שהקימה בעיר קונמינג את בירתה המזרחית. היא בתורה נפלה והוחלפה בממלכת דאלי בשנת 937BC.

קובליי-חאן והמונגולים בהכניעם את ממלכת סונג הדרומית המתפוררת, כבשו בסערה בשנת 1274 את כל דרום סין ובכללה יו'נאן, ובעקבותיהם הגיע גל של מהגרים מוסלמיים, ומונה לעמוד בראש המחוז סעיד-עג'יל המוסלמי, כך שביין אזכוריו של המבקר הוונציאני מרקו-פולו בשנת 1288הוא מציין את המסגדים הרבים והאוכלוסייה המוסלמית הגדולה בעיר. שבאותו הזמן נקראה "יאצ'י".
כך מתאר מרקו-פולו את העיר וחיי תושביה במאה ה-13:

"לאחר חמישה ימי מסע מגיעים לעיר הבירה ששמה יאצ'י (קונמינג) והיא גדולה ואצילית מאוד. יש בה סוחרים ואומנים עם אוכלוסייה מעורבת הכוללת עובדי אלילים, נוצרים נסטוריאניים וערבים או מוחמדנס, אך הראשונים הם המעמד הגבוה. הקרקע פורייה ועשירה באורז וחיטה, אולם האנשים אינם אוכלים לחם חיטה הנחשב למזיק, כי אם אוכלים אורז. משאר גרעיני דגנים, עם עשבי תבלין, הם עושים יין שהוא צלול, בהיר וטעים. במקום כסף הם משתמשים בצדף חרסינה לבן שנדלה מן הים ואותו הם תולים סביב הצוואר כקישוט. שמונים מאותם הצדפים משתווים בערכם לסאגיו של כסף או שני גרוטים וונציאנים, ושמונה סאגיו של כסף טוב לאחד מזהב. בארץ הזאת יש גם מעיינות מלח מהן מפיקים התושבים את המלח שלהם. המס המוטל על המלח הזה מספק הכנסה גדולה למלך. בני המקום אינם רואים זאת כעלבון שאחרים מקיימים קשרים מיניים עם נשיהם, כל עוד שזה נעשה מרצונה של האישה. יש כאן אגם שהיקפו כמאה מייל ובודגים רבים, חלקם דגים גדולים. האנשים נוהגים לאכול את בשרם הנא של עופות, כבשים, פרים ותאו, אותו הם חותכים למנות קטנות הנטבלות בחומץ או מלח. העניים שבהם טובלים את בשרם בצלוחית שום ואוכלים זאת בדיוק כפי שאוכלים זאת מתובל." [1]


ארנבות הנמכרות בשוק למאכל

האדמירל הסריס ג'אנג-חה

בשלהי המאה ה- 14 החליפה שושלת מינג את המונגולים משושלת יואן ואחד הקרבות האחרונים נערך כשבן הקיסר המוכרז, שלימים יקרא יונג-לה, קיבל פקודה מאביו להשמיד את קונמינג, שהייתה מעוז מונגולי. כיבוש עיר באותם ימים היה כרוך בהריגת כל הבוגרים וסירוס הנערים, ואת אלה שנותרו בחיים אחרי הסירוס גייסו לשירות הקיסר. כך התגלגל הנער המוסלמי האדוק שסורס, ששמו הוסב לג'אנג-חה, לשרות הקיסר. בהמשך עלה לגדולה והיה מפקד הצי האניות הגדול בעולם עד המאה העשרים, ובפקודת הקיסר יצא לחשוף את העולם, ויש טענות שבדרכו אף גילה את אמריקה, אנטארקטיקה ואוסטרליה, ושהקיף את העולם הרבה לפני מגלי עולם האירופים שאך השתמשו במפותיו. ג'אנג-חה הוא ללא ספק מאישים הגדולים שהוציאה העיר לעולם ועליו גאוותם.
 

מרידות

גם שושלת מינג, ניהלה ביו'נאן את קרבות המאסף שלה באמצע המאה ה-17 בטרם נפילת סין בידי המנצ'ורים. את אחרוני התומכים בשושלת מינג הסינית נשלח לדכא הגנרל ו'ו-סאנג-וו'יי, שרגשי הגדלות שלו הביאו אותו לנכס אזור זה לעצמו לאחר כיבושו, ועמד במריו 28 שנה עד אחרון ימיו, מרד שדוכא באכזריות על ידי המאנצ'ו של שושלת צ'ינג כשיורשו במלוכה של יו'נאן התאבד.
העיר קונמינג והמחוז היו כר למרידות נוספות והתקפות של הסולטאן המוסלמי של דאלי בין השנים 1858-1873. בשלב זה של חולשת שושלת צ'ינג, לאחר מרד טאיפינג ומלחמות האופיום, כשבשלטון הקיסרית האלמנה, המרשעת צה-ש'י, התקדמו הקולוניות בנגיסת אזורי הספר והפיכתם לאזורי השפעה.

בורמה עברה לשלטון בריטניה וצרפת השלימה את בניית מסילת הברזל המקשרת את האנוי בהודו-סין לקונמינג שבשנת 1910 הגיעו לעיר עם מסילת הרכבת הצרפתית, על מנת לשדוד את המחצבים והעץ הקיימים בשפע ביו'נאן. קונמינג נפתחה למסחר עם "הברברים מאירופה" והחלה מושפעת מתרבויות המערב.


מסעותיו של האדמירל ג'אנג-חה במוזאון המיעוטים של קונמינג

דרך בורמה ועליית חשיבות העיר

בשנות השלושים של המאה העשרים, עם התקדמות היפנים ממנצ'וריה דרומה, החלו לנוס סינים בעלי יכולת וכישורים דרומה, ולאחר כיבושה הברוטאלי של נאנג'ינג (=אונס נאנקינג) בשנת 1937, נשלחו 160,000 איש לסלול בידיים חשופות את אלף הקילומטרים של הדרך שתביא אספקה מהעיר לאשיו שבבורמה הבריטית, לקונמינג, שהפכה לאחת מהערים הבכירות בשארית סין העצמאית. בדרך זו הידועה כ"דרך בורמה" הובל ציוד עזר רב שמחד גיסא עזר לסינים במאמץ המלחמתי שלהם שהיה מכוון חלקית נגד היפנים ובמרביתו כנגד האויב מבית - הקומוניסטים של מאו דזה-דונג, ומאידך גיסא, בהתאם למורשת הסינית המושחתת כל כך והרקובה עד היסוד, שימשה למסחר בשוק שחור, ולצמיחה כלכלית מרשימה של העיר קונמינג. לאחר כיבוש לאשיו הבורמזית בשנת 1942 על ידי היפנים וניתוק דרך בורמה, החלו מטוסים אמריקנים להטיס ציוד ואספקה מבורמה והודו, מעל הדבשת ההררית המסוכנת שכונתה "האמפ" (אזכורים רבים וצילומים דהויים ישנם בגסטהאוס פופולארי מאד בשם זה בקונמינג). במקביל החלו האמריקנים וגנרל ג'וזף סטילוול בראשם, ביחד עם סינים של צ'יאנג קאישק ועזרה של אחרים, לסלול את "דרך לאדו" (דרך סטילוול) בת 700 הקילומטרים מהעיר לאדו שבקצה המסילה ההודית במדינת אסאם, אל מעבר לעיר לאשיו הבורמזית, לחיבור עם דרך בורמה המקורית, כדי להמשיך ולהזרים עזרה וציוד לכוחות הסיניים שעליהם הימר המערב כשליטי סין במלחמה עם יפן. ההימור נחל כישלון מוחלט בסיום מלחמת האזרחים הסינית 1949 בנפילתו של צ'יאנג-קאישק ומעברה של סין לידי הקומוניסטים. אבל בינתיים קונמינג של שנות המלחמה היפנית 1931-1945 הפכה לעיר מרכזית, חשובה ועשירה.


שער העיר הדרומי

העשורים האחרונים

תקריות הגבול עם וייטנאם של אחרי המלחמה האמריקנית בשנת 1977 והילך, הביאו להמשך פיתוח העיר וגלי הגירה של פליטים ווייטנאמיים לעיר ואזורה. הפיתוח התעשייתי של העיר המשיך, וגל חדש של מחיקת העיר הישנה והיפה עבר על העיר בהכנות לתערוכת הגינון הבינלאומית של 1999. היום זוהי עיר מודרנית בה חיים כ-4 מיליון איש, שעיקרה תושבים חאנים והיא מוקפת בכפרים של מיעוטים אתניים ותעשיות רבות. זוהי עיר תעשייה סינית אופיינית המשמרת אך במעט את האופי השבטי של יו'נאן, אבל האווירה בעיר היא רגועה ונינוחה יחסית. זוהי עיר בין-לאומית עם קונסוליות של כל מדינות דרום-מזרח אסיה, המקושרת ברכבת לוייטנאם, ובדרכים חוקיות ופחות חוקיות גם ללאוס ולמיאנמר, כשחלקה הסופי של דרך בורמה שאינה בשימוש, הפכה ל"כביש העם" (ריינמין-לו) החוצה את העיר. פרט לשווקים ומרכזי קניות ישנם בעיר גם פארקים ואגמים, מוזיאונים ומעט פגודות ומקדשים מזכרת לעבר אחר. זו עיר בעלת מזג אויר נוח כל השנה עם ימי שמש אביביים ולילות קרים מעט בחורף, ואפילו לעיתים רחוקות שלג קל, כיאה לעיר הררית ברום 1,900 מטר מעל פני הים, ומזג אוויר נעים ונוח בקיץ שבין מרץ לאוקטובר כשבין מאי לספטמבר עשוי להיות גשום במרבית הימים.


ממגוון הפרחים המגודלים בעיר קונמינג וסביבתה

דברים לראות במרכז עיר – הפגודות העתיקות

בדרום העיר נמצאות שתי פגודות עתיקות משני קצוות רחוב שוק:
הפגודה המערבית (West Pagoda) נבנתה במקדש הויגואנג (Huiguang Temple) שנהרס ואינו קיים. המקדש והפגודה נבנו תחת שלטון נאנדזאו, בתקופת טאנג 824-859BC. סגנון הפגודה הארכיטקטוני דומה ל"פגודת אווז הבר הקטנה" בש'יאן. גבהה 36 מטרים במגדל רבוע וחלול בן 13 קומות, בו המבנה החיצוני עשוי לבנים והמבנה הפנימי מעץ. תוך הפגודה עם רצפות ומדרגות עץ, ואליו אפשר להיכנס תמורת 2元 בין השעות 09:00-21:00 . על לבני החומר מוטבעות כתובות בודהיסטיות בסימניות סיניות וסנסקריט, כמו גם סמל היצרן. הפגודה נמצאת ברחוב Dongsi Jie.

הפגודה המזרחית (East Pagoda) נמצאת במרחק קצר מזרחה לאחותה. נבנתה גם היא בתקופת טאנג בסוף המאה התשיעית כחלק ממקדש צ'אנג-לה (Changle Temple) שגם הוא כמו אחיו במערב נהרס. אולם ברעידת האדמה של 1833 נהרסה גם הפגודה המזרחית, ונבנתה מחדש בשנת 1882 במקום שונה, מזרחית מהמקום המקורי, בנקודה מעט גבוהה יותר. זהו מבנה לבנים רבוע בן 13 קומות כמו אחיו במערב. יש לציין שלמרות שנבנתה מחדש בתקופת צ'ינג שוחזרה בסגנון שושלת טאנג מתוך כבוד לעבר. הפגודה נמצאת ברחוב Shulin Jie.

בין הפגודות המערבית והמזרחית נמצא שער העיר שנותר מהתקופה בה העיר הייתה מוקפת חומה. זהו מבנה מסיבי שעל גגו השטוח ניצבת פגודה.

צפונית לפגודות נמצאת כיכר הסוס המוזהב ותרנגול הברקת (Jīnmǎ bì jī) בה מתנוססים שני שערים מפוארים ומעבר לכביש הראשי JinBi-Lu מתחילה טיילת ZhengYi-Lu צפונה, העוברת בין רחבות ומרכזי קניות, לרובע המוסלמי ולמסגד הגדול. הטיילת פעילה במיוחד בשעות הערב ומזרקה מוסיקלית פועלת לעיתים בשעות הערב. בהמשך צפונה, יוצאות מהרחוב סמטאות שוק עם מוכרי שיפודים מוסלמיים.


מתאמני טאי-צ'י בכיכר הסוס המוזהב ותרנגול הברקת

מוזיאונים

בחלקו המערבי של הרובע המוסלמי נמצא המוזיאון המחוזי של קונמינג (Sheng BowuGuan) המציג את המוצגים הארכיאולוגיים שנתגלו בחפירות ממלכת דיאן הקדומה, ומדגים את צורת "יציקת השעווה הנעלמת" בה השתמשו ליציקת סירי וכלי הברונזה. במוזיאון 150,000 פריטי תרבות מקומיים הכוללים מלכת יד, קרמיקה, ספרות עתיקת יומין, ברונזה ומלבושים. בקומת הקרקע ישנה תצוגה אתנוגראפית של חפצי לבוש ואביזרים אתניים. המוזיאון נמצא בכתובת 118 Wuyi Lu, פתוח בין השעות 09:30-17:30 במחירי כניסה 10元 לבוגר, 5元 לסטודנט.
בדרום העיר נמצא אחד המוזיאונים המרשימים בסין. זהו מוזיאון המיעוטים של יו'נאן ((Yunnan Museum of Minority Nationalities המוזיאון מקיף גן פנימי ובשתי קומותיו מוצגות תצוגות שונות המביאות לחיים את אנשי השבטים הססגוניים של יו'נאן. במפלס התחתון מוצגים בעיקר אביזרי לבוש ובגדים של השבטים השונים כמו גן מצגות מאורח חייהם, בעוד שבמפלס העליון ישנם יותר מוצגי תרבות עתיקים וחנות ספרים בה ניתן למצוא ספרים רבים ובכללם אלבומים מחיי השבטים ואוצרות הטבע של יו'נאן. פתוח 10:00-17:00.


מוזיאון המיעוטים של יו'נאן

שוק הפרחים והציפורים

ממערב לטיילת נמצא שוק הפרחים והציפורים (Jingxing Market) שהוא שוק נחמד וצבעוני. בניגוד לשמו, כמות הציפורים אפסית כאן, ופרחים כמעט אין בו, אבל אפשר לקנות בו חיות שונות ומשונות כחיות מחמד או למאכל ובכללן צבים, תולעי מאכל, עקרבים, ארנבות, כלבים וחתולים ואף אפרוחים צבועים בצבעי מאכל פסיכדליים, כמו גם תרופות סיניות עשויות מסוסי ים כתושים ומזכרות למיניהן. פרט לחיות שקל לראות האם הן אותנטיות, המזכרות והעתיקות ואבני החן בוודאות מזויפים. השוק ברובו הוא רחוב בודד, אבל גולש לשני הרחובות בקצהו, וכן לסמטאות קצרות המסתעפות ממנו, נמצא ברחוב Jingxing Jie.


אפרוחים צבעוניים למכירה בשוק הפרחים והציפורים

 

אגם האזמרגד

בהמשך הדרך צפונה ומערבה מגיעים לפארק הגדול של העיר הבנוי על אגם גדול עליו בנויים איים וגשרים רבים. זהו פארק אגם האזמרגד (Cuihu gongyuan). הפארק פתוח במהלך היום והערב בין 06:00-22:00 במחיר כניסה 2元 ומסביבו נערכת הצגה ספונטאנית של מתאמני טאי-צ'י (טאי ג'י צ'ואן ) בקבוצות מרובות במהלך הבקרים. טיול בפארק מציע מפגשים זרים ומוזרים עם אנשים המתאמנים בכל סוגי האימון הגופני, שירה, נגינה, ריקודים סלוניים, שינון, דרמה, או סתם מטיילים בטבע המופלא שבתוך העיר בין פאוויליונים ועצים מוריקים וגשרים נטויים וסירות פדלים, כאילו העיר עצרה מלכת ולא נכנסה פנימה. בהיקף הפארק ישנם מלונות, מסעדות ובתי קפה ותה, ובמיוחד מצפון מערב בכיוון האוניברסיטאות הסמוכות לפארק.


נחים לצד אגם האיזמרגד בפארק העיר

גן החיות ומקדש יואן-טונג-סי

ממזרח לפארק בצפון העיר נמצא גן החיות (Dongwu Yuan) העלוב של קונמינג שכמו גני חיות סינים רבים מכיל יותר בטון וסורגים מחיות. הסינים אוהבים להצטלם עם החיות ובמיוחד עם החתולים הגדולים (תמורת תשלום כמובן), ואמצעי הבטיחות לא ממש יעילים ולאחרונה נטרף ילד סיני על ידי טיגריס כך ששימו לב! גן החיות נמצא ברחוב: Yuan Tong Jie טלפון: +86 871 5154546
 
לא הרחק מגן החיות נמצא מקדש יואן-טונג-סי (Yuantong si) שהוא המקדש הבודהיסטי הגדול בעיר. זהו מקדש פעיל בן כ- 1,200 שנים מתקופת ממלכת נאנדזאו שנהרס ונבנה מספר פעמים מעת בנייתו. המקדש בנוי בסגנון סיני בודהיסטי קלאסי עם גנים, בריכה גדולה וירוקה מלאת דגי זהב וצבי מים רבים, פסלים והיכלי תפילה. שווה ביקור, בעיקר בגלל הגנים, הרוגע והיופי הסיני המצועצע, ובמיוחד במהלך הטקסים שנערכים בימי מולד ירח וירח מלא. חשיבות המקדש נובעת מאירוח זמני של אחת משיני הבודהא בשנת 1956. במקום ישנה מסעדה צמחונית, ומחוץ למתחם מעבר לרחוב בקומה שנייה ישנה אף מסעדה צמחונית טובה יותר. המקדש נמצע מזרחית לגן החיות ברחוב Yuan-Tong Jie, דמי כניסה 4元.


מקדש יואן-טונג

[1] Marco Polo's Travels. London: J. M. DENT SONS, LTD. 1908. pp. 244-246. Online

 

 

כתבות נוספות מקונמינג:

קונמינג: עיר האביב הנצחי
קונמינג: אתרים סמוכים לעיר
להסתדר בקונמינג
• קראו גם: דאלי, השבט הלבן ואגם האוזן
• צפו במצגת: סין: יער החולות הצבעוניים