יובל נעמן - לראות את העולם בדרך אחרת...
לסין מסורת ארוכה ולכן התווספו מועדים מקומיים והפכו ללאומיים. במסורת זו מעורבים חגים שבסיסם דתי, חלקם היסטורי, חלקם בעלי בסיס עממי ואחד אף בינלאומי. מרבית החגים חלים על פי לוח השנה הירחי ואחדים לפי לוח השנה האזרחי. ישנם חגים מקומיים ויש חגים כלל סיניים. במהלך החגים, ובמיוחד בשלושת "שבועות הזהב" החלים בראש השנה, בשבוע הראשון במאי ובשבוע העצמאות בראשית אוקטובר, כל הרכבות והמלונות מוזמנים והגנים הלאומיים והפארקים מוצפים בהמון רועש. בתקופות אלו יש להתכונן מראש בסידורי תחבורה ולינה ולהשתדל להימנע מתוכניות על ביקור במקומות מפורסמים.  מובאים כאן החגים הבולטים אותם חוגגים הסינים.
 

ראש השנה הסיני (Chūn Jié)

ראשית ספירת השנה בלוח השנה הסיני הירחי. ידוע גם כחג תחילת האביב. החג נחוג באופן רשמי גם בסינגפור, מלזיה, טאיוואן, אינדונזיה, נפאל, בהוטן, פיליפינים, לאוס, תאילנד וייטנאם ובמושבות הסיניות ברחבי העולם. זהו החג הסיני החשוב ביותר בו מתחלפת השנה במחזור של 12/60 שנים כשלכל שנה יש חיה המייצגת אותה, וכל מחזור מיוחס לאחד מחמשת היסודות. זהו יומה הראשון של השנה הסינית לפי לוח שנת הירח הסינית המאחרת את השנה העברית ב-4/5 חודשים (א' שבט או א' אדר) – סוף ינואר או תחילת פברואר. בסין זהו יום חג לאומי הנמשך שלושה ימים, אבל לפי המסורת אירועים נמשכים שבועיים עד לירח המלא של החודש הראשון, בתקופה זו מועטה העבודה והעיסוק העיקרי הוא בילוי ואוכל. בערב החג מתקיימת ארוחת חג משפחתית הקרויה Jiaozi. אוכלים בה בצפון סין כיסונים ממולאים מאודים (דים-סאם, דאמפלינג) בעוד שבדרום מעדיפים דייסת אורז סמיכה ומתוקה הקרויה Miangao. בחצות (במקומות בהם אין איסור לכך) נוהגים לירות זיקוקים ונפצים לגירוש הרוחות הרעות ולהגברת השמחה. זהו אחד משלושת "השבועות הזהובים" של חופש סיני. בוייטנאם פסטיבל ראש השנה הסינית הקרוי "טט" (Tết Nguyên Đán) מזוהה עם פריחת הנשירים (שקד, אפרסק, שזיף ודומיהם) וכל משפחה מקשטת ביתה בענפים פורחים נטולי עלים של השקדיות הללו.
תאריכי החג:

2015

February 19

Sheep

2016

February 8

Monkey

2017

January 28

Rooster

2018

February 16

Dog

2019

February 5

Pig

2020

January 25

Rat

2021

February 12

Ox

2022

February 1

Tiger

 

פסטיבל הפנסים (yuán Xiāo Jié / shàng Yuán Jié).

החג חל בליל הירח המלא, שבועיים אחרי ראש השנה הסיני (בט"ו-בשבט העברי או בפורים), בערים אחדות בסין חוגגים את "חג הפנסים". בלילה מוערות הערים באלפי למפיונים אדומים מסורתיים.
 

יום הפועלים – אחד במאי (International Labor Day)

שלושה עד שבעה ימי חופש החלים על פי הלוח הגרגוריאני. זהו חג מאורגן ממשלתית וחופש מעבודה. בכיכרות העיר מאורגנים אירועים על ידי העירייה. זהו אחד משלושת "השבועות הזהובים" של חופש סיני.
 

פסטיבל צ'ינג-מינג (Qīng Míng Jié) "חג ניקוי המצבות".

זהו יום המתים בו נוהגים הסינים להתייחד עם מתי המשפחה ולבקר בקברותיהם. סגידה לאבות קדמוניים היא חלק חשוב במורשת הסינית, ומקור הכוח של המשפחה. התאריך שנקבע הוא הראשון לחודש הירחי החמישי על פי לוח השנה הסיני (בטאיוואן חמישי באפריל). ביום זה ממרקים ומנקים את המצבות ומגישים תשורת פרחים ואוכל למתים. ביום זה נוהגים גם לשרוף כסף שעשנו עולה למתים שבשמיים, אולם היום שורפים כסף מדומה, כמו גם דגמי מכוניות וטלפונים עשויים נייר, לשימוש המתים. בעבר היה זה מהימים החשובים ביותר בסין, אבל כיום הוא הפך לחג העפיפונים בו מזג האוויר מאפשר יציאה החוצה והנאה מהרוח המעיפה את העפיפונים אל-על.
 
מקור החג בקיסר ש'ואנדזונג משושלת טאנג, 732AC שמאס בבזבוז המשווע של ימי העבודה המוקדשים לאזכרות וקבע יום בשנה בו מתייחדים כל הסינים עם אבותיהם הקדמוניים. לחג זה צורף חג "האנשי" שנהוג היה עוד מ"תקופת האביב והסתיו". האגדה מספרת שנסיך שושלת ג'ין בטיוליו בממלכה נתקף רעב נתין ממלכתו הנאמן חתך בשר מירכו והציע לנסיך להשביע רעבונו. כשהפך הנסיך למלך, ציווה לחפש את האיש שירד למסתור ביער עבות. המלך ציווה לשרוף את היער כדי להוציאו משם, ובטעות גרם למות האיש ואימו. בתקווה להשיב אותו לחיים, ציווה המלך על מועד בו אסור להצית אש ולא ולבשל על אש. מועד זה שהתקיים אלפי שנה היה ידוע לכן כ"יום האוכל קר". לפני 300 שנה אוחד יום "האנשי" עם חג "צ'ינג-מינג". "יום האוכל הקר" קרוי בסינית HánshíJié, בקוריאנית Hansik ובוייטנאמית Tết Hàn Thực ומצוין גם בסינגפור, טאיוואן, מלזיה ובקהילות הסיניות בעולם.
 

חג סירות הדרקון (Lóng Chuán Jié / Duan Wu) או חג החמש הכפול

חג החמש הכפול הוא חד סיני ייחודי המתקיים ביום החמישי בחודש הירח החמישי (יוני-יולי לרוב יום לפני חג שבועות). זהו חג עתיק מימים קדומים עליהם מספרות אגדות רבות וביניהן אחת לפיה משורר פטריוט ופקיד גבוה בשם צ'ו-יואן שחי במדינת צ'ו בתקופת המדינות הלוחמות לפני למעלה מ- 2,300 שנה שניסה להזהיר את הקיסר על השחיתות הממשלתית ההולכת וגוברת, אבל נכשל בניסיונו. במחאה נואשת אחרונה הוא השליך עצמו לנהר וטבע. לפי גרסא שונה היה קצין ששמע על מפלה בקרב והתאבד. בכל מקרה כשהדגים הרבים שהיו בעידן שלפני זיהום הנהרות התקבצו ונאבקו על בשר הגווייה הצפה, זינקו אנשי שלומו לדוגיות והשליכו את משוטיהם ועוגות אורז במטרה להבריח ולהסיח את תשומת הלב של הדגים הנוגסים בגווייתו. היום במקומות רבים לאורך גדות הנהרות והחופים, לזכר אותו אירוע, אוכלים אנשים עוגות אורז דביקות עטופות עלה, המאודות ומזכירות בטעמן בצק לדגים. במהלך החג מתקיימות תחרויות בסירות דרקון ארוכות, צרות ומרובות משוטים, הדורשות תיאום מרבי ואחידות בתנועה כדי להניע את גופי השייט המאורכים לאורך הנהר. החג שהגיע עם התרבות הסינית גם לקוריאה, במתכונתו הקוריאנית, הפך עקב מניפולציה קוריאנית לנכס שימור תרבותית של אונסק"ו.
 

יום האהבה (Qī Xī) או יום השבע הכפול

יום השבע הכפול, כלומר השביעי לחודש השביעי (לרוב באוגוסט) הוא המקביל הסיני ליום האהבה הבינלאומי וולנטיינז דיי.
 

יום הרוחות (Zhōng Yuán Jié)

חג דאואיסטי החל ביום ה- 13 בחודש הירח השביעי (אוגוסט ספטמבר), יום לפני חג הרוחות הבודהיסטי Ullambana המקביל. זהו יום בו נפתחים שערי שמיים כדי לאפשר לרוחות לאכול ולשתות. המאמינים מגישים באופן סמלי אוכל ומשקה לרוחות. גם יום זה מוקדש למנחות לאבות קדמוניים ושריפת כסף דמה המודפס לאירוע זה בלבד. זו המקבילה הסינית לחג ה'הלואין' האמריקני.
 

חג אמצע הסתיו (Zhōng Qiū Jié)

זהו חגם של רומנטיקנים ואוהבים ביומו המלא של ירח אמצע החודש הירחי השמיני (ספטמבר-אוקטובר - לרוב בדיוק בסוכות שלנו). קרוי לפעמים גם "חג הירח". זהו המועד לאכול את עוגיות הירח הכבדות והעשירות הממולאות בשלל מילויים מממרח תקרובת פירות ואגוזים צמיגה בתוך עוגיות בצק מתפורר ושמן. מקור החג עתיק ולא ידוע, אבל מוצמדת לו אגדת עם המספרת על נערה יפה שגנבה את סם חיי הנצח מבעלה העריץ ועפה לה לירח שם היא חיה עד היום הזה.
 

חג התשע הכפול (Chóng Yáng Jié)

משמעות החג נובעת מהכוח הרב אותו מייחסים הסינים למספרים ולאנרגיות. בצימוד והחלוקה של יין/יאנג אין מסמל נקביות, אפלה, מים ואדמה בעוד שיאנג מסמל זכריות אור, אויר ואש. המספר '9' הוא מספר קיסרי המאופיין באנרגיות יאנג. בתשיעי לחודש הירחי התשיעי ישנה אנרגיית יאנג מוגברת (האנרגיה הזכרית המוגברת) ולכן זהו יום מסוכן בו יש לעלות על הרים נישאים, לשתות יין ולהיטהר, וכן לעלות לקברי אבות קדמוניים. בטאיוואן הוכרז יום זה כיום המוקדש לזקנים.
 

יום "העצמאות" הסיני

בראשון לאוקטובר 1949 הוכרזה הרפובליקה העממית הסינית ש"השתחררה" משלטון צ'יאנג-קאישק הסיני אף הוא. מאז יום זה נערכו מצעדים צבאיים בכיכר טיאנאנמן למרגלות שער טיאנאנמן בנוכחות מאות אלפים ואף יותר. היום זהו הראשון משבעת ימי חופש שמחים, לצד ציון יום-השנה להכרזת מאו-דזהדונג על הרפובליקה. החג נחוג באירועים מאורגנים וחגיגות בגני השעשועים ביום וזיקוקי די-נור בערב. בשבוע זה נראה שכל סין יוצאת לטייל באתרי הטבע במזג האוויר הנאה והנעים, וקבוצות רעשניות תוקפות בעוז כל פארק ושמורה מובלות בידי מדריכות מנופפות דגלונים הצורחות במגאפונים את הסבריהן. חל כל שנה ב- 1/10 והוא אחד משלושת "השבועות הזהובים" של חופש סיני.

 

חג העשר הכפול (Shuāng Shí Jié)

יום לציון ה-10/10/1911 תחילת ההפיכה של ד"ר סון-יאטסן במחוז הובאיי שגרמה להתמוטטות שושלת צ'ינג ולהקמת הרפובליקה הסינית של היום. השושלת שבנתה תעשיות נשק בעיר וואוצ'אנג שעל גדת נהר היאנגדזה, יצרה בכך מאגרי נשק של צבא מהפכני. פצצה שהתפוצצה בשוגג הביאה לחיפוש של המשטרה שגילה מחתרת מצוידת מונעת ברעיונות מהפכניים של ד"ר סון. עם הגב אל הקיר פעלה המחתרת לגיוס מחוזות רבים בסין לתמיכה בהפלת הקיסרות המאנצ'וית ששרידיה בדמות קיסר בן שש לאחר חצי יובל של ניהול מושחת של הקיסרית האוצרת צה-ש'י. במהרה שטפה רוח המרי את הארץ כולה והביאה ל-38 שנות מלחמות פנימיות וחיצוניות עד הקמת סין של היום. יום זה מצוין גם בטאיוואן ובקהילות הסיניות בארה"ב.