יובל נעמן - לראות את העולם בדרך אחרת...
העיר גווילין, בהיותה במרכז אזור עם אטרקציות נוף, הפכה להיות מוקד וסמל ולאכסניה לתיירות הרבה לאזור. כעיר אפרורית, היא נדרשה למתיחת פנים משמעותית. בהשקעה רבה חוברו ארבעת האגמים שסביבה ושני הנהרות, למערכת מים עם גשרים לרוב ומדשאות וטיילות סביבם. העיר הוארה באלפי פנסים צבעוניים, בהפכה לעיר פסיכדלית כמעט לעת לילה. כמה מהגבעות שבלב העיר הפכו למקומות מוגנים עם תשלומי כניסה, ואף המערות, שקיימות לרוב באזורי קארסט, הפכו למוקדי תיירות מוארים באופן צבעוני באפשרן ליזמי העיר לגרוף עוד מעות לכיסיהם.
בפרק זה נפרט את שמציעה העיר למי שבוחר להשתכן בה ולא להמשיך הלאה - צפונה לטראסות האורז המופלאות של לונגשן, או דרומה לאזור הכפר המפנק יאנגשואו.


גווילין בתאורה מלאכותית של לילה  

כיאה לכל מקום מעורר השראה בסין, רבות הגבעות שזכו לשם בשל צורתם המוזרה והדמיון של בני המקום:
ברשימת היעדים התיירותיים המובילים נמצאת גבעת חדק הפיל (Xiangbi Shan) במקום כבוד. בפארק בדרום העיר שנבנה ליד הגבעה שכאילו שולחת זרוע אל תוך נחל פריחת האפרסק (Taohua Jiang) המתחבר לנהר לי. הגבעה נראית בזוית מסוימת כמו פיל השולח חדקו לשתות ממימי הנחל. על ראש הגבעה ניצבת פגודה קטנה מימי שושלת מינג הנראית כמו אפריון, או לחלופין כאילו משפדת למקומו את הפיל. הסיפור אומר כי הפיל ירד לעולם והתאהב בגווילין. האלים שקראו לו למעלה התרגזו שסרב ושלחו שליחים להביאו. הוא נלחם בהם והם הרגו אותו בחרב, אולם לפני מותו הפך עצמו לסלע ועד היום נדן החרב בגבו והוא צמוד לעירו האהובה. ישנה אפשרות לשוט ברפסודת במבוק מאורכת למרגלות חדק הפיל או לעלות בשורת מדרגות לנקודת תצפית בגבעה עצמה. יש להתכונן להתנפלות אגרסיבית של מוכרי סדקית, מזכרות או כל סחורה אחרת, ויש לקחת בחשבון את אמינות המוכרים בני המקום – ראה פתיח של כתבה זו. הגעה באוטובוסים 2 / 57 / 58, הפארק פתוח בשעות 08:30-16:40 במחיר 40 יואן.


גבעת חדק הפיל 

מצפון לגבעת חדק הפיל, בגדה המערבית של נהר לי, נמצאת עוד גבעה שהפכה לפארק תיירותי. זו גבעת פובו (Pubo shan) . בתחתית הגבעה במורד המדרגות במערה החותרת בגבעה, ניצב סלע שריד לנטיף גדול שטרם חובר לזקיף שתחתיו. על פי האגדה נחתך הסלע בחרבו של המצביא האגדי בן שושלת האן ששמו "עוצר הגלים" או "המערבולת" פובו. הסיבה הפרוזאית יותר לשם המוזר היא שהגבעה יוצרת מערבולת או עוצרת את גלי הנהר ומכאן שמה. אגדה נוספת הקשורה למערה הקרויה מערת הפנינה המושבת (Huanzhu Dong) מספרת על פנינה שהאירה את מגורי הדרקון שחי במערה עד שדייג חמד בה וגנב אותה, אבל שלא כמו אנשי גווילין, אימו אמרה לו להשיב את שלא שייך לו, וכשהחזיר את הפנינה בירך אותו הדרקון ונתן לו כרית פלא שתקל על כאבי אימו הזקנה והחכמה. מערה צמודה היא מערת אלף הבודהה (Qianfo Dong) המכילה כארבע מאות צלמי בודהא משושלת טאנג. בתחתית גרם המדרגות למרומי הגבעה נמצאים פעמון וסיר ארד גדול שרידי מקדש משושלת צ'ינג. במעלה הגבעה לאחר עליה של 350 מדרגות ישנה נקודת נוף יפה על העיר והאזור כולו, ועל פסגת היופי המבודד הסמוכה.
הגעה לגבעה באוטובוסים 2/15/58 והכניסה בין 07:10-18:30 עולה 15 יואן.

 
גבעת היופי המבודד ממרומי גבעת פובו 

פסגת היופי המבודד (ויש המתרגמים “פסגת היפיפייה הבודדת") Duxiu Feng , המתנשאת לגובה 216 מטר מעל העיר (709 מעפה"י), הצמודה ממערב לגבעת פובו בלב העיר, מראשה לאחר עליית 306 המדרגות, לפני הפיכת העיר לתעשייתית ואביכה תדיר, ניתן היה לראות מראה פנוראמי של מצוקי האזור והעיר כולה.
בימינו, האובך והערפיח נותן אף תמונה רב שכבתית יותר בה נעלמות הגבעות מאחורי מסך של אפור כשהן נמוגות במרחק. גבעה זו היא חלק ממתחם של ארמון מייסד העיר הנכחית, נכדו של מייסד שושלת מינג, הנסיך Jingjiang שפעל בעיר בתחילת המאה ה-15 כשדודו בנה את העיר הקייסרית בביג'ינג. הארמון הישן שלו נמצא בצמוד לגבעה. לגבעה יש מערות וכיתובים. היא פתוחה בין 07:10-18:30 בעלות 70 יואן.


הפגודה בראש גבעת היופי המבודד 

גבעות נוספות בעלות שמות מרתקים כמו הר המשי המקופל (Diecai Shan) ובה מערת הרוחות, גבעת האיש הזקן (Laoren Shan) ואחרות.

 

האוונגרד הקיצ'י ביותר בעיר היא מערת חליל הסוף (Lu-Di Yan) שהיא במקור מערת נטיפים מרהיבה החרבה ברובה בחודשים היבשים, ובחדשי הגשם מטפטפת ומאריכה את הנטיפים והזקיפים בכמילימטר בשנה. את הטבע המרהיב הזה החליטו פרנסי העיר להאיר בצבעים פסיכודאליים מצועצעים המדהימים לחיוב או לשלילה את המבקרים במערה. יש המוצאים בה יופי רב בהזכירם להם את דמיונותיהם מה"מסע ללב האדמה" של ז'ול-וורן, ויש הרואים בצורת ההצגה הזאת פגיעה בטבע עצמו בהפיכתו לדיסנילנד של צבעים המשתקפים בשלוליות המים שמתחת.  ההגעה באוטובוס בסוף קו 3 או 58.  פתוח בין 08:00-17:30 במחיר 90 יואן.


תאורה פסיכודלית במערת חליל הסוף 

פארק שבעת הכוכבים (Qīxīng gōngyuán) הוא פארק נרחב בו ישנם שבעה פיקים שסידורם מזכיר למי שדמיונו מפותח במיוחד משהו מהעגלה (הדובה) הגדולה. בפארק הנמצא כקילומטר וחצי ממרכז העיר ממזרח לנהר מעבר גשר השחרור ישנם גם גבעת הגמל  (Tuofeng shān),

 

מערת שבעת הכוכבים (Qīxīng yan) אגמים וצמחיה, וכן גשר הפרחים העתיק (Hua qiao) שאורכו 60 מטר שנבנה בימי שושלת סונג לפני כשמונה מאות שנה, ועדיין באביב ובקיץ פורחים סביבו לוטוסים ופרחים אחרים. הגעה באופניים, ברגל או באוטובוסים 6 / 10 / 11 / 13 / 14, פתוח בין השעות 08:10-17:00 בעלות 35 יואן.

 

מבט פנוראמי מלא על העיר  גווילין וסביבתה ניתן לעשות ממרומי הר יאו (Yao- shān). ההר נמצא 12 ק"מ מחוץ לעיר והוא הגבוה בהרי האזור המתנשא לגובה 903 מטרים. לראשו מוליך רכבל סקי עם מושבים זוגיים מתוצרת אוסטריה באורך 1,416 מטר (כעשרים דקות!), ויורדת מתחנת הביניים מזחלת הרים כיפית (Toboggan Slide) מתוצרת גרמניה ובתחזוקה סינית, הטסה מטה בחלקו התחתון של ההר לאורך קילומטר ו- 18 עיקולים כשהמזחלת מצויידת רק במוט ברקס, ומהנה ביותר כשאין תור ארוך. ההר נקרא על שם המקדש הקיסרי שנבנה בתקופת טאנג על ראש ההר, לכבוד הקיסר האגדי מהמאה ה- 24 לפנה"ס יאו-טאנג (Yaotang-shi). עלות הרכבל 60 יואן והמזחלת עוד 30. שימו לב בכניסה לרכבל לבית הקברות המעניין ולאיסוף השרף מעצי האורן לתעשיית הדבקים.


המראה מראש גבעת יאו 

במרכז העיר בסמוך לשוק נמצאים מספר אגמים ומזרקות שהיו החפיר הדרומי של חוצות העיר העתיקה וביניהם אגם עץ הפיקוס ההודי (אגם באניאן Rong Hu) הקרוי על שם עצי הפיקוס ובכללם עץ בן 800 שנה בצפון האגם, אגם פיר (Shan Hu) ואחרים, מעליהם בנו גשרים ביזאריים בסגנונות אירופים המוארים באורות צבעוניים. מבנה הגשרים על פי דוגמאות כגון ריואלטו הוונציאני, גשר הזהב, גשר הקשת הכפולה ואחרים, ולצידם הקימו את פגודות השמש והירח המוארים גם הם בצבעים מוזרים המשתקפים במימי האגם. שייט בשני הנחלים וארבעת האגמים עולה 149 יואן (חצי מחיר לאנשים בגובה מטר עד 1.40 מטר וחינם לנמוכים ממטר). שייט לילה יוצא בין השעות 19:30-21:30. אפשר גם לעשות שייט יום החל משעה 9:00


פגודת השמש משמאל ופגודת הירח מימין משתקפים באגם פיר 


גשר הקשת הכפולה על אגם באניאן  גווילין 

בילוי ערב כולל מופע דיג באמצעות קורמורנים בו יוצאים בסירה המלווה שתי רפסודות במבוק המוארות בנורות לוקס ועל כל אחת דלי שלל ומספר קורמורנים הרתומים בחוט וטבעת חנק לגרונם המאפשרת בליעת דגיגים קטנים ונשימה, ואינה מאפשרת בליעת דגים גדולים. עם איתור ציפור המנסה לבלוע ללא הועיל דג גדול מושך אותה הדייג לרפסודה וחולב מגרונה את הדג. שיטה מסורתית זו אינה כמובן בשימוש, ורק גלי התיירות הסקרנית ממשיכה לעודד שיטה אכזרית זו של דיג באמצעות קורמורנים.


דייג בעזרת קורמורנים מסאמפן - רפסודת במבוק אופיינית


"חליבת" דג מפי הקורמורן 

מופע מרהיב ויקר בהרבה יותר הוא שיט לילה באגמי העיר מתחת לגשרים הביזאריים שגם הוא משולב בדיג באמצעות קורמורנים.
מופע אכזרי וביזארי לא פחות, אבל לפחות אותנטי, הוא אכילת נחש אותו בוחרים מאקווריום בו מאוכסנים הקורבנות במסעדות מתמחות. הנחש מוצא להורג בגזירת ראשו במספריים גדולות מעל קערה, כשדמו המבעבע משמש צבע מאכל ליין האורז המוגש בשלב ההמתנה לבשר הנחש המוגש כמרק עם ירקות ונחשב מעורר מינית את הסועדים הסינים.

בילוי מומלץ כמו במקומות אחרים בדין הוא גם ביקור בבית תה מסורתי, או יציאה באופניים אל מחוץ לעיר לביקור בכפרים בהם מומלץ לנסות להיכנס באדיבות לבתי התושבים, או סתם ליהנות מנופי ההרים והשדות שמחוץ לעיר כשלהקות פרפרי ענק צבעוניים מלווים אתכם.
העיר בשאיפה להשאיר את התיירות במקום, הפכה מספר אתרים שרביים יש שכמותם לאורך הנהר, ליעדי תיירות, בהשקעת משאבים רבים ואפשרות נגישות קלה. כהמשך למדיניות זו נחפרו מחדש אגמים מלאכותיים ונבנו גשרים מתרבויות העולם. המערות הוכשרו לביקורים בהוספת תאורה מלאכותית פסיכדלית שוודאי עונה לציפיות של התייר הסיני הממוצע. יפה יותר ומרתק יותר הוא ביקור במעט האלמנטים האוטנטיים שנותרו בעיר וסביבתה ובמיוחד לתייר שאינו מבקר תכופות בדרומה של סין וצפונה של וייטנאם, ואלו הם השווקים המקומיים בהם נמכרים הכל מכל בערבוביה של צבי מים, שורשים שונים ומשונים, ירקות, נחשים ושרצים שונים, ומתנהלת בהם פעילות כגון הגרלות רחוב, דוכני רפואה מסורתית של עיסוי וריפוי סיני.

העיר ידועה בתעשיית הפנינים המאלכותיות, ובבתי החרושת מציגים וידאו על יצור הפנינים, גם בשפה העברית, וכן מציגים את הפנינים בתצוגת אופנה קצרה. המחירים סבירים והאיכות גבוהה.


תצוגת אופנה של פניני מים מתוקים 

החלפת כסף בעיר (כולל המחאות נוסעים) כדאי לעשות בסניף בנק אוף צ`יינה שברחוב Binjiang Lu.
מלונות רבים ישנם בעיר ברמות שונות: למבחר המלונות הטובים ראו מפה ומלונות גווילין, ובמסגרת המלונות הזולים המומלצת ביותר היא אכסניית הנוער.
תחבורה: יש לשים לב שסביבות תחנות התחבורה הן הרעות ביותר מבחינת האוכלוסייה החמדנית בעיר, שמחמאות רבות לא מקבלת במאמר זה ממילא. שדה התעופה הבינלאומי של העיר המטיס נוסעים גם ליעדים רבים בסין טוקיו, סיאול והונג-קונג, ידוע בקשיחות היתרה שלו בנושא משקל עודף, ומחייב בסכומים גבוהים ממרבית שדות התעופה בסין - צפו לשלם 18 יואן על כל קילו מעל 20 הק"ג המותרים בתא המטען.
אוטובוסים יוצאים בתדירות גבוהה ליאנגשואו לנסיעה בת 70 דקות, ללונגשן לנסיעה בת כשלוש שעות, לנאן-נינג כחמש שעות, ולגואנזאו 10-12 שעות. מיניבוסים יוצאים מתחנת הרכבת ליאנגשואו כל פעם שמגיעה הרכבת.
רכבות לקונמינג יוצאות כל יום, ורכבות מהירות יוצאות אחת ליומיים לנסיעה בת 20 שעות, 900 קילומטר.
 
כתבות נוספות על אזור גווילין: