יובל נעמן - לראות את העולם בדרך אחרת...
הררי מילים נכתבו על החומה הגדולה של סין, שהיה ונחבר אותם, ודאי יהיו ארוכים יותר מהחומה עצמה. ולמרות זאת, מיתוסים לחוד ואמת לחוד. כתבה זו תחפור בחומה ותוציא אחדים מהשלדים הקבורים בה וכן תתאר את המקומות הפופולאריים לראות ולחוות את החומה.


החומה הגדולה

למה חומה?

משני סוגי הציוויליזציות שקמו בעולם, יש המטמיעות את בסיסם בנוודות ויש שמאז ומעולם התקיימו כתרבויות של ישוב קבע. תרבויות של נוודות כמו בני ישראל, האסלאם, המונגולים והלאה, התבססו במזונם על עדרי בקר, מקנה וצאן בניגוד לתרבויות התיישבות הקבע שהתבססו על חזיר ועוף. תרבויות נדודים שנאו חומות בעוד שמתיישבי הקבע סגרו עצמם בחומות ומכשולי מגננה. סין היא המייצגת המיטבית לתרבויות ישוב הקבע. סקוט בספרו "האומנות של לא להיות נשלטים" (2009) טוען שהחומות הסיניות יותר משנועדו להגן מהחוץ המאיים, נועדו לשמור על כוח העבודה ומשלמי המסים בפנים וליצור דיכוטומיה בין אנו וצרנו, כלומר אלה שבפנים ואלה שבחוץ.


מעבר נהר בג'וּיוּנְג-גואן

התרבות ההלניסטית רואה בעיר ציר, משטר וסדר ציבורי ולכן קוראת לה פוליס. במרכזה האנשים. הסימנייה הסינית לחומה ולעיר אחת היא, בשל הזהות התרבותית בין שטח עירוני לחומת ההגנה העוטפת אותו. אכן, סין משחר ההיסטוריה הגדירה וגידרה בחומות. לא נעשה שימוש בבניית עיר בראשי ההרים למגננה וגם לא נמצא יותר מדי שימוש בתוואי קרקע קיימים להגנה. סין העדיפה לעשות שימוש רב בעבודה כפויה וביכולתה לגייס עובדים רבים שיעצבו בידיהם את התבליט שסביבם – ראו כתבותיי על הפרויקטים המגלומניים בסין, המתארים ריסון שיטפונות ושינוי נתיב נהר בדוג'יאנגיאן, בניית הר ו חפירת אגם נרחב בבֵּייגִ'ינְג. עבודות אלו נעשו לרוב בכפייה ורבים איבדו את חייהם בבניית חומות. לא בכדי קרויה החומה הסינית הגדולה "בית הקברות הגדול בעולם".

מהסיפורים העתיקים על החומה הסינית ישנה האגדה על מנג-ג'יאנג (Mèng Jiāng Nǚ) שבעלה פאן-צ'יליאנג נתפס במאה השלישית לפנה"ס על ידי המשמר המלכותי ונשלח כתשלום מס שנתי לעבוד בהקמת החומה. כששבה הביתה שמעה על כך והלכה למקום עבודתו של בעלה שעד אז כבר מת. מצעקת השבר שלה נבקעה החומה ושלדי העובדים נחשפו בעפר שנבקע. הקיסר צ'ין שי הגיע לבחון את הנזק והתאהב במנג-ג'יאנג שהעדיפה להטביע את עצמה בים מלהיות אשתו של בונה החומה. לאגדה זאת יש בסיס. החומה שנבנתה כסוללת "עפר נגוח" (אדמה חרסיתית לחה הנדחסת בין לוחות עץ) הכילה גם את שרידי הפועלים המסכנים שבנו אותה.


מבצר בחומה הגדולה

לחומות שנבנו סביב אזורי שליטה בתקופות שונות החל מהמאה ה-16 לפנה"ס, והגנו על המדינות הלוחמות, נוספו קטעים מקשרים בתקופתו של מאחד סין צ'ין שי-הואנג. אין קשר ממשי בין חומתו של צ'ין לחומה אותה רואים כיום. חומות "עפר נגוח" נבנו בתקופות שונות, ובמיוחד בתקופות של חולשה ופשיטות מצפון ובתקופות של חוזק ופריחה דווקא התפוגגו החומות בסחף של גשם ורוח וכששבטים צפוניים כבשו את חלקי סין ואף את סין כולה. לא בכדי מרקו פולו שסייר בסין לאורכה ולרוחבה במאה ה-13, לא מזכיר אותה כלל. היה זה זמן שמונגולים שלטו בסין ולא נדרשו להגנה מצפון. גם בראשית תקופת מינג, כשסין הייתה חזקה, לא חידשו את החומה. רק במאה ה-16, כששושלת מינג נחלשה והסתגרה לתוך עצמה, החלו לבנות את החומה שאנו רואים היום. אז לראשונה צופו חלקים בחומה בלבנים ואבנים ולא עמדו חשופים כסוללת עפר עם מבצרים שולטים. הפרדיגמה ההגנתית מתאימה לתקופת חולשה, וכמו קו מאז'ינו הצרפתי, בניית קו ביצורים לא הצליחה מעולם להגן כנגד מתקפה מרוכזת.


כי מצפון תיפתח הרעה

למה בנו חומה? האם היא מגינה?

חומות סין הארוכות מעולם לא הגנו עליה מצרים מהצפון שחזרו וכבשו אותה. את החומה אין בעיה לעבור, וכדברי צ'ינגיס-ח'אן כוחה של החומה תלוי באומץ לבם של מגניה, ואת מפקדי המשמר ניתן תמיד לשחד. ככל שהחומה ארוכה יותר כך יש בה יותר חורים למעבר. למעשה, החומה לא נועדה לעצור הסתננות אלא לעכב יחידות רכובות מהסתערות שוד על ישובים. אולם חומה כזאת מאפשרת העברת מסרים ותקשורת מקצה הממלכה למרכזה, בחלקים אופקיים יותר גם מעבר שליחים רכובים. כמו כן יכולה החומה להגן על שטחים כבושים גם כשאין ישוב קבע. למעשה, כשנדרשים לשים יחידות משמר בקצווי הממלכה, והיחידות נדרשות לספק לעצמן מזון, נוצרים ישובים במקומות ספר המחזיקים את היקף הממלכה. וכאמור, יותר משהחומה מגינה נגד הכניסה לסין, מגדרת החומה את האזרחים בממלכה פנימה.


הגנה מפלישת רוכבים על סוסים

מי בנה את מי? סין את החומה או החומה את סין?

הגדרתו של עם, לאום ותרבות, בקו הגבול ובמגע עם הזר. בסין חומות תמיד קבעו את מיקום התרבות ואנשי התרבות (הסיניים) והברבריים שסביבה. הסיניות מבחינה בין מתורבת לברברי. מי שלא סיני הוא פראי כמו חיה. יש גם דיכוטומיה סימבולית בין מרכז ופריפריה. מרכז הוא סין וכל מה שבמרחב הסובב הוא בעצם פריפריה. כל מי שלא היה סיני בתקופה הקיסרית, קיבל בשמו שורש של חיה. אם הוא היה מצפון לסין, שורש שמו הוא חזיר, ואם היה מדרום לסין קיבל שורש של חרק. מי שבתוך החומות עובר הטמעה (אסימילציה) והופך לסיני, ומי שבחוץ נחשב פראי. החומה תעצור ותגביל את התרבות בפנים כמו שתעצור את הפראיות בחוץ.

גם בזמננו אנו, כשאין משמעות לחומה שנמצאת בסין גופא, יש לה משמעות מגבשת באופן סמלי. בעלייתו של מאו לשלטון, כשחומות בֵּייגִ'ינְג הוסרו והפכו לכביש הטבעת השני, החומה הגדולה נעשה בה שימוש סמלי ובהמנון הסיני נאמר: "ניתן לבשרינו ודמינו לעצב את החומה הגדולה החדשה". הרס נרחב נעשה בחומה במשך שנים רבות ובמיוחד בראשית תקופת מאו ובמהפכה התרבותית. כשאדגר סנאו ביקר עם ג'ואו אנלאי בסכר מיון ב-1960, נאמר לו: "מערבה מכאן נבנים תריסרי סכרים קטנים מאבני החומה במקומות שבהם היא מתפוררת". אולם ב-1984 קרא מנהיג סין דנג ש'יאופינג לשפץ את החומה כפרויקט זקפה לאומית כשקרא "אהבו את סין, שחזרו את החומה הגדולה שלנו". את הפראזה (או ההפרזה) שהחומה הגדולה היא מעשה ידי אדם היחיד הנראה מהחלל, הורידו לבסוף מספרי הלימוד הסיניים רק אחרי שיאנג ליוויי, הטייקונאוט (השם הסיני לאסטרונאוט) הראשון, הודה שהוא לא ראה את החומה מהחלל.

מרבית אתרי התיירות אליהם מגיעים כדי לראות את החומה, מוצגים כבעלי 2,500 שנה של היסטוריה אולם נבנו בסוף המאה ה-15 ונבנו מחדש בעשרות השנים האחרונות כדי למשוך תיירות ולסמל בבניה חדשה את סין העתיקה בעוד שרוב רובה של החומה מתפורר ונעלם. ולמרות זאת, מספר אתרים, מרביתם באזור הקרוב יחסית לבֵּייגִ'ינְג, ששופצו והותאמו לנפח התיירות ומספקים הצצה על החומה כפי שאולי הייתה בימיה המפוארים.


החומה מעפר נגוח מחוזק באבנים

החומה הגדולה בסְה-מָאטָאי (Sīmǎtái)‏

אחד המקומות המעט מרוחקים מבֵּייגִ'ינְג (כשלוש שעות נסיעה). כאן החומה יותר משופעת משאר המקומות התיירותיים בהם אפשר לראות את החומה, ולכן מעט פחות מתוייר, אבל הרבה יותר מרשים. אחרי הכניסה אפשר לעלות למקום גבוה בעזרת רכבל, או להקדיש שעתיים לעליה בשיפוע, המגיע במקומות אחדים ל-60-70 מעלות. חלק זה של החומה, הכולל 15 מגדלי שמירה, אינו משופץ כמו מקומות אחרים ובשל הזווית התלולה בחלקים אחדים פראי ומעט מסוכן ברוחות חזקות. מכאן אפשר להגיע בטיול רגלי למקטע ג'ינשאנלינג (Jinshanling) הסמוך בטיול עם לילה על החומה. הכניסה לסה-מאטאי עולה 40元 ורכבל שמגיע לנקודה גבוהה בחומה עוד 50元.
סרטון מהחומה הגדולה בסה-מאטאי


החומה בסה-מאטאי

החומה הגדולה במוּטְיֵאנְיוּ (Mùtiányù)‏

כ-70 ק"מ צפון מזרחית ממרכז בֵּייגִ'ינְג נמצא קטע החומה התלול מוטיאניו. הקטע נבנה במאה השישית, ושופץ בזמן שושלת מינג במאה ה-16, ומהווה תחליף מצוין לביקור בקטע החומה העמוס לעייפה בתיירים והעתיק פחות בבאדאלינג. גם אם לא תלול כמו בקטע בסה-מאטאי, הוא בהחלט בנוי באופן מרשים ביותר, גבוה ורחב יותר. הקטע מתמשך לאורך כשני קילומטר, וכולל 22 מגדלי שמירה. קטע החומה השתרע ממעבר ג'וּיוּנְג-גואן ועד לקטע החומה GuiBeiKou במזרח ומגשר רכס ועמקים תלולים. מחיר כניסה 40元. באתר אפשר להיעזר ברכבל במחיר 45元 לנסיעה בכיוון אחד, או 65元 הלוך ושוב. אפשר גם לרדת במגלשה בת 723 מטר. שעות פתיחה 07:30 - 17:20


הדרך לשמיים

ג'וּיוּנְג-גואן (מעבר המגורים הפשוטים Jūyōng Guān)

מבצר מעבר ג'וּיוּנְג הוא מעבר הרים קרוב, זמין ונוח לביקור. נמצא רק כ-50 קילומטר ממרכז בֵּייגִ'ינְג. אתר זה פרט להיותו בעל מורשת מפוארת, המעבר ממגרש החנייה לחומה לא מצריכה עלייה במדרגות, בניגוד לרכבלים או עליה ארוכה במקומות רבים אחרים. המקום היחיד שבו נתקל הצבא המונגולי בקשיי מעבר היה המבצר במעבר ג'וּיוּנְג, המעבר החשוב ביותר צפונית לג'ונְגדוּ (כיום בֵּייגִ'ינְג), בירתה של שושלת ג'ין. באמצעות נסיגה מדומה הפיל המפקד המונגולי בפח את המגנים בכך שהם יצאו לתקוף את הכוח המונגולי "הנסוג" והשאירו את השערים חשופים, ולפיכך גם את הדרך לבירה. בעלייתה של שושלת מינג במאה ה-14, אחת הפעולות הראשונות של הקיסר חוֹנְגְווּ הייתה לבצר את מעבר ג'וּיוּנְג שמצפון לבֵּייגִ'ינְג של ימינו, שדרכו הגיעו המונגולים 150 שנים קודם לכן. המצודה שנבנתה במקום והחומה שלה נפרשו בין שתי פסגות הרים לאורך של שבעה קילומטר ושלטו על העמק שבו עברה הדרך. מלבד מבצר זה לא בנו הקיסרים הראשונים משושלת מינג חומות, מהסיבה הפשוטה שלא נזקקו להן. זהו אחד משלושת המעברים החשובים בחומה הסינית, ולכן במקום זה החומה כפולה ויש בה מבצר נרחב השולט על מעבר הנהר. מבצר שולט על המעבר מוזכר כבר בסוף שושלת צ'ין, אולם הוא חובר לחומה רק במאה החמישית.


מעבר ג'וּיוּנְג-גואן

לפני מגרש החנייה ניצב "שער במת העננים" (JūYōngGuān YunTai), שנבנה בתקופת יואן. זה היה השער דרכו עבר הקיסר בדרכו מבירתו הצפונית לבֵּייגִ'ינְג (חאנבאליק) שהייתה בירתו הדרומית. כשנבנה השער ב-1342, ניצבו מעליו שלוש פגודות שנהרסו תוך זמן קצר. מאוחר יותר נבנה עליו מקדש שנהרס אף הוא. על השער, העשוי שיש לבן, ישנן חריטות בשש שפות (סינית, מונגולית, טיבטית, אויגורית, סנסקריט וטנגוטית) ותגליפי מלכים.
המבצר עצמו כולל מבנה משמר, מחנה צבאי מוקף חומה ותותחי הגנה. היתרון באתר זה שהעלייה על החומה כרוכה בטיפוס של מספר מדרגות בודד ממגרש החנייה בניגוד לאתרים בהם יש לעלות הרבה כדי לעמוד על החומה. בשל הימצאותן של שתי חומות, ההגנה אינה רק צפונה כי אם לשני הכיוונים.


"שער במת העננים" במעבר ג'וּיוּנְג-גואן

החומה בבָּאדָאלִינְג (שמונה פסגות בולטות Bādálǐng)

אתר זה הוא מהמקומות הראשונים ששופצו למטרות תיירות כבר בשנות החמישים, ונפתחו לקהל הרחב. החומה בבאדאלינג הסמוכה למעבר ג'וּיוּנְג, במרחק של כ-65 קילומטר מלב בֵּייגִ'ינְג, הפכה במידת מה לקרקס המוני של מכירות ופקקי תנועה של תיירים על גבי החומה ולעיתים תורים ארוכים של מבקרים. בשל נגישות המקום מגיעים אליו כל שועי עולם. למרות זאת, זהו מקום בו אפשר לראות ולהתרשם מהחומה - גדולתה ועצמתה, בלי לטפס בזויות תלולות. ההליכה לאורך החומה מקנה נוף של החומה המתפתלת בין הרים ירוקים, ולהשתאות ממה מסוגל האדם לעשות בכוח ידיו. אל החומה אפשר לעלות רגלית בכחצי שעת הליכה או באמצעות רכבל. כניסה לאתר עולה 45元. עליה ברכבל 40元 או 60元 לעליה וירידה.


החומה בבאדאלינג

מצודת גְ'יָאיוְּ-גְואָן (מעבר העמק הנעים Jiāyù Guān)

מצודה זו נמצאת במקום האחרון אליו מגיעה החומה הסינית במערב, בנוה מדבר השוכן בין שני רכסי הרים, במערב מסדרון חה-ש'י שבמחוז גאנסו, לפני הכניסה למדבר הגדול שאין יוצא ממנו. כאן, בקצה העולם, הייתה המצודה הסינית האחרונה שסמלה בפועל את קצה סין. החומה המשיכה ככל הנראה עד דונהואנג, אולם ממצודה חשובה זאת, השולטת על מעבר אסטרטגי, נעלמה החומה ברוחות המדבר. המצודה נבנתה במאה ה-14 כנגד פלישה של טימור-לנג שמעולם לא באה (הוא מת בדרכו לשם) אולם המצודה חוזקה ושימשה המעבר הסופי של מגורשים מסין שלעולם לא שבו אליה. המצודה והחומה משוחזרות, ועשויות לאכזב מעט, אבל למי שעיר זו בדרכו, הביקור באתרי העיר מעניין והסיבוב בשוק העיר חביב גם הוא. אתרי התיירות החשובים בעיר הם החומה התלויה בה יש גשר מתרומם מעל נהר והמבצר האחרון. עלות כניסה בעונה (מאי עד סוף אוקטובר) 101元 ובחורף 61元. המצודה פתוחה בקיץ 8:30-20:00 ובחורף עד 18:00.


קצה החומה ממנה ממשיכה דרך המשי

מנעולי האהבה

מנעולי אהבה הם מנעולים שנקבעים על ידי זוגות אוהבים על גדר, מוט מתכתי או שרשרת, על קיר במקום ציבורי, כדי לסמל את נצחיות האהבה שלהם. הזוג תולה מנעול לאחר חריטת שמם או ראשי התיבות עליו וזורקים את המפתח, כך שאהבתם נעולה לנצח. הזוג נוהג להשתמש בסרט הנשזר בין מנעולים, לנעול את כל הנושאים את שמם. חוץ מזה אוהבים ולעתים קרובות בני משפחה וחברים קרובים, שמים גם הם מנעולים כאלה כדי לנעול את היחסים שלהם לנצח. מסורת זו של מנעולי אהבה שמקורה כנראה מסין, ניתן לראותה במקומות אחדים לצד החומה הגדולה של סין וכן גם במקדשים רבים על מדרגות ושבילים המובילים אל פסגות קדושות. המסורת התפשטה ברחבי העולם וכיום זה נפוץ למדי בדרום קוריאה, יפן, גואם, איטליה, הונגריה, לטביה, רוסיה, ארה"ב, ולאחרונה גם בנמל בתל-אביב.
קטעי החומה הגדולה באדאלינג, סאנבו וג'וּיוּנְג-גואן, הקרובים לבֵּייגִ'ינְג, הם הקטעים הפופולריים ביותר של החומה וניתן לראות בהם אלפי מנעולים בגדלים שונים, המחוברים שורות שורות על שרשרות פלדה לאורך הקיר. מגדלי התצפית באתרים אלה משמשים לעתים כמקום לחתונות. זוגות אוהבים מכריזים על אהבתם כשהם תולים את המנעול שלהם, ואז הם זורקים את המפתח, בתקווה שהאהבה שלהם תמשך כל עוד עומדת החומה הגדולה על תילה.


מנעולי האהבה התלויים על החומה הגדולה

כתבות נוספות על בֵּייגִ'ינְג

בֵּייגִ'ינְג הקיסרית – 700 שנות היסטוריה
פרויקטים מגלומניים בסין - ארמון הקיץ
פרויקטים מגלומניים בסין - הר הפחם
המחאות בכיכר טיאנאנמן בבֵּייגִ'ינְג
מקדשים בבֵּייגִ'ינְג - דת בעיר חילונית
אומנות ואדריכלות בבֵּייגִ'ינְג
להתמקח ולחפש מציאות - קניות בבֵּייגִ'ינְג