יובל נעמן - לראות את העולם בדרך אחרת...
סין הייתה מאז ומעולם כפרית ושמרנית, ולכן גם בתהליך העיור המואץ נשאר הסיני חקלאי בנפשו המחובר לאדמה, לרוח, לנהרות וההרים ולצומח. גם בביתו הקט רוצה הסיני לקחת מקצת מדברים אלה איתו כדי להתענג על הטבע, גם אם הוא ממוזער בעציץ. הבית הוא הגוף אותו יש לקיים, אולם הגינה היא הלבוש, המראית של הבית מבחוץ, ויותר מכך, יש בגינה כדי לאזן את זרימת הצ'י – אותה אנרגיה נעלמת, שהיה ותאוזן, זה ישפיע על בריאות בני הבית. הגן הסיני הוא מיקרוקוסמוס של הטבע ושל החיים עצמם.


תמונה מעובדת של פביליון בלב גן סיני

לאודזה, מפתח הזרם הדאואיסטי, כתב על הזרימה ההרמונית בין מרכיבים, שכל אחד יש בו זרע של המרכיב המנוגד לו. לכן בתורת הפאנג-שווא יש לשאוף תמיד לאיזון בין היין הנקבי, הארצי, הקבוע, הקר והחשוך ליאנג הזכרי, החם, המואר, המרחף והזורם. לכן בסיס הגן ולו גם גן בעציץ, יהיה סלע המסמל הר, אל מול מים המסמלים זרימה. הכיוונים בהם נמצאים המרכיבים הללו הם תמיד הר מצפון ומים מדרום. יש לזכור שסין צפונית דיה כדי שהשמש תהייה רוב הזמן בחלק הדרומי של השמיים והצפון מוצל ומאיים, כי מצפון תפתח הרעה.


ניגוד בין סוגי צומח בגן הלבלר הצנוע סודזו

הגן הסיני לא כולל פרחים, אך אל מול הסלע והמים הזורמים יצמחו צמחים מגוונים בטקסטורות. לדוגמא, שילוב סוף או גומא מאורך וגמיש עם נופר רחב עלים הקבוע במים. הרעיון הוא לגוון אך לא לסנוור. הגינה עליה לפרוט על החושים כולם אך לא לעוורם. פכפוך המים ואוושת הרוח בצמחים יפרטו על חוש השמיעה. הסיני גם ישים בגנו צמחי הקוראים לפרפרים, לציפורים ולצרצרים לבוא ולהתנחל בגן כדי להוסיף צליל של טבע. הגיוון של הירוק וצורות הצומח פועלים על חוש הראייה, וזאת במידה. שילוב פרחים עשוי ליצור גירוי יתר וצרימה בעיניים ולכן לא מרבים להשתמש בפרחים בגן הסיני. ובכל זאת גווני הירוק הרבים, עם לובן הסלע וההשתנות המתמדת של המים וכן גם דגי זהב, יש בהם צבעוניות רבה. גם צמחי ריח ישולבו בגינה כדי לגרות את חוש הריח. הזרימה אל מול הסלע המנוקב לרוב, יצרו רגש של עניין ורגיעה, וכפי שאמר הקיסר צ'יאנלונג משושלת צ'ינג מהמאה ה-17, "הגן יש לו השפעה מרעננת על הרוח כדי להסדיר את הרגש".


מראה דרך מעבר

מבחינת מבנה, שילוב המרכיבים של סלע, מים וצמחיה, באם ניתן מוסיפים עליהם פביליונים או פינות ישיבה, וגשרים קמורים. אולם המרכיב החשוב בגינה של ממש הוא השביל המתפתל, החומות והפתחים הגורמים לכך שבכל צעד בלכתך בגן ישתנה המראה. בכל מעבר אלמנט הסתרה יתגלה מראה חדש, ובכל עיקול במשעול ימצא מראה אחר. הדאואיזם מקורו ב"דאו", הדרך בה הולך אדם, שהיא פתלתלה וסובייקטיבית ומאתגרת בנקודות השקפה שונות, וכך גם הדרך המובילה בגן הסיני. היא זורמת ולא נועדה להגעה, אלא הדרך היא המטרה אליה שואפים, וממנה מפיקים את הכל. לא הולכים כדי להגיע – הדרך מחוז החפץ. אין לחשוף את הגן בבת-אחת. יש לצעוד בו ולגלותו אט אט, וכך, גם בגן קטן, ימצאו נקודות נוף רבות ופנים רבות מהן אפשר לראות את מראותיו השונים של הגן. הוא אינו צריך להראות מושקע ומסודר מלאכותית. זהו בלגן מסודר. הדשא לא יהיה מכוסח והשיח לא יהיה מעוצב. ולמרות זאת תישמר אסתטיקה.


גן זעיר בפינה של בית לעומת גן יו הגדול בשנגחאי


עץ ממוזער (בונסאי) שהוא גינה בפני עצמו


כתבות על אותו אזור:

שנגחאי – העיר שמעל הים
עיירות המים של סין – לחיות בציור
אגדות האגם המערבי בהאנגדזו
• סודזו עיר הגנים