יובל נעמן - לראות את העולם בדרך אחרת...
אפריל 1975, לאחר נפילת סייגון ביידי הקומוניסטים, משתלט על פול-פוט על קמבודיה ונכנס לפנום-פן. הניסוי החברתי הגדול והאכזרי ביותר בתולדות האנושות שלאחר שואת יהודי אירופה מתחיל. בקיץ מופצת שמועה שהאמריקנים עומדים להפציץ את העיר, וכשני מיליונים מפונים מהעיר למחנות עבודה. כל אנשי האקדמיה וההשכלה נרצחים וכל מרכיב משקפים שנחשד בהיותו אינטליגנט נרצח גם הוא. משפחות מופרדות. צבא מונע פחד של נערים בני 14 עם כלי נשק מאולתרים מוציא להורג כל מי שאפשר, הערים נהיות ערי רפאים וחדרי החקירות והעינויים בתפוקה מלאה. המדינה סגורה וכך תישאר במשך כמעט ארבע שנים. אמריקה הצבועה של לאחר מלחמת-וייטנאם וכן שאר העולם, לא מגלים עניין (אין שם נפט) ושלטון הטרור של פול-פוט ללא הסתייגות של המלך הגולה, הנחש נורדהום סיהנוק - ממשיך בהרג ללא הפסקה. עקב מחסור בתחמושת ההוצאה להורג נעשית במכות אלה לבסיס הגולגולת, שיסוף גרונות בענפי דקל.
לילדים מצפה מטרת פח זה אליה מכוונים את ראשיהם כשמטיחים אותם אל העץ השותק. ארבע שנים, שלוש שכנות, שני מליון הרוגים ואחד אלוהינו!


עץ המוות של הילדים

ארבע שנות אימה עוברות, השכנות: תאילנד ההופכת במהירות לבית הזונות הגדול במזרח, לאוס המופצצת אוספת שבריה, וייטנאם הקומוניסטית משתקמת מעשרות שנות לחימה לאחר שגירשה שלוש מעצמות בשלושה עשורים (צרפת, יפן וארה"ב), ואז עושה פול-פוט את טעותו הגורלית ופולש ל וייטנאם בתחילת 1979. התגובה המיידית היא כיבוש קמבודיה בזמן קצר ע"י וייטנאם (מה שלא נעשה ע"י העולם "הנאור"), ושחרור שארית האוכלוסייה, ללא מנהיגות, ללא השכלה, ללא מזון ומוכת טראומה בת ארבע שנים, לבנות שנית את מדינתם - וכמובן העולם מסיר מבט מהפינה/פנינה הזאת.


גל גולגולות במקדש שבלב שדות הקטל

סיכום פעילות המשטר הברוטאלי הוא הוצאה להורג של יותר מרבע מבני עמו והשלכתם בקברי אחים, כל זאת בשל השאיפה להשמדת האינטליגנציה האורבנית, כדי להחזיר את קמבודיה לחיי פשטות כפרית של ימי גדולתה של המדינה על פי האידיאולוגיה המדינית קומוניסטית המעוותת של פול-פוט. 1979 - ארץ חדשה נולדת כשפול-פוט והקאמר-רוז' עדיין חיים ופעילים, ואחד מיוצאי "הקמרים-האדומים" ביחד עם הנחש סיהנוק מנסים לבנות מולדת חדשה. מניין המתים הוא שני מליון מתוך שבעת מיליוני האזרחים. כשאמר יהודי לקמבודי שהוא יכול להבין את השואה שלהם ענה לו הקמבודי "היטלר לא היה יהודי – פול-פוט היה קמבודי...".
 
ארבע שנים עוברות ובביקורי בתאילנד בתחילת 1984 מציעים לי לצאת כעיתונאי למסע לפגישה עם הקמר-רוז' המסתתרים ביערות (סירבתי), ועוד 14 שנים עוברות עד שמוצגת גופתו של המנהיג, שמת בבקתה ביער ללא משפט העולם או עמו.
 
מציג תמונות אלו כתזכורת לשנעשה לאחר השואה בקמבודיה, ולמה שנעשה בעשור האחרון ברואנדה, ובסקלה לא קטנה גם ביוגוסלביה, ולכל מי שחושב שטבע האדם טוב ושליו ורק משוגעים סוטים מקו הומאני, ושאחד אלוהנו, צר לי, אבל אני חלוק עליהם ותפקיד יום השואה הוא לסמן תמרור שימשיך להזכיר שהחיה האכזרית והמסוכנת ביותר היא זו שאנו רואים בשעת הגילוח ממולנו.

צאצאי הפליטים בארצם הם שמנסים בעשר אצבעות ובממוצע בכאחת וחצי רגליהם, לבנות את מולדתם לאור תפארת העבר של המאות 10-15 במהלכם שלטו בני קמבודיה במרבית דרום-מזרח אסיה, והיום עדיין חיים בפחד וטראומה.
 
קמבודיה של היום מהווה שריד קלוש של תפארת עבר, תזכורת כואבת של חידלון חברה אנושית. ממוקמת בחלקה הדרומי של הודו-סין הצרפתית וגובלת ב וייטנאם, תאילנד לאוס וים סין הדרומי, ומושפעת מחלקו התחתון של נהר המא-קונג היוצא מהמדרון הצפוני של ההימלאיה בסין, עובר לאורך מיאנמר, תאילנד ולאוס, חוצה את קמבודיה בדרכו לשפך דלתא בדרום וייטנאם.


מקדש באיון

קמבודיה היא ממלכת קאמר המפוארת, ובראשה בירתה אנגקור, הגדולה יותר מכל ערי אירופה של ימי הבניים. עיר של מליון תושבים המשתרעת על שטח של מאות קילומטרים רבועים, ובה מקדשים וארמונות מפוארים כמו שאפשר למצוא רק בבאגאן בבורמה וברבונדור באינדונזיה. ממלכת הקאמר קבעה את בירתה אַנְגְקוֹר ("נאקור" הוא "עיר" בסנסקריט) 320 ק"מ צפון-מזרחית לפנום-פן, על גדת אגם הטונאלה-סאפ הפורה כבר במאה ה- 10. בשיא גדולתה שלטה על שטחי תאילנד, קמבודיה, דרום וייטנאם ולאוס.

העיר נכבשה רק פעם אחת למספר שנים, ומעולם לא הוחרבה. באמצע המאה ה- 15 ננטשה בהדרגה ומוקד השלטון עבר לבירה פנום פן המהווה את בירתה עד היום. מבקרים בודדים תארו את ביקורם בעיר המכוסה ג'ונגל עבות במהלך השנים, אבל למעשה הייתה העיר נעלמת מידיעת העולם כשהיא שוקעת ונכנעת לשחיקת הזמן ולצמחית היער. בסוף המאה ה- 19 החלו הצרפתים ששלטו על הודו-סין לשלוח משלחות מחקר ולברא את הג'ונגל ולשקם את תפארת העבר מתהומות השכחה.

לאחר שנות מלחמה ארוכות, ולמשך עשרות שנים נעצרה כמעט חשיפתה של העיר, ורק בשנים האחרונות החלו זרמי המבקרים הנוהרים אל העיר להזרים גם כסף הדרוש להמשך חשיפה ושימור העיר. כשרואים את ארמונות ומקדשי אנגקור אי אפשר שלא להתפעם מהגודל והאצילות ולהשתהות מהיופי והעוצמה ולתהות איך נבנו מבני הענק האלו? איך נחצבו אבנים אלו ומאיין הובאו? איך הונפו למקומם ואיך סותתו? ומי היו האנשים שעשו מבצעי ענק אלו ומה עלה בגורלם כשנטשו את העיר ללא מאבק או קרב? ואיך נראתה עיר בשטח של לוס-אנג'לס על מאות ארמונותיה ומקדשיה בזמן פריחתה בתקופה בה באירופה של ימי הצלבנים היו רק מספר ערי מבצר קטנות? איך נראו המבנים הללו למבקרים הבודדים שתעדו את העיר הטובעת ונכנעת לג'ונגל עבות, במאות השנים שעברו מנטישתה ועד לתחילת חשיפתה בידי הצרפתים.


הקרב האבוד בין המבנים לעצי הענק

מספר מבנים נשארו לבליית העצים כשהם אוחזים בחומת האבן ולא נותנים לה להתפרק, אבל המאבק בין העץ החי לאבן הדוממת הוכרע זה מכבר, ונותר רק המאבק בין העצים השכנים על אור השמש מעל וטיפות הלחות באבן שלמטה. כניסה לאזור העיר היא חוויה אוונגרדית. המעבר מטבע ירוק עד, וממרקם אנושי של מאבק מתמיד של הישרדות, לאזור שכמו קפסולת זמן נפתח ומגלה למבקר מעט מתפארת העבר. לאחר מאות שנות שכחה זכתה אנגקור להנצחה כסמל למדינה, ואַנְגְקוֹר-װַ'ט נהיה המבנה היחיד המונצח על דגל של מדינה וזכה להמנות על רשימת "שבעת פלאי תבל".


מקדש (וואט) אנגקור

נהר הטונאלה והאגם שבקצהו, מתחבר לנהר המא-קונג, ומווסת את הזרימה בו. בתקופת הגאות באביב מזרים את עודפי המים מהנהר לאגם ומכפיל את שטח האגם לכחמישה מיליוני דונם של מים מתוקים ודגה.  בסתיו מחזיר לנהר את עודפי המים, כשהוא שומר על מישורי האורז הענקיים של שפך המא-קונג באזור הו-צ'י-מין סיטי (סייגון) משיטפונות אביב ומבצורת סתיו.


בכפר הצף על אגם הטונאלה

אנשים רבים ובעיקר פליטים ווייטנאמים מוצאים את מחייתם על גדות האגם בכפרים צפים בהם יש הכל - משוק צף ועד לחקלאות בהמות ודגה. בגדות האגם גדל אורז צף שגבעוליו מסוגלים לגדול במהירות של 10 ס"מ ליום ולהגיע לאורך שישה מטרים, כשראשו נמצא תמיד מעל המים גם בתקופת עליית האגם.
קמבודיה כולה שוכנת על מים שלווים הנותנים הרגשה של רגיעה ישנונית, גם כשמתחת לפני החזות השלווה גועשים יצרים וזיכרונות של תרבות פאר ושל תהום פעורה של הרס והרג רצחני.

סרטים מומלצים לצפייה:
*  "דמעות של שתיקה"  יציאת העיתונאים המערביים ומסעו של מתורגמן קמבודי דרך מחנה חינוך מחדש אל החופש.
"אויבי העם" סרט תעודה בריטי קמבודי עטור פרסים, הממשיך את דמעות של שתיקה ומתאר את התקופה של שלטון האיימים של הקאמר-רוז'.
*  "אנשי האורז" (תרגום לאנגלית) חיי משפחה בשבטית בכפר, והתלות של אדם ומשפחתו באורז ובחברה שסביבו.