יובל נעמן - לראות את העולם בדרך אחרת...
"שאן" הוא השם הבורמי לסיאם (תאילנד), ואנשי שאן קוראים לעצמם "תאי" ובסין נקראים אחיהם "דאה". מדינת שאן (Shan State), נמצאת בשטח המזרחי של מיאנמר, בגבול סין, לאוס ותאילנד. הארץ, 156 אלף קמ"ר שטחה (פי 8 מישראל), וכ-5 מיליון תושבים אוכלוסייתה, היא מקום מחייתם של עמים אחדים בנוסף לאנשי השאן שעל שמם נקראת הארץ. בשנות הפריחה של השאן, באמצע המאה ה-16, שלטה ממלכת שאן על מרבית דרום מזרח אסיה – מוייטנאם, לאוס קמבודיה ותאילנד ועד אסאם בהודו של ימינו. הממלכות המאוחרות של צפון בורמה, ששלטו מאזור מנדאליי במאות 16-19, היו של אנשי השאן. לאחר הכיבוש הבריטי גודרה מדינת השאן לגבולותיה הנוכחיים, כשנסיכים המשיכו להיות שליטי כבוד עד 1962 והממשל הצבאי שהחל בבורמה.

 

אתרים בחלקה הצפוני של ארץ השאן תוארו בכתבה צפון מזרחית למנדאליי.
בכתבה זאת מתוארים יעדים בדרום מדינת שאן, במקומות בהם חיים גם מיעוטים אחרים כגון שבטי פלאונג, פה-או ו-אינתה. למידע על ימיה האחרונים של נסיכות השאן מומלץ לקרוא את ספרה של אינגה סארגנט (Inge Sargent), אשתו האוסטרית של נסיך השאן האחרון: "דמדומים על בורמה - חיי כנסיכת שאן".  


דייג באגם אינלה - מסמלי מיאנמר ואגם אינלה  

 

קאלאו (alaw)

עיירת קיץ בריטית (היל-סטיישן) בגבול ארץ השאן, שהוקמה במקום גבוה וקריר (1,300 מטר מעל פני הים). זהו מקום טוב ליציאה לטרקים בסביבה, להכרות עם אנשי האזור המקסימים ונופי גבעות שאן המוריקים. בעיירה מתקיים שוק קבוע וכן שוק גדול בסבב בין כפרים של חמיששה ימים, דבר אותו מומלץ לקחת בחשבון בתכנון הטרקים בסביבה. בעיירה מלונות לרוב וכן סוכנויות המוציאות טיולים קבוצתיים ופרטיים. העיירה נמצאת במרחק קצר ממערות פינדאיה וכשעתיים נסיעה באוטובוס או רכבת מהעיר שווה-ניאונג (לא לבלבל עם ניאונג-שווה). אוטובוסים ורכבות מגיעים לקאלאו גם מטאזו, יאנגון, בגאן ומנדאליי.  
 

טרקים באזור קלאו

בקשו לראות את מסלול הטרק במפה, היכן מקומות הלינה, ארוחת הצהריים ולוחות זמנים מתוכננים, ובעיקר האם תטיילו לבדכם או בקבוצה. המחיר הוא 10$ לאדם ליום, אבל יכול לרדת לפי מספר המטיילים בקבוצה. הטרקים נערכים בין כפרי שבטי האזור (שבטי שאן, פלאונג, פה-או ואינתה), כשהמגורים מאורגנים במנזרים או בבתי התושבים, הדואגים גם למזון. יש טרקים באורך של 1-4 ימים, כשהפופולארי ביותר הוא טרק בן 3 ימים, היוצא מקאלאו ומגיע לאגם אינלה, בו דואגות הסוכנויות לשלוח את ציודכם ליעד הסופי. חשוב ביותר, יש לקחת מדריך מוסמך ומומלץ! מטילים שלקחו מדריך אחר מספרים על מחיר מופקע, תכנון מסלול לקוי, ואירוח בעייתי אצל משפחות מקומיות.

 

מדריכים מומלצים:
משרדם של ארנסט וטאן-טון נמצא ברחוב הראשי, ליד הכניסה לדאון-טאון, ואפשר לפנות אליהם גם דרך גסט-האוס גולדן קלאו אין (Golden Kalaw Inn Narsin Rd. 66 Tl: 088-50311)
 
לינה בקלאו - מוטל דרים ווילה (Dream vila Motel)
זהו מלון מומלץ אך מעט יקר. $15 לזוג, כולל א. בוקר, לאחר "הנחה". (פברואר (2007 חדרים בסיסיים וטחובים בקומה ראשונה, וחדרים משופרים בקומה עליונה. כתובת: Zatila St , טלפון 50144


ברחוב בקלאו  

 

מערות פינדאיה (indaya Cave)

מכלול מערות המהוות אתר דת בודהיסטי, המצויות בצלע ההר בסמוך לעיר פינדאיה. בחלקה הפתוח לציבור ישנם למעלה מ-8,000 צלמים מהמאות 18-19 - רובם משתייכים לזרם הטהראוואדה אבל גם אחדים מזרם המאהיאנה. בכניסה הדרומית נמצא פעמון במשקל 654 קילוגרם, שניצוק בשנת 1842. בשנת 1925 הגדילו את הכניסה בעזרת חומרי נפץ, דבר שגרם נזק לכמה מוצגים, בעוד שכמה אחרים נלקחו למשמורת למנזר הסמוך, שם הושמדו בהפצצות מלחמת העולם השנייה. סדרת הקדשים למשפצי הכניסה למערה, כוללת לא רק בודהיסטים מזרם הטהראוואדה אלא גם תורמים הינדואים, סינים ואפילו מוסלמים. האגדה מספרת שהמערה חסומה, אבל המשכה מגיע עד העיר בגאן. לאחרונה נבנתה במקום מעלית לטובת המתקשים בהליכה. לפינדאיה ניתן להגיע בטיול יום מקלאו, העובר בנופים חקלאיים מקסימים. בעיר פינדאיה מתקיים סבב השוק הנודד, העובר גם בקלאו אחת לחמישה ימים.  
 

אגם אינלה (Inle Lake)

מהאזורים התיירותיים והמקסימים של מיאנמר וממקומות המנוחה הנוחים והמפנקים יותר במדינה. פרט לאנשי אינטה ניתן לפגוש בו גם מיעוטים רבים אחרים, צורות מחייה ייחודיות, דייג בפעמוני-דייג, חתירה ברגל, חקלאות צפה, שווקים צפים, ריקוע זהב, ייצור סיגרים מקומיים ובודהיזם ייחודי. אזור האגם נמצא ברשימת אתרי שימור הביוספרה של אונסק"ו. סגנון ייחודי של חתירה בעמידה על רגל אחת ודחיפת המשוט בשנייה, התפתח מהסיבה שהאגם מכוסה קנה סוף וצמחים צפים ולכן קשה לראות מעליהם בישיבה. עמידה מאפשרת למשיט לראות בעבר לקני הסוף. עם זאת, סגנון חתירת הרגל נעשה רק על ידי הגברים. נשים חותרות בסגנון המקובל, באמצעות משוט בידיהם, כשהן יושבות ברגליים משוכלות בירכתיים.
 


דייג באגם אינלה - חתירה ברגל ומלכודת הפעמון  

 

ניאונג-שווה (yaung-Shwe)

כל טיול באגם אינלה, מתחיל בעיירה זו שהייתה פעם בקצה הדרומי של אגם אינלה, ועקב ירידת המפלס התרחקה רבות ונחפרו תעלות המקשרות אותה לאגם. בעיירה מספר רב של מלונות ובתי הארחה, שוק מגוון, עשיר ויפה, וכל הדברים הנדרשים מעיירה שעוסקת ברובה בתיירות, מהשכרת DVD, דרך מסעדות טובות המותאמות לטעם המערבי, אינטרנט, ועד אופניים להשכרה וסוכנויות נסיעות. את העיירה אפשר להכיר בטיול רגלי קצר. מומלץ לצאת ליום טיול באופניים על גדת האגם, שם אפשר לראות אפילו כמה מבנות הקארן-פאדונג, המוכרות בכינוי הפוגע "ארוכות הצוואר", שהובאו לעבוד במלונות שלאורך הגדה. אפשר גם לקנות בעיירה ציוד לדייג ולנסות את מזלכם באחד המזחים לאורך האגם, אם כי צריך הרבה מזל להוציא משהו מהאגם. מהעיירה יוצאים סיורי יום לשייט בסירה או בקאנו באגם. זהו מקום טוב למצוא שותפים לשייט הלא מאד זול. ניתן להגיע לניאונג-שווה באוטובוסים מיאנגון, מאנדליי, בגאן או קאלאו, או בפיק-אפ משווה-ניאונג.  
 

תיאטרון הבובות של אונג

בעיירה ניאונג-שווה אין חיי לילה תוססים, אבל לפעילות של אחרי ארוחת הערב מומלץ להגיע להופעת תיאטרון הבובות המסורתי של אונג, בהפעלתו של מומחה הבובות, המאסטר-פופטיר Win Ning. בהופעה מוצגים ריקודים מסורתיים של בובות, בלבוש מסורתי ומוסיקה אוטנטית, בליווי הסבר משעשע. במקום תוכלו ללמוד מהפופטיר הפעלת בובות ואפשר לקנות למזכרת את הבובות המוצגות למכירה. לא צריך לתלות ציפיות גדולות ואז אפשר בהחלט ליהנות מההופעה. מותר וחובה להביא מצלמה! התיאטרון נמצא ברחוב Yonegyi ליד מלון evergreen כ-200 מטר מזרחית לשוק. זוהי הופעה קצרה של לא יותר מחצי שעה, וכשיש תיירים היא תיערך אף פעמיים בערב, בשעות 19:00 20:30. מחיר ההופעה 2,000 צ'אט.  
 

טיול באגם אינלה

סביב אגם אינלה כ-200 עיירות וכפרים, חלקם מעניינים יותר, וחלקם פחות. חלקם אותנטיים יותר וחלקם מלכודות תיירים. כשתשכרו סירה, לבדכם או דרך חברה, סביר להניח שתבקרו גם באלה וגם באלה. מה שבטוח זה שחיי האגם ישאירו עליכם רושם עצום. השייט בסירות מאורכות בעלות מנוע עם ציר ארוך, הנקראות "לונג-טייל", בעלות מקום לחמישה נוסעים, והעלות משתנה בהתאם למשך הטיול, לאורך המסלול (וכן בהתאם למספר היעדים בהם ניתן לרכוש - המקומי מקבל קומישן ויוזיל טיול בו עוצרים במקומות בהם ניתן לקנות) עלות רגילה כשיש כ-5 אנשים, היא 12$ לאדם (לא כולל 10$ כניסה לשמורה), ליום שייט מלא, משעה 7:30 עד לאחר השקיעה.
 
השייט יוצא מהעיר ניאונג-שווה בתעלה ארוכה לחלק הרחב של האגם, בו אפשר לראות את שיטת הדייג (צייד צלופחים) הייחודית, במלכודת פעמון, המופעלת בעמידה על רגל אחת וחתירה במשוט בשנייה.
המשך השייט מתפתל בין הכפרים, בינות צמחיית מים מעניינת, המשמשת בית מחייה לציפורים ועופות המים באגם. תחנה ראשונה בסיור היא השוק האזורי הנודד, שמתקיים כל יום בכפר אחר.
 
בהמשך השייט מגיעים לערוגות הצפות, (פירוט בהמשך) ולכפרי מלאכת היד ומבקרים במפעלי סיגרים, עיבוד וריקוע זהב, ושאר מלאכות, כמו עבודה בעיניים על התיירים (כשהם מגיעים מתחילים לעבוד וקול הפטישים נמוג כשיוצאים מהכפר). אוטנטי יותר או פחות, העבודות מרתקות ומהירות העבודה מסחררת. אחרי ארוחה באחד הכפרים, מדרימים מעט לכפר Indaing בו ניצבות מאות סטופות, המרוכזות על גבעה בשולי הכפר. לפני חשכה מגיעים למנזר Nga Phe Kyaung, שזכה לכינוי "מנזר החתולים הקופצים", ולקראת חשכה חוזרים לנקודת היציאה.  

 

מנזר החתולים הקופצים (Nga Phe Kyaung Monastary)

זוהי אחת ממלכודות התיירים בסיור באגם אינלה, אבל מלכודת חביבה. נזירים משועממים עוסקים באילוף חתולי רחוב, לקפוץ דרך חישוקים, לצהלת התיירים המשאירים תרומה צנועה להופעה המאולתרת. "ההצגה" נערכת כאשר מתקבצת קבוצת תיירים גדולה מספיק. על-פי סדר יומו של חתול ממוצע, רצוי לבקר שם לפני סוף היום, אז החתולים מעט מנומנמים... מהמנזר ניתן לראות את הערוגות הצפות.  
 

הערוגות הצפות באגם אינלה

בני שבט אינתה (Intha), החיים בסביבת ובתוך אגם אינלה, מצאו שיטות מקוריות להתמודד עם גידול חקלאות בתוך האגם הרדוד. בעבודה סיזיפית הם עוקרים טיט מתחתית האגם ועורמים אותו על סירות ארוכות, עד כמעט טביעה. מהסירה עורמים את הטיט בערוגות המכילות אדמה, קנה סוף וחומר אורגני רב. בערוגות אלו, שלמעשה בניגוד לשמן אינן צפות כלל, אלא יצוקות על קרקעית האגם, מגדלים מיני ירקות וצמחים שונים. תחזוקת הערוגות שבמשך הזמן מתמוססות חזרה לאגם, היא עבודה קשה ומאד לא נעימה, ובסיור באגם ניתן לראות שרבים עוסקים בתחזוקה השוטפת הזאת. החיים על בתי כלונסאות, בתוך ערוגות צפות, מזכיר את חיי שבט ה'אורוס' באגם טיטיקקה בדרום אמריקה.  


רוצה פרח לוטוס? ילדים חביבים מחלקים פרחים מהאגם    

 
מלונות ובתי הארחה בניאונג-שווה:
קווין גסטהאוס / ביג-דראם (Queen GH / Big-Drum) זהו בית הארחה בעל קומה עליונה עם מרפסות הפונות לשדות ולשקיעה מדהימה, הנקרא "ביג-דראם", וקומה תחתונה עם חדרים גדולים וטובים יותר, הנקרא "קווין". תאורה חלשה כמו במלונות רבים ובידוד רעש קלוש בין החדרים, לעומת יחס מחיר/איכות מצוין ואוכל זול במיוחד. מחיר ליחיד 6$ , בונגלו 8$. הנחה לשהות ממושכת. ארוחת בוקר כלולה, ארוחת ערב ביתית משביעה וטובה ב-1$.
הגעה: מהכניסה לעיר ימינה (מערבה), מעבר לגשר, המלון לאחר עיקול הכביש שמאלה.  
 
מלון נאם-דה-ואו (Nan da wu hotel)
מלון טוב במחיר $15 לזוג. (פברואר 2007) גם אם מבטיחים לכם ואתם משלמים על כך, לא תמיד יש מים חמים (בגלל בעיות אספקת חשמל), אבל זוהי בעיה כללית בניאונג-שווה ולא רק במלון זה.  


תחרות שיט בחתירה רגלית  

 

פסטיבל סוף המונסון (haung Daw U festival)

במהלך פסטיבל פונג-דאו-יו, שהוא חלק מעונת הפסטיבלים לסוף המונסון, Thadingyut, משיטים ארבעה צלמים של בודהא מהמקדש המרכזי דרך מבוך התעלות לכפרים שסביב לאגם, ושוהים בכל כפר זמן מה. דמויות הבודהא, הנראות יותר כגוש אמורפי של זהב, ואיבדו מזמן את צורתן עקב הדבקה של מאות שנים של עלי זהב עליהן, נישאות בסירה בעלת צורת הציפור המיתולוגית Hintha, המככבת במיתולוגיה עליה מבוסס החג. למעשה ישנם חמישה צלמים, אבל במהלך החג של שנת 1965 הסירה הנושאת נקלעה לסערה, חמשת הצלמים טבעו באגם ורק ארבעה נמצאו. כשהחזירו אותם למקדש פונג-דאו-יו (שעל שמו החג) מצאו שצלם הבודהא החמישי עומד שם מכוסה אצות. מאז נשאר צלם הבודהא החמישי במקדש במהלך החג, שלא יאבד שנית. השיט בספינות מעוטרות מתרחש בחלקו בגרירה מהיבשה, כשתושבי האגם לבושים במיטב מחלצותיהם, עומדים שעות וממתינים למשט הבודהות ועשרות הסירות המלוות. בתקופה זאת מתקיימות תחרויות שיט בסירות ארוכות בחתירה אופיינית לאגם, בעזרת רגל החותר. משך הפסטיבל כשבועיים באמצע אוקטובר.  


הובלת צלמי הבודהא בסירה המלכותית בתעלות הצרות