יובל נעמן - לראות את העולם בדרך אחרת...
כשהגנרל אונג-סאן, מייסד בורמה העצמאית, חתם את הסכם האיחוד עם שאן, צ'ין וקאצ'ין, הוא לקח את מיעוטי מון קאין וראכין כמובן מאליו. הסכם זה של בורמה הבריטית עם שבטי הגבעות, הותיר טעם מר בעמים הגדולים האחרים וזרעו את זרעי ההתנגדות שלוותה את המדינה מהקמתה עוד עשרות שנים. למון כמו לראכין, הייתה הסטוריה עשירה של ממלכות ותרבויות במשך מאות שנים, והקאין (קארן) בהיותם מהמיעוטים הגדולים בבורמה, ציפו לקבל התייחסות מכובדת יותר.


דיש אורז במדינת מון

מון וקאין תופסים את עיקר השטח של דרום המדינה וגבולה, עם תאילנד. מון, שלמרות כיבושה חזור ונשנה על ידי הבורמים, הפסידו את עצמאותם, הורישו לבורמים מרכיבים רבים בתרבות ובדת, שהיום מזוהים עם הבורמים, ובכללם בודהיזם תהרוואדי, שפה כתובה, סמלים וכלי נגינה כגון הנבל הבורמזי.

הקארן, מיליוני אדם בגבול תאילנד עם מיאנמר, נבדלו מהזרם המרכזי של בורמה עקב חדירת הנצרות העמוקה לתרבותם (משולבת במרכיבים אנימיסטיים רבים). הם ראו בעצמם חלק נפרד מבורמה, ואף שאפו להגדרה עצמית ולמדינת לאום. התעלמות הנהגת בורמה הבריטית מדרישותיהם, אך התסיסה אותם כנגד הזרם המרכזי של האיחוד הבורמזי ובמיוחד בעת השלטון הצבאי במדינה. היום, כשמוגדרות מדינות מון של חלק מאנשי מון, קאין של הקארן וקאיה של הקארן האדומים, המצב נרגע וניתן לטייל במרבית שטחם.


פגודה בתאטון, עם 999 מדרגות המובילות לראשה

תאטון (Thaton)

העיר תאטון הייתה לפני כאלף שנים בירת ממלכת מון, ובה נמצא הקאנון הבודהיסטי העתיק ביותר של זרם תְהֵרַוָאדַה שנקרא "טִיפִּיטַקַה" (Tipiṭaka), מילולית "שלושת הסלים". כתבים אלה מקבילים בחשיבותם לארון הברית היהודי. מלך באגאן שהחליט להסב את עמו הבורמי לבודהיזם, ביקש את הטיפיטקה ממלכת מון, וכשסירבו כבש את תאטון בשנת 1057, לקח את הכתבים והשמיד את העיר. כתוצאה מכך החלה הבנייה המסיבית בבגאן – הרווחנו את באגאן והפסדנו את תאטון בה כמעט לא נשאר דבר פרת לשרידים בודדים של חומה ואווירה כפרית קסומה. זו נקודת עצירה בין באגו ופגודת הסלע המאוזן לערי הדרום כגון פה-אן ומאלומיין. יש בעיר שילוב של מבני דת, בתים כפריים ובתים קולוניאליים בריטים, וכן מספר אתרים שכדאי לראות:
מזרחית למרכז העיר מובילות 999 מדרגות לפגודה Myathabate שלפי מסורת מקומית היא בת 2,000 שנה ותמונות בה שתי שערות של הבודהה. אין בצ'אדי עצמו עניין רב, אולם הוא משקיף על העיר וסביבתה ועל המפעל הפוטואלקטרי והאגם שממזרח לעיר, ובשל כך שווה לעלות אליו. לא נדרשים דמי כניסה.
ממש במרכז העיר, סמוך למגדל השעון ותחנת האוטובוס, נמצאת פגודה Shwe Sar Yan. היא אינה המלהיבה ביותר במיאנמר, אך שלווה ונעימה לרבע שעת ביקור.
מהפגודה היפה של מרכז העיר יוצא מערבה רחוב, בו נמצא שוק Myomar, הנפרש על שני בלוקים. השוק תוסס במיוחד בבוקר אך פעיל כל היום.


מבנה קולוניאלי בתאטון

פה-אן (Hpa-an)

בירת הקאין (קארן) שנמצאת על גדתו המזרחית של נהר סאלווין (Thanlwin / Salween) מוקפת בנוף קארסטי דרמטי עם הרים ומערות רבות. העיר, שהיא החמישית בגדלה, עם 420,000 איש, מרגישה כמו עיירה טרופית רגועה ונעימה לשהייה. היא שוכנת על נהר ענק, שגדתו לא מנוצלת כטיילת עם מסעדות ובתי קפה, וחבל. בעיר עצמה אין הרבה מה לעשות פרט לשוק הבוקר שבצפון העיר, אגם Kan Thar Yar שבדרום העיר, מוזיאון התרבות שבמערב אגם זה, ושוק הלילה בסכר שבמערב האגם.

בשל סלילת הכביש המקשר את תאילנד למיאנמר, סוכני הנסיעות בבנגקוק מציאים נסיעה ישירה מבנגקוק ליאנגון, העוברת בפה-אן, ולכן לא יירחק היום ועיר מאובקת זו שהייתה בעבר מחוץ למסלול, תהפוך למרכז תיירות ותרמילאות. העיר פה-אן מהווה בסיס לשלל פעילויות בסביבה, אותם אפשר לראות במתינות במשך מספר ימים אך גם אפשר להתארגן למעבר בין רוב אתרי הסביבה בטיול של יום. עקב הגיאולוגיה הקארסטית של אזור העיר, יש סביבה גבעות תלולות ומערות רבות, שחלקן הפכו למערות בודהיסטיות ומוקדי עליה לרגל. רשימת היעדים הבאה מתווה מסלול אפשרי לסיור באתרי סביבת העיר:
מערת Kawt ka Taung היא מערת נטיפים כעשרה ק"מ מזרחית לעיר בסמוך לכביש הראשי. משמאל למערה ישנה שורת פסלי נזירים. בחזית מגולפים מספר פסלי בודהה ייחודיים, ובתוך המערה שלל דמויות בודהיסטיות. זו מערה קטנה ללא דמי כניסה.


הפגודה במערת סדן

המערה המרשימה באזור פה-אן היא מערת סדן או סאדאר (Saddar / Saddan). זו מערה עם זקיפים ונטיפים, דמויות בודהיסטיות ואף פגודה בתוך המערה. למערה יש המשך המוביל ליציאה אחורית, ממנה ניתן לשוט בסירת גזע חלול בין שדות אורז, בדרך חזרה לכניסה הראשית (5,000 צ'אט ל: 2-3 נוסעים. היה סגור ב-2/2017). מי שירצה לצאת ביציאה האחורית כדאי שיקח את נעליו איתו למרות הצורך לסייר יחף במערה. אחרי היציאה שמאלה מהמערה הראשית תוכל לנעול את נעליך שוב. המערה נמצאת 25 ק"מ דרום מזרחית לעיר ו"דמי התרומה" לנזירים לכניסה הם 1,000 צ'אט (2/2017).
הר זוואקאבין (Zwekabin) הוא הר גיר מסיבי ודרמטי, המשקיף מגובה 725 מטר על אזור העיר. הוא נחשב הר קדוש לבני הקארן. העליה להר קשה וממושכת ולא מומלצת לבעלי כושר לקוי או ברכיים חלשות, אולם הבשורה הטובה היא שעומדים לבנות רכבל לראש המצוק. עד אז שריינו שעתיים לעליה וקחו הרבה מים ואל תתבישו להחליט שזה לא עבורכם גם אם התחלתם בעליה.
גן לומביני או לונפאני (Lumbini/Lonepanyi), על שם עיר מולדתו של הבודהה, הוא שטח נרחב למרגלות הר זוואקאבין, בו ישובים מאות צלמי בודהה – חלקם בחרשה וחלקם בשטח פתוח. זהו מראה מרהיב בשל הכמות יותר מאשר בשל איכות הפיסול או יופיו של הגן. אין לגן דמי כניסה וישנם די קיוסקים בכניסה.


שדה צלמי הבודהה בגן לומביני

בין הר זוואקאבין וגן לומביני, לבין העיר, נמצאת האטרקציה הפוטוגנית ביותר. בלב אגם מלאכותי עגול ניצב סלע עם בסיס צר, שעליו פגודה זהובה. המקדש שלצידו נקרא Kyauk Kalap. אין למקום עדיין דמי כניסה, וגם מעט יש לעשות על הסלע עצמו. מירב היופי הוא דווקא מחוץ לאגם, במקום בו משתקף הסלע במי האגם.
מעבר לנהר ישנן עוד שתי מערות בודהיסטיות מעניינות. המעניינת ביותר, שנייה רק למערת סדן, היא מערת Kawgoon, בה ישנו חלל עם פסלי בודהה יפים, ציורי קיר וגילופי סלע יפים. המערה נחשבת לקדושה למון כבר מהמאה ה-7 ויש בה דברי אומנות מסגנונות שונים ומתקופות שונות. בכניסה על המצוק חיה להקת קופים שיבואו לאכול מידיכם. התרומה הנדרשת לכניסה היא 3,000 צ'אט (2/2017).
המערה השנייה בגדה המערבית של הנהר היא מערת Bayin Nyi אליה מובילות מדרגות רבות והיא דומה למערות דתיות אחרות באזור. האגדה מספרת שהשם "מערת האח של המלך", נובעת מכך שאיש אצולה התחבא בה מרודפיו.
מערה נוספת בצדו המרוחק של הנהר, היא תופעה שונה: זו מערת עטלפים בה חיים עשרות אלפי עכברים מעופפים, היוצאים לפני שקיעה למסע ציד ופעילות לילית. כשהם יוצאים בגלים, הם יוצרים עננים חיים של יצורים מעופפים במחזה מרהיב.

שכירת טוקטוק לעד שישה אנשים לסיבוב העובר במרבית אתרים אלה יעלה כ-20,000 צ'אט ליום שלם ומונית עלותה 40,000 צ'אט  (2/2017). ניתן כמובן לשכור אופנוע ולנווט לבד בין האתרים השונים.


פגודת הסלע צ'וק-קלאפ

מולאמיין (Mawlamyine / Moulmein)

למרות היותה של בירת מדינת מון העיר הרביעית בגדלה במיאנמר, ולמרות היותה העיר הבריטית החשובה ונמל לייצוא עץ טיק, הרי שזו עיר ישנונית ומנומנמת היושבת על נהר סאלווין (Salween/ Than Lwin/ Nu-jiang), בסמוך לחוף ים אנדמן, דרום מזרחית ליאנגון ודרומית לערים פא-אן ותאטון. העיר מלאה במבנים קולוניאליסטיים מנזרים, כנסיות ומסגדים. יש בעיר קו חוף יפה לטיול, שחלקו הופך בערב לשוק לילה נעים וצבעוני. העיר הבנויה מתכתיב גיאוגרפי, של כבישי אורך בין נהר לרכס. יש בה נופים יפים גם מחמשת הפגודות שעל הרכס.

שם העיר פירושו "העין הפגועה". אומרים שהשם הוא שיבוש של Mot-Mua-Lum שמשמעו "עין אחת נהרסה" בשפת מון. האגדה היא שלמלך מון היו שלוש עייניים איתן ראה הכל ובמלחמה איבד את עינו השלישית ומכאן השם המשונה. לאחר המלחמה האנגלו-בורמית הראשונה לקחו הבריטים את חבל ארקאן (ראכין) ואת חבל מון וקבעו בין 1826-1852 את בירתם בעיר נמל זאת. שטח העיר היה ידוע בתור "אנגליה הקטנה" בשל הקהילה אנגלו-בורמזית הגדולה, רבים מהם פועלים במטעי הגומי. אזור העיר הוא מרכז גידול פירות ובמיוחד גומי ופרי הדוריאן. על העיר כתבו ג'ורג' ארוול ורודיארד קיפלינג. מאז סוף השלטון הבריטי קטנה האוכלוסייה הבריטית ורובם יצאו לבריטניה או אוסטרליה.


פגודת העיר הישנה במלאומיין

ישנן בעיר הרבה פגודות ובראשן "פגודת העיר הישנה" (Kyaik than lan) המתנשאת לגובה 45 מטר. הפגודה ניצבת על הרכס ומקנה מבט פנורמי על שפך הסאלווין והעיר. היא נבנתה בשנת 875 על שרידי שער ושן של הבודהא ומוקפת 34 פגודות קטנות יותר. על הפגודה הזאת כתב קיפלינג "הייתי צריך לזכור את הפגודה יותר אילולי התאהבתי נואשות בנערה בורמזית למרגלות גרם המדרגות" מקום נהדר לתצפית ובמיוחד לקראת שקיעה. למתקשים מובילות שתי מעליות למרומי הגבעה.
הפגודה המפוארת ביותר היא הצפונית ברכס – פגודת מאהאמוני Mahamuni Paya. היא הגדולה ביותר אולם הנוף ממנה פחות משכנתה מדרום.
מוזיאון מדינת מון הוא מוזיאון בו ישנן בשתי קומות מוצגים, שנמצאו באזור המדינה ומעט מדי על תרבות מון. חבל שאין זה מוזיאון המפאר את העם, ששלט בתקופות פריחתו מדרום סין ועד חצי האי המלאי ומוייטנאם עד הודו. הוא לא מזכיר את היות בית המלוכה התאי בני מון ואת תרבות מון שהתפשטה לאנשי בורמה כולה. המוזיאון פתוח בין השעות 10:00-16:30 פרט לימי ב', בעלות 5,000 צ'אט (2/2017).
Nwa Le Bo Pagoda 20 ק"מ צפונית לעיר, היא פגודה על סלע בסגנון הסלע המוזהב של צ'איקיטו. יש פיקאפים מאזור הגשר (700 צ'אט) הלוקחים למרגלות הגבעה, ומשם שעתיים הליכה או רכבים (1,000 צ'אט) היוצאים כשמתמלאים.
יום טיול ל"אי המפלצת" (Bilu Khun) נערך אחת ליומיים על ידי מר אנטוני מבית הארחה בריז ועולה 18,000 צ'אט לאיש כולל הכל (2017). האי חובר רק ב-2016 ליבשה בגשר. הוא עדיין אינו מחובר למערכת החשמל. זהו אי בו חיים כ-200,000 איש על שטח בגודלו של סינגפור, בכ-78 כפרים. בטיול עוברים את הנהר ונוסעים בין כפרי אנשי מון המייצרים מוצרי אריגה, מוצרי עץ כגון מקטרות ועטים, גומי וגומיות צבעוניות, לוחות כתיבה מחרס, קליעת קנים ומוצרי טבק. בטיול עוברים בכפרים בנופים בברכת שחייה ובאגם ואוכלים ארוחת צהריים ונישנושים.


שרוולי גומי שייחתכו לגומיות

דרומית למולאמיין

 

23 קילומטר דרומית למולאמיין, נמצא הבודהה השוכב הגדול בעולם (Win sei taw ya) באורך של 180 מטר. מולו נמצא בבניה בודהה רוכן נוסף שיהיה אף גדול ממנו (רחוק מסיום ב-2017). בדרך המובילה אל צלע ההר עליו נמצא הבודהא השוכב, ישנה שורה של חמש מאות פסלי נזירים בשורה ארוכה. בתוך צלם הבודהה הרוכן ישנן שלוש קומות של פינות תצוגה המדגימות על דרך החיוב והשלילה מדוע כדאי להיות בודהיסט. זו הדגמה מוחשית וצבעונית בפיסול של העולם הבא לרשעים, המדגים מה ייקרה למי שלא ילך בדרך הישר. בכל שנה בימים הראשונים של חודש פברואר יש במקום פסטיבל צבעוני מטורף כדי לחגוג את יום ההולדת של הנזיר שבנה את בודהה. כדי להגיע לשם ממאלומיין, אפשר לקחת טיול יום או לנסוע באוטובוס ציבורי למודון (500 צ'אט) ומהתחנה ללכת ברגל כחצי שעה או לתפוס טוקטוק.


הבודהה הארוך בעולם – 180 מטר אורכו

מנזר Kyauktalon Taung נמצא על ראשו של הר גיר תלול, המזכיר את הר פופה באזור באגאן. ההר נמצא מעברו המערבי של הבודהה הענק. מהכביש יוצאת דרך של כחצי ק"מ למרגלות ההר, ומשם מדרגות עולות להר, מסלול של כעשרים דקות עליה.
ב-תאנביוזאיאט, 60 ק"מ דרומית למולאמיין, במרחק קצר ממערב לתחנת הרכבת, נמצא בית קברות לחללי בנות הברית (Zobbu Thanbyuzayat War Cemetery) - מקום מנוחתם האחרונה של 3,617 אסירים שמתו במהלך בנייתה של 'מסילת המוות' הידועה לשמצה בתקופת מלחמת העולם השנייה. בבניית הרכבת מתו כ-13,000 אסירים הקבורים לאורך תוואי הרכבת בשלושה בתי קברות: בקנצ'נבורי ובצ'ונג-קאי בתאילנד ובתאנגיוזאיאט (בנוסף לבית הקברות הגדול בטוקצ'אן, כ-25 ק"מ צפונית ליאנגון, בו קבורים חללי הלחימה בבורמה עצמה). בתי הקברות מוחזקים ומטופחים הייטב על ידי ועדת חבר העמים לקברי מלחמה. בית הקברות פתוח 7:00-17:00.


מנזר צ'וקטאלון-טונג על ראש ההר