יובל נעמן - לראות את העולם בדרך אחרת...
צפון ודרום קוריאה הן אחיות תאומות שביניהן יש תהומות של חשדנות ואיבה. הגבול בין שני חלקי העם הוא מהגבולות החמים ביותר בעולם, כשמצד אחד ישנה מדינה טוטליטארית החיה במחסור אך אוחזת בצבא ענק ונשק מאיים, ומהצד השני דמוקרטיה מצליחה כלכלית החוששת מאחותה הלוחמנית. בין שתי המדינות חוצץ קו גבול שהוא תוצאה של מלחמה אלימה וארוכה, שאורכו כ-250 קילומטר מים עד ים, ומשני צידיו, ברוחב של שני קילומטר לכל כיוון, ישנו אזור מפורז (DMZ) אליו אין איש מורשה להיכנס, מגודר ושמור. אזור מפורז זה, הוא למעשה שמורת טבע שאינה מעובדת ומאפשרת קיום עולם חי ייחודי בשקט מדומה של גן עדן, כשקני נשק רבים מכוונים אליו ועשרות עמדות צופות בו. לאזור זה ישנם טיולים יומיים לסקרנים הרוצים לחוות את הקונפליקט, גם אם הוא נמכר באופן מגמתי בולט על ידי הצד המארגן.


אנדרטת איחוד בכוחות משותפים

האם חלוקת קוריאה היא דבר מתבקש? האם הוא מובנה והכרחי? או שכפייה חיצונית שהנציחה את עצמה? העובדות הן שבזמן המאבק החיצוני בין רוסיה ליפן בסוף המאה ה-19 הציעה יפן את קו רוחב 38 כקו גבול השפעה, דבר שלא התקבל על ידי הרוסים. בסיום מלחמת העולם השנייה, יום אחרי הטלת הפצצה האטומית השנייה, הציעו דין ראסק וצ'ארלס בונסטיל האמריקאים גבול השפעה בין רוסיה וארה"ב. האמריקאים הביאו מהבית פוליטיקאי משופשף ממוצא קוריאני, שעשרות שנים לא ביקר במולדתו, לנסות לבנות מדינה בדמותם בדרום, והרוסים הביאו לוחם מחתרת צעיר ונמרץ לנהל את השטח שבחסותם. בחירות עליהן הכריז האו"ם לא התקבלו על ידי הרוסים ולכן נערכו בדרום בלבד, ובכך דה-פאקטו חילקו את המדינה, כשהדרום נשלט בקושי בידי איש שנסמך על כוחות אמריקאים, בעוד שהצפון נבנה באופן שונה, המבוסס על בניית כוח צבאי ותמיכה סינית ורוסית. חמש שנות בניית מוקדי כוח שלטוניים הסתיימו באחת בפלישה צפונית לדרום הלא מוגן ובכך נפתחה מלחמה שביססה את האיבה והרסה את שתי המדינות ושברה משפחות ועירבה כוחות זרים רבים מהעולם כולו. כשהתפזר אבק הלחימה והאו"מ חתם עם הצפוניים על הסכם הפסקת אש, נותרו בחצי האי שתי מדינות המלקקות את הפצעים, הרס מוחלט ושתי מדינות המופרדות בקו הפסקת אש ארעי שנותר כגבול קבוע.
 
תקריות רבות ארעו סביב קו הגבול כשחצו אותו מתנקשים מהצפון דרומה, כשביוזמה מקומית הרגו צפוניים חיילים אמריקאים וכמעט הביאו למשבר בין המעצמות, מנהרות שהתגלו מהצפון לדרום וחילופי אש רבים, מלחמות דגלים ושידורי תעמולה ברמקולים, אולם הקו נותר על כנו כקו גבול קבוע. בתקופות שקט עושים הדרומיים הקפיטליסטים עסק ריווחי בייצירת אתרי תיירות בקו הגבול והפיכת הקונפליקט למקור רווח ואתר לתעמולה והסברה מכוונת כנגד הצפון.


עמדת משמר של האו"מ על קו הגבול

פארק השלום נורי / אימג'ינגאק (Imjingak / Nuri Peaxe Park)

הפארק הוקם בשנת 1972, מייד לאחר ההצהרה המשותפת של צפון ודרום קוריאה. אימג'ינגאק מציג שרידים שונים ומונומנטים הקשורים למלחמת קוריאה והעימותים שבאו אחריה. פארק השלום נורי הוא מתחם גדול שיכול להכים עד 20,000 איש. בפארק יש מגוון רחב של יצירות אומנות וניתן ליהנות מהופעות על הגבעה. אימג'ינגאק הנמצא כשבעה קילומטר מקו הגבול, הוא עכשיו בחזית התיירות בנושא הקונפליקט הקוריאני. הוא נבנה בתקווה שיום אחד יהיה איחוד. במקום ישנו מבנה בן שלוש קומות מוקף בכמה אנדרטאות, פארק האיחוד ומרכז צפון קוריאה. צילומים ותעודות המראים את המציאות הקשה של צפון קוריאה, מוצגים ב"מרכז צפון קוריאה". מחוץ לאימג'ינגאק ישנם תרייסר סוגים של טנקים ומטוסים בתצוגה של כלי נשק ששימשו בקונפליקט הקוריאני.
 
מאנגבאדן (Mangbaedan), העומד ממול לאימג'ינגאק, מפורסם כמקום בו אנשים מצפון קוריאה מבקרים ומבצעים טקסי פולחן אבות על ידי קידה לעבר עיר מולדתם בכל ראש שנה וחג הצ'וסוק (Chuseok החלים לרוב בפברואר ובספטמבר בהתאמה). גשר החופש, המקום בו חצו הדרום קוריאניים כששבו לארץ הולדתם מצפון קוריאה, עומד מאחורי מאנגבאדן. ממול אינג'ינגק נמצא קו הרכבת קיונגוי (Gyeongui) שנהרס במהלך העימות הקוריאני בשנת 1950. קו זה נמצא בשיקום מאז שנת 2000. בכל שנה נערכים אירועים רבים לאיחוד באינג'ינגק שהוא כיום אחד מיעדי התיירות הזרה החשובים ביותר, בגלל שלא נדרש בידוק בטחוני כדי להגיע לשם. במקום נמצא קטר אחרון שנסע בקו לפיוניאנג במלחמת קוריאה והופצץ. הקטר הובא לכאן וניצב כאנדרטא. ישנו מזבח לתפילה לאבות שרוחם נמצאת בקוריאה הצפונית, וכן ישנו במקום קיר עם אבנים משדות מלחמה בעולם, ובכללם גם מלבנון 82 וממלחמת יום כיפור שלנו. במקום זה מקבלים אישור להיכנס לתחום הביטחון ברכבים מורשים בלבד. מי שמתעתד לבקר במצפה דורה-סאן או במנהרה השלישית צריך שיהיה בידו דרכון ועליו להזמין את הסיור מראש במשרד ה-DMZ שבחניון אימג'ינגאק. במנהרה השלישית, במצפה דורה-סאן, בהר דורה ובפארק האיחוד, ניתן לסייר רק באוטובוס הסעות. כניסה הלאה, לאזור הביטחון המשותף, תיעשה רק באוטובוסים בהם חיילים משמשים כמדריכים, ולסיורים אלה יש להזמין מקום יומיים מראש לכל הפחות.


דגלים וסרטי תפילה על גדר האזור המנהלי המוגן

מנהרת החדירה השלישית (the 3rd infiltration tunnel)

המנהרה ההתקפית התגלתה בשנת 1978, לפני שבנייתה הסתיימה. אחד מפועלי החפירה ערק לדרום וגילה את דבר קיומה, ומיקומה המדוייק התגלה בהכנסת צינורות מים לעומק הקרקע. המנהרה נועדה להתקפת פתע של הצפון על הרפובליקה של קוריאה. המנהרה אורכה 1,635 מטר, רוחבה 2 מטר וגובהה 2 מטר והיא נמצאת בעומק 72 מטר מתחת פני הקרקע. היא סמל מובהק לעימות בין הצפון והדרום. המנהרה נמצאת 52 קילומטר מסיאול. ההערכות (המופרכות) הן שדרך המנהרה היה הצפון יכול להעביר 30,000 חיילים בשעה. כשנמצאה המנהרה הצפון קוריאנים התעקשו שזו מנהרה שנחפרה מהדרום לצפון כדי לפלוש לשם, אולם התעקשותם הוכחה כשקר, כשרואים שהפיצוצים שנעשו כדי לחפור אותה הם מצפון לדרום. אל המנהרה יורדים עם קסדות בדרך תלולה ברגל או בקרוניות ייעודיות. אזור פתח הירידה למנהרה הוכשר כאתר תיירות ומציע מספר נקודות כגון חדר הקרנת הוידאו של קו ההפרדה, מוזיאון קטן, פסלים סמליים, חנות מזכרות ועוד.


ירידה בקרוניות לתוך מנהרת החדירה השלישית

מצפה הר דורה (Dorasan Observatory)

המצפה הניצב על גבעה מעל תחנת הרכבת דורה, במרחק כ-300 מטר מהגבול, ומשקיף על אזור העיר קאסונג וכפר התעמולה קיג'ונג-דונג (Kijŏngdong) הוא אתר תיירותי ממנו ניתן להשקיף על השכנה ממול. הגבעה מוחזקת על ידי חיילי או"מ, ויש בה משקפות לצפייה מעבר לגבול, שהשימוש בהן עולה 500 וון למספר דקות. ניתן לראות את מלחמת הדגלים הילדותית בין הקוריאות, כשלאחר התקנת דגל דרום קוריאני ענק של 130 קילוגרם בגובה 98 מטר, התקינו הצפוניים בקיג'ונג-דונג, דגל של 270 קילו על מוט בן 160 מטר, שהיה באותה עת הגבוה בעולם (בינתיים נבנו מוטות דגל גבוהים מזה באזרבייג'ן, טג'יקיסטן וסעודיה). בכפר קיג'ונג-דונג על פי הצפוניים חיות 200 משפחות בכפר בתוך האזור המפורז, אם כי במבט מהמצפה לא ניכרת כל פעילות בכפר. מהמצפה ניתן ביום בהיר לראות את פסלו של קים אילסונג, על גבעה מעל העיר קאסונג. עקרונית אסור לצלם מעבר לקו צהוב המסומן על הקרקע, אך תקנות אלו לא נאכפות. יש במקום מספר חנויות קטנות.

 
מלחמת הדגלים בקו הגבול

תחנת הרכבת הר-דורה (Dorasan Station)

זו התחנה הצפונית ביותר בקוריאה הדרומית, על קו Gyeongui היא נמצאת 30 מטר מקו הגבול. מהתחנה, המבקרים יכולים לצפות להר דורה ולגדרות התייל של קו הגבול הדרומי. התחנה נמצאת 56 קילומטר מסיאול ו-205 קילומטר מפיוניאנג בירת הצפון. התחנה נפתחה כאטרקציה תיירותית באפריל 2002 ממש לפני מונדיאל קוריאה יפן 2002. חנכו אותה בברכת ג'ורג' בוש ורכבות משא נעו במקום בין 2007-2008. כתחנת נוסעים, אפשר לקבל חותמת כניסה פיקטיבית לצפון וישנם מתקני בידוק וספסלי המתנה שעוד יעלו הרבה אבק עד שישמשו לדבר כלשהו. אפשר להגיע לתחנה מהרכבת מתחנת נומסאן (Numsan) בסיאול, אך זה דורש להראות תעודות זיהוי בתחנת אימג'ינגאנג (Imjingang). התחנה מיועדת ביום מהימים להיות מעבר הגבול ולכן גם תחנת מכס ותחנת הגירה לתיירות נכנסת מצפון.


תחנת הרכבת דורהסאן המובילה לפיונגיאנג

קאסונג (Gaesong)

קאסונג היא עיר חשובה בהיסטוריה הקוריאנית. היא שהייתה בירתה של קוריאה תחת שושלת קוריאו, משנת 960 עד 392, והיו בה ארמונות, מקדשים וקברי מלכים רבים. הרבה מזה נמחק בהיות העיר בחזית של מלחמת קוריאה, וקאסונג היא למעשה העיר הגדולה היחידה שעברה מהדרום לצפון עקב המלחמה. היום, חיים בעיר פחות מ-200 אלף איש כשהפוטנציאל התיירותי של העיר כמעט שאינו מנוצל. עיקר חשיבותה של העיר הוא באזור התעשייה המשותף שנפתח לידה, לאחר שבקוריאה הדרומית עלה לשלטון קים דה-ג'ונג ב-1998. במשך עשור שלטה בקוריאה הדרומית מפלגה "יונית", שדגלה ב"מדיניות השמש הזורחת" שקיוותה שיחסים חמים עם הצפון יפרקו את המתח בין המדינות. כצעד חשוב במדיניות זו היה פתיחת אזור תעשייה תחת מעמד מנהלי מיוחד. פארק התעשייה המשותף נבנה בין 2003-2004 מספר קילומטרים מהגבול, על שטח של כ-66 קמ"ר, וקו רכבת נבנה דרך תחנת דורה-סאן כדי להעביר סחורות וחומרי גלם לקאסונג. כ-120 חברות דרומיות בראשות יונדאי, פתחו מפעלי ייצור בהם מועסקים 53,000 איש במשכורת ממוצעת של 170$ לשנה, הגבוהה בהרבה מהמקובל במדינתם, אך מהווה כחמישית משכר המינימום בקוריאה הדרומית. הכסף המשולם לפועלים ניתן דרך הממשל הצפוני, ומגיע לפועלים רק בחלקו. מאז הפעלת פארק התעשייה הלך וגדל נפח הייצור בו, אך עלייתה של המפלגה השמרנית בקוריאה הדרומית ב-2008, שנקטה בקו נוקשה כלפי הצפון, עצרה את מרבית הפרוייקטים המשותפים ובכללם המשך פעילות הרכבת שאמורה הייתה לחבר יום אחד את דרום קוריאה יבשתית לעולם, וכן את התיירות הדרומית לעיר קאסונג. הטבעת אוניית המלחמה הדרומית והאשמת הצפון בכך, גרמה לסגירת משרדי היעוץ של הפארק ב-2010, וב-2013 נסגר הפארק לחצי שנה עקב ניסויים גרעיניים של קוריאה הצפונית והתחממות המצב בין הצפון לדרום. היום פועל הפארק אך הרכבת מושבתת, ומספר מאות מנהלים מהדרום עושים דרכם כל יום לפארק התעשייה באוטובוסים.


כפר התעמולה הצפון קוריאני בו ניצב הדגל הענק

JSA / פאנמונג'ום (Panmunjeom)

אזור הביטחון המשותף (JSA) בפנמונג'ום, הוקם כאתר בו יוכל להתבצע דיאלוג בין הדרום והצפון על פי הסכם שביתת הנשק שנחתם ב-27 ביולי 1953 בסיום מלחמת קוריאה. פאנמונג'ום נמצא בלב האזור המפורז, 60 קילומטר צפונית מסיאול וכעשרה קילומטר מזרחית מהעיר קאסונג (Gaeseong). זהו מקום המגע היחיד בו יכולים צפון קוריאנים ודרום קוריאנים להגיע למגע על בסיס יומי ולעשות מאמצים לשלום קוריאה. פס בטון מפריד בין המדינות, ומשני צדיו חיילים שעיקר מבטם הוא צפונה כנגד בורחים מהצפון. יש שם צריפי מפגש שגם בהם שולחנות חצויים לצפון ודרום.
 
מכיוון שקוריאה הדרומית אינה חתומה על הסכם הפסקת האש של סיום מלחמת קוריאה, כל שטח ה-DMZ נמצא באחריות האו"מ וכך גם נקודת אזור הביטחון המשותף. ביקור במקום נערך ברכב של האו"מ ועם הדרכה וליווי שלהם בלבד. לכן, הביקור במקום מותר בעיקר לתיירים שקבעו זאת לפחות שלושה ימים מראש, ושמם נמסר לאו"מ לאישור, בעוד שסינים וקוריאנים מוגבלים יותר ונדרשים לחודשים בקשה מראש, ויש בעלי דרכונים שאסורים בהגעה למקום. על המבקרים חל קוד לבוש מחמיר ואסור להתלבש זרוק או לנעול סנדלים כדי לא להופיע על כרזות בקוריאה הצפונית וכן כדי לא למעוד ולפול בריצה במקרה של יריות. צילום אסור במרבית המקומות ומוגבל במקומות אחרים על פי הנחיית הליווי.


דגם מבנה אזור הביטחון המשותף

גבעת האיחוד ומצפה הר אודו (Unification Hill / Odusan Observatory)

גבעת האיחוד נמצאת במפגש הנהרות Hangang & Imjingang, ליד עמק התרבות Heyri. זהו מקום לחינוך בענייני ביטחון. מצפה האיחוד אודו-סאן נפתח לציבור בשנת 1992 כאתר תיירותי שבו ניתן להראות לזרים את המציאות הקשה של חלוקת חצי האי הקוריאני. ממרפסת התצפית ניתן לראות את הרי סונגאק בעיר גיסאנגי ומספר בתים בעיר סיאון. במצפה זה ישנן חמש קומות מעל הקרקע ואחת מתחת. בקומות השונות מוצגות תמונות ומצגות ממוחשבות המציגים את המציאות הקשה של צפון קוריאה. ניתן גם לקנות מוצרים מצפון קוריאה.
 

פסגת אגיבונג (Agibong)

פסגה זו בדרום קוריאה היא מקום מצוין לצפייה במרחב של אדמת צפון קוריאה. במקום התיישבו אנשים צפון קוריאניים שברחו דרומה בזמן מלחמת קוריאה. אגיבונג נמצאת בקצה הצפוני של העיר גימפו (Gimpo) במרחק של כשעת נסיעה מסיאול. על הפסגה נטשו קרבות עזים בסוף מלחמת קוריאה. לאחר הקרב, קוריאה חולקה ומאז הפסגה היא אזור מוגבל אליו נדרשים המבקרים להציג דרכונים כדי להיכנס. מהפסגה נפרש נוף פתוח של מישורי צפון קוריאה. עוד לפני המלחמה, למקום הייתה חשיבות מיתולוגית. מספרים על אהבה טראגית בין מושל פיוניאנג ופילגשו שהופרדו במהלך פלישת צ'ינג 1636 ("אה" משמעו "אהבה", ו"גי" משמעו "פילגש" בקוריאנית) ובשם אהבת הפילגש נקרא ההר. בשנת 1968, נשיא קוריאה, פאק צ'ונג-הי, ביקר בפסגה וכתב פתק בכתב ידו, האומר: "כאב הפילגש בשל פרדתה מאהובה בשל המלחמה היא ככאב המשפחות שנפרדו בחלוקת קוריאה". דברי הפתק של הנשיא נחצבו באבן והונחו על הפסגה, במקום בו משפחות מופרדות עדיין באות כל חג הודייה לבצע טקסים של פולחן אבות ולאחל לאיחוד מחודש עם בני משפחותיהם. נכון לעכשיו, המצפה שבפסגה משמש להכשרה צבאית. בתוך המצפה ישנו מזבח בו אנשים שבמקורם מצפון קוריאה מבצעים את הטקסים לכבוד אבותיהם שבצפון. כל שנה, ישנו עץ כריסטמס ענק בחג המולד ומנורות גדולות ביום ההולדת של הבודהא המודלקית במקום זה, והאורות שהן מפיצות, כה בהירות, שאפילו נראות באדמת צפון קוריאה. במצפה ישנה גם אנדרטת מלחמה של חיל הים, שמנציחה את הימאים הלוחמים שאיבדו את חייהם בקרבות. למרגלות ההר נשפך נהר ההאן אל החוף המערבי של האוקיינוס והנוף הייחודי של הים, הנהר והסירות, עם האיים שמסביב, יוצרים סצנה ויזואלית יפה. הפיק סגור בימי שני ונדרשים להציג דרכון בכניסה לאתר. רק כאלה המגיעים עם רכב יורשו להיכנס. כל המבקרים צריכים להיות דוברי קוריאנית רהוטה או מלווים בדובר קוריאנית שוטפת. יש למלא טופס בקשה לסיור ולהגישו במשרד בכניסה. מספיק אדם אחד שימלא את הטופס עבור כל הקבוצה. נקודות העיניין במקום: מבט על שטח צפון קוריאה בטלסקופ. המונומנט למלחמה הימית. סרט תדמית על חיל הים, הרצאה על אגיבונג בהזמנה מראש בלבד.


השטח המפורז מבעד לגדר

הר גודה (Godaesan)

ההר ניצב לצד תחנת סינטן-רי (Sintan-ri). הוא מגיע לרום 832 מטר מעל פני הים. מהפסגה ניתן לקבל תצוגה פנוראמית של מישורים נרחבים. זהו מקום אידיאלי לטיולים רגליים ביופי טבעי ומערכת אקולוגית שהשתמרה היטב. ניתן להשקיף מההר על צפון קוריאה. ישנן מספר תאוריות לגבי מקור שמו של ההר. אחת היא שההר היה כונה בעבר "keungore" (לווייתן גדול) על ידי התושבים מקומיים. תיאוריה נוספת היא שההר נראה כמו banggorae (צינור עשן של מערכת חימום מסורתית קוריאנית) כאשר מסתכלים מאזור Sintan; זה בגלל שהעמקים העמוקים של ההר, דומים לתלמים מתחת לבית מסורתי שדרכם עובר האוויר החם כדי לחמם את החדר שמעליו. המקום היה ידוע בייצור פחם לפני מלחמת קוריאה. ב-4 בנובמבר 1907, 150 חיילים מהמיליציה הקוריאנית נלחמו קרב קשה נגד היפנים עוד לפני ההשתלטות היפנית על קוריאה.


מזבח תפילה לרוחות אבות הנמצאים בצפון קוריאה

מצפה יולסו (Yeolsoe)

מצפה זה מציע נקודת השקפה על צפון קוריאה. בתערוכה שבמקום ניתן לראות מוצרים ביתיים יומיים וציוד צבאי מצפון קוריאה, ומאפשר למבקרים לחוש את חיי הצפון. המצפה נפתח ב-1998. יש באזור המצפה מבנים דתיים נוצריים לעידוד השלום. אסור לצלם במקום. (נדרש דרכון לביקור במקום). למעקה הבטיחות של המצפה קשורים סרטים רבים עליהם כתובות המשאלות והרצונות של המבקרים במקום כדי להעבירן לצפוניים: "שלום ואחדות", משאלתנו היא איחוד", אנחנו חייבים להיות מאוחדים" ועוד תפילות ברוח זו.
 

מקדש שונצ'ון סונגויג'ון (Yeoncheon Sunguijeon-ji)

מקדש זה נמצא למרגלות הר אמה (Amasan) על גדת נהר אימג'ינגאנג ונשמרות בו טבליות הרוחות של המלך Taejo Wang Geon (877-943) ושלושה מלכים נוספים ואנשים נוספים מעידן ממלכת גוריאו.


קו הגבול


כתבות נוספות אודות סיאול וסביבתה:

סיאול הצפונית - ארמונות ומקדשים
סיאול הצפונית - השכונות שבמרכז העיר
סיאול הצפונית - בין ההר לנהר
סיאול המרכזית - החיים היפים
סיאול הדרומית - גאנגנאם סטייל
 

כתבות נוספות אודות אתרי קוריאה האחרים:

הבודהיזם של ממלכת שילה בקְיוֹנְגְג'וּ
קְיוֹנְגְג'וּ - מוזיאון ללא קירות
פּוּסָאן - ריו ד'זניירו של קוריאה
פּוּסָאן - חופים מקדשים ומבנים יפים
צֶ'ג'וּ - נופים געשים ונשים אמיצות
צֶ'ג'וּ - אי של פלאי טבע געשיים
שמורת הר סוראק - כתבה מצולמת
שדרות ופריחת האביב בקוריאה