יובל נעמן - לראות את העולם בדרך אחרת...
סיאול היא מהמטרופולינים הגדולים בעולם - מגה-פוליס של כ-26 מיליון איש, מהם כ-10 מיליון חיים בתחום העיר ורבים אחרים עובדים בה. נהר האן חוצה אותה והיא פרוסה משני צידיו. אולם כשהפכה לבירת ממלכת צ'וסון בסוף המאה ה-14, הייתה העיר רק מצפון להאן, ובצפון העיר הוקמו ארמונות מלוכה מהם נשלטה קוריאה כולה 500 שנה. הארמונות נבנו על פי הדרך הסינית, עם מאפיינים סיניים רבים אך בארכיטקטורה קוריאנית אופיינית. למרות שנשרפו ושוקמו, הארמונות והמקדשים הם נכסי מורשת לאומית וחלקם אף נכסי מורשת עולמית לשימור בחסות אונסק"ו.


פאוויליון בגן הסודי של ארמון צ'אנגדוק

ארמון קיונג-בוק (Gyeongbok-Gung)

"הארמון שבורך ע"י השמיים" שגם נקרא "הארמון הצפוני", נבנה על פי כללי הפאנג-שוואי כשהר בגבו ונהר מדרומו, מייד עם מעבר שושלת צ'וסון לסיאול והכתרתה כבירה. במשך מאתיים שנה נשלטה הממלכה מארמון זה שהכיל מאות מבנים ו-7,700 חדרים. לא הרבה נותר מתפארת העבר, אם כי חשיבותו נותרה על כנה. בפלישה היפנית בסוף המאה ה-16, נשרף הארמון כמו גם שאר ארמונות סיאול, ונותר בשממונו 273 שנה כשהמוקד השלטוני עבר לארמון צ'אנג-דוק. בשנת 1867 נבנה הארמון מחדש, אך שימש כארמון רק עד 1895, אז מתנקשים, נציגי מיאוּרָה גוֹרוֹ, הציר היפני בקוריאה, פלשו אליו ורצחו את המלכה מיונג-סונג שהתנגדה להשתלטות זרה על קוריאה. המשפחה המלכותית עברה משם ולא שבה יותר לארמון. עם ההשתלטות היפנית על קוריאה ב-1910, נהרס בהדרגה ברובו ובחצר הכניסה הראשי שלו נבנה בניין המושל היפני, בארכיטקטורה קולוניאלית מערבית עם מאפיינים יפניים, ועם מחשבה על שיבוש האנרגיות החיוביות של הארמון והפאנג-שוואי שלו. מעט מבנים נשארו מהארמון, ובשנת 1989 החלו לבנות מחדש את מבני הארמון, וכהבטחת בחירות נהרס מבנה המושל היפני ב-1995. בעשרים השנים הבאות חזר הארמון להיות אתר המציג את מעט מתפארת העבר, כש-40% מהמבנים חודשו.


חייל משמר בשער הארמון ואולם הכס המלכותי

בהמשך לשדרת קואנגווא-מון (Gwanghwamun) בה ניצבים פסלי האדמירל אי סונשין והמלך סוג'ונג הגדול, נמצא השער הראשי, עליו שומרת יחידת שמירה בבגדים צבעוניים מסורתיים. כל שעה עגולה בין 10:00-15:00 נערך טקס חילופי משמר להנאת התיירים. הטקס מכניס את הצופה לאווירה ימי-ביניימית עם הלבוש, כלי הנשק וכלי הנגינה. בשער החיצוני כמו בשערי ארמונות אחרים יש שלוש כניסות - המרכזית למלך והאחרות לפקידים הרמים. אחרי מעבר השער מגיעים לרחבה בה היה במשך שנים מבנה המושל היפני. אחרי שער שני ושלישי וגשר יפה, מגיעים לאולם הכס המלכותי, בו קיבל המלך באופן רשמי את הקהל, נתן הצהרות בעלות חשיבות לאומית וברך שליחים ושגרירים זרים. באולם זה נמצא כס השליט ומאחוריו התמונה המסורתית של חמשת ההרים הירח והשמש.


כס המלוכה באולם הכס המלכותי

גגות המבנים מאותרים במספר לא זוגי של חיות מיתולוגיות, שמספרם מצביע על חשיבות האולם. כמו שהיה מותר רק למלכים, על המבנה יש עיטורים. במרכז גגות המבנים יש שדרית מוגבהת (Yongmaru), המסמלת דרקון או בהשאלה דמות קיסרית השומרת על הבית. יוצא דופן הוא בניין המגורים של המלך שאינו זקוק להגנה (הוא דרקון בעצמו), ונמצא מאחורי המבנה המרכזי. ממערב לקומפלקס המגורים ישנו אגם ופאוויליון גדול לאירוח ושעשוע של אורחי המלך. האגם רבוע אך האיים עגולים בפי שהארץ רבועה והשמיים עגולים. גם 48 עמודי המבנה עשויים כך שהחיצוניים רבועים והפנימיים עגולים. ממזרח לשם מגורי המלך וליידם מגורי המלכה. מגורים נפרדים נבנו למלכה בתקופתו של המלך סוג'ונג הגדול, שהיה אדם חולני והעדיף לנהל את ענייני המדינה מחדר המיטות וכדי שהפקידים לא יפריעו למלכתו בנה לה חצר מגורים נפרדת. אין ברחבות עצים או שיחים והשטחים הנרחבים בין הבתים שימשו לאוהלי אירוח וחגיגות. למתחם, פרט לשלושת השערים בדרום, יש גם שערים במזרח, צפון ומערב.

במתחם הארמון נערכים סיורים באנגלית שלוש פעמים כל יום, (11:00, 13:30, 15:30) שמשכם כשעה. הארמון סגור בימי ג'.
כחלק נפרד במתחם הארמון נמצא "הבית הכחול" על שם צבע גגו. בית זה משמש בית הנשיא/ה וסביבו בניני משרדים. זהו אזור רגיש במיוחד ושמור מאד, ובפרט לאחר נסיון צפון קוריאה לשגר קומנדו לחיסול נשיא הדרום בשנת 1968.


הבית הכחול - בית הנשיא

מוזאון הפולקלור הלאומי

המוזאון נמצא בתחום ארמון קיונג-בוק, בחלקו הצפון-מזרחי, והוא משמר את התרבות הקוריאנית שעמדה בסיכון בתקופת הכיבוש היפני. המוזאון הוקם במקור על ידי האמריקנים בשנת 1945, אך במקומו הנכחי נפתח ב-1993 כדי להמחיש את ההיסטוריה של חיי העם הקוריאני ותרבותו. עיצוב הבניין מבוסס על מבנים היסטוריים שונים ברחבי דרום קוריאה. במוזאון שלושה אולמות תערוכה ראשיים, עם 118,766 מוצגים. הצגת ההיסטוריה של העם הקוריאני כוללת מרכיבים מחיי היומיום בקוריאה מהתקופה הפרהיסטורית ועד סוף שושלת צ'וסון בשנת 1910.
באולם ראשון יש המחשה של כפר קוריאני בימי קדם ומחזור החיים של הקוריאנים הקדומים.
 
אולם שני מראה את חיי הקוריאנים בתקופת צ'וסון (מאות 14-20). תערוכה זו מציגה את ההיבטים השונים של חיי היום-היום של תושבי הכפר בארבע העונות, החל מאביב. ההיבטים הכוללים של הדרך הקוריאנית של חיים כפי שהם משתקפים בשוק, ששימש כמקום מפגש של תרבות ומסחר, המחבר כפרים עם אנשים, אנשים עם אנשים וסחורות עם סחורות. מבקרים יכולים לקבל הצצה אל חייהם המסורתיים, כולל עיסוקים, תפריט, בגדים, דיור ומלאכות, המבוססים על המנהגים החקלאיים העונתיים, שנוצרו על ידי הקוריאנים, כדי שיוכלו לחיות בהרמוניה עם התופעה הטבעית של ארבע העונות.
 
אולם שלישי מוקדש לאנשי המעמד העליון בתקופת צ'וסון, המתאר את השורשים העמוקים של הקונפוציאניות בתרבות הקוריאנית וכיצד אידיאולוגיה זו הולידה את רוב המנהגים של התרבות. קונפוציאניזם היה האידיאולוגיה המדינה. אדם נזקק לבן שימשיך את השושלת המשפחתית בדרגת חשיבות עיקרית. עד לפני כמאה שנה גברים בקוריאה חיו בממוצע עד גיל 26 ונשים 24, והמשך המשפחה הייתה העיקר. לכן, התפללו האנשים בלהט לבן, עוד לפני הלידה של האם. חגיגות התקיימו במשך מאה הימים הראשונים של התינוק שזה עתה נולד וביום ההולדת הראשון חגגו את מעברו הבטוח של התינוק בחיים. טקסי מעבר נערכו לבנות בגיל חמש-עשרה ובגיל עשרים לבנים. גברים ממעמד גבוה שאפו להשיג משרה ממשלתית על ידי מעבר בחינות המדינה. תפקיד מפתח עבור נשים במעמד העליון היה לנהל את משק הבית. המשפחה התגברה על הכאב והצער של אובדן הורה על ידי ביצוע תקופת אבל של שלוש שנים. אזכרות בוצעו באופן קבוע כדי לפייס את רוחות הנפטר, כדי להבטיח את השגשוג של הדורות הבאים, וכדי לשמור על הרמוניה בין בני משפחה שנותרו בחיים.


מבנה מוזיאון הפולקלור בסגנון פגודה

המוזיאון כולל גם תערוכות באוויר פתוח, כולל רפליקות של עמודי רוחות אליהם נהגו להתפלל, גלי אבנים לפולחן וקבורה, טחנות לטחינת דגנים, ממגורות מזון ובורות לאכסון קימצ'י, בתי אבן מסורתיים מחופים קש אורז וכן שניים מ-47 פסלי הסבא האופייניים רק לאי צֶ'ג'וּ, שהובאו למקום ומדגימים את תרבות אנשי צֶ'ג'וּ (ראה צֶ'ג'וּ - נופים געשים ונשים אמיצות) . במוזאון ישנו חדר הרצאות (230 מושבים), ספרייה, חנות מוזיאון וקפיטריה. סיורים באנגלית נערכים בשעות: 10:30 / 14:30 הם יוצאים מדלפק המידע בלובי בקומה 1. שעות פעילות: מרס-מאי, ספטמבר - אוקטובר: 9:00-18:00 יוני-אוגוסט: 9:00-18:30 נובמבר-פבואר.: 9:00-17:00 שבתות וימים ראשון, חגים: 9:00-19:00 כניסה אחרונה שעה לפני הסגירה. סגור בכל יום שלישי ויום השנה החדשה. משכו של הסיור שעה עד שעה וחצי. כניסה חינם. מערכת הסבר אלקטרונית ביפנית, סינית ואנגלית: 1,000₩. הגעה: קו 3 תחנת Gyeongbokgung, יציאה 5. או קו 3 תחנה Anguk יציאה 1. או קו 5 תחנת Gwanghwamun יציאה 2. דף הבית


בית האנוק מסורתי בחצר מוזיאון הפולקלור

ארמון צ'אנג-דוק (Changdeok-Gung)

ארמון זה, שמשמעות שמו "ארמון המעלות המשגשגות", מכונה גם "הארמון המזרחי". למרות החשיבות שמקנים לארמון הגדול קיונג-בוק, ארמון צ'אנג-דוק, שאינו נופל בשטחו ולמען האמת גם לא בתפקידו בהיסטוריה, הוא לדעתי היפה בארמונות סיאול. הארמון והגן שבו הם נכס לשימור בחסות אונסק"ו דווקא בשל היותו חריג בכך שאינו נמצא על ציר מרכז העיר (וכלל לא על ציר אחד וללא סימטריה) וגם לא בנוי על פי עקרונות הפאנג-שוואי לפיהם הוא צריך לפנות דרומה, אל מקור מים, ומצפונו צריך להיות הר. לעומת זאת, המבנים מסודרים על פי פני השטח ומשתלבית בטבע הקיים ובטופוגרפיה, במקום לכפות את עצמם עליה ולשנותה, כפי שנהוג היה לעשות בסין בזמן בנייתו.  לאחר סיום בניית הארמון הצפוני, קיונג-בוק, עברה הבירה רשמית מקאסונג לסיאול. באותה שנה, 1405, החלו לבנות את ארמון זה, שנבנה עד 1412 (כמעט במקביל לבניית העיר האסורה בבייג'ינג). למרבה הצער, הארמון נשרף על ידי אזרחים זועמים בשנת 1592, כאשר משפחת המלוכה נמלטה משכנם במהלך הפלישה היפנית לקוריאה. הארמון נבנה מחדש ב-1611 והחל לשמש ארמון מלוכה במשך כמעט 300 שנה. אמנם ב-1868 נבנה מחדש ארמון קיונג-בוק והמלך עבר לשלוט משם, אך לאחר רצח המלכה ב-1895, שבה המשפחה המלכותית לארמון צ'אנג-דוק והקיסר האחרון של קוריאה התגורר בארמון צ'אנג-דוק עד מותו ב-1926. גם לאחר סיום הממלכה, צאצאי המשפחה המלכותית המשיכו להתגורר בארמון זה עד מותו של הנסיך קו-לי ב-2005.


רחבת היכל הכס המלכותי של צ'אנג-דוק

ממכלול הארמון שרדו 13 מבנים עיקריים ו-28 ביתנים ברחבי הגנים שמסביבו; שטחם הכולל הוא 579 דונם. הארמון מחולק לאזור מבונה עיקרי והגן המלכותי הסודי. באזור המבונה, על פי עקרונות הבנייה הקוריאניות, נבנו שלושה שערים ושלוש חצרות. חצר מנהלית, אזור פרטי של מגורי המשפחה המלכותית וחצר פרטית ליורש העצר ולהרגעות. בחצר הראשונה ישנם מספר עצים עתיקים שהצליחו לשרוד את השרפות התכופות שפקדו ארמון זה. אחרי השערים, אולם הכס המלכותי אינו על ציר השערים הראשיים. כמו בארמון קיונג-בוק, הוא ניצב על במה כפולה, מול רחבה גדולה, ולו גג כפול וכס מלכות שאחריו תמונת חמשת ההרים, השמש והירח. ברחבה שלפניו ישנן אבני סימון המציינות איזה מעמד צריך לעמוד איפה בטקסים הרשמיים. בהמשך, ושוב לא על ציר המרכז, נמצאים לשכה מלכותית, בית מגורי המלך ובית מגורי המלכה. חלק אחרון של המתחם נמצא דרומית לאזור המגורים, הסמוך לכניסה לגן הסודי, הוא תוספת מאוחרת שנועדה ליורש העצר, למלכה האלמנה או סתם להתרגעות. בחצר זו חיו הנסיכים לאחר תום הקיסרות במהלך המאה העשרים. מי שמעוניין להעמיק וללמוד יותר, מוזמן להצטרף לסיור בן כשעה וחצי ברחבי הארמון עם מדריכים מקצועיים.


מבנה מגורי המלכה עם ארובת אונדול

הגן הסודי (Huwon/Biwon)

בבניית הארמון השאירו שטח נרחב של כ-200 דונם במצב היער הטבעי שלו. מרחב זה שימש למנוחת בני המלוכה. הם היו באים לכאן כדי להרהר בחיים, לכתוב שירים ולערוך נשפים. הגן שימש גם כמטווח חץ וקשת וכן מקום לעריכת תרגילים צבאיים. במהלך הזמן נבנו בגן ביתנים, בריכות וגופי מים, ונשתלו מיני עצים וצמחים רבים. יש בגן 26 אלף צמחים מקומיים ממאות מינים וכן 23 אלף עצים ושיחים מיובאים ממינים שונים. ברחבי הגן נבנתה ספרייה של אלפי ספרים וחדר קריאה על גדת בריכה מלאכותית יפה, שעל פי מבנה העולם היא רבועה ויש בה אי עגול. בהמשך המסלול יש פאוויליונים שונים למטרות שונות. שימו לב לשער העשוי אבן בודדת. כל מי שעובר בשער זה יתברך בחיים ארוכים ובריאות טובה.
 
ישנו בגן גם מתחם מגורים של נסיך, השונה ממבנה מלכותי בכך שנסיך אסור לו לצבוע קירות ויש שדרת גג מוגבהת שאינה נחוצה למלך. התקופה היפה ביותר לראות את הגן היא הסתיו, כאשר העלים מחליפים את צבעיהם לצהוב, כתום, אדום וחום. הכניסה לגן מותרת רק עם הדרכה, לסיור של שעה וחצי. עלות הסיור 5,000₩ בנוסף לדמי הכניסה לארמון. סיורים נערכים בשעות 11:30, 13:30, 14:30, 15:30 (סיור אחרון אינו זמין בחורף) רצוי להירשם מראש לסיור באתר זה.  הארמון והגן סגורים למבקרים בימי שני. מי שיבקר בארמון ובגן, ומתכוון לבקר בעוד ארמון באותו היום, מומלץ שירכוש את הכרטיס היומי המשולב לכל הארמונות, שעולה 10,000₩ ומאפשר ביקור בארמונות ובגן. הגעה לארמון בקו 3, תחנת Anguk, יציאה 3. מהארמון, גשר עץ המוביל דרומה, מחבר את הארמון עם מקדש צ'ונג-מיו.


פוויליון בגן הסודי

ארמון טוקסו (Deoksugung)

הארמון היה ארמון של נסיכים עד לפלישה של הידיושי במהלכה, 1592, נשרפו שאר הארמונות, אז עבר המלך להתגורר בארמון זה והוא היה ארמון המלוכה עד להשמשת ארמון צ'אנגדוק 1618. הוא נותר ארמון משני עד המאה העשרים. ב-1896, לאחר הרצח של המלכה מין בארמון והרחבת השפעת היפנים, ברח המלך לשגרירות הרוסית, וכאשר שב ב-1898 והכריז על עצמו כקיסר, העתיק את מגוריו לארמון טוקסו ומשם שלט עד להדחתו ב-1907 והמלכת בנו, והמשיך לגור בארמון עד מותו ב-1919.

הארמון מוקף חומה ובכניסה ניצב משמר כבוד ותוף גדול בו נעשה שימוש בטקסי החלפת המשמר המרהיבה. אחרי שער הכניסה ישנו גשר רחב, בו היה עובר המלך בכרכרה. החלק המזרחי יועד למלך, והמערבי למלכה. בתחום הארמון נמצאים ברכה מודרנית עם מזרקה, ארמון כס המלוכה, מבני מגורים, תצוגת פעמון, כדים ומטול רקטות קוריאני עתיק וכן מבנה Seokjojeon המערבי בסגנונו. הוא נבנה במקור על ידי בריטי והושלם כדי להיות בית המגורים של הקיסר לאחר הדחתו, משנת 1910 ועד מותו. הוא הפך להיות מוזיאון לאומנות בתקופה היפנית. נערכו בו פגישות ארה"ב ורוסיה לאחר שחרור קוריאה 1946, וכיום חלקו המזרחי משמש מוזיאון אוצרות המלוכה וחלקו המערבי גלריית אומנות עכשווית לאומית.

כניסה למתחם הארמון: 1,000₩ (או שימוש בכרטיס המשולב לחמשת הארמונות, הגן הנעלם של צ'אנגדוק ומתחם קברים צ'ונגמיאו, העולה 10,000₩ ותקף לחודש). הכניסה חפשית ב"יום התרבות" – יום ד' האחרון כל חודש. הארמון פתוח כל יום פרט לימי ב', בשעות 9:00-20:00 וטקס החלפת משמר נערך בשעות: 11:00, 14:00, 15:30. הגעה דרך תחנת התחתית "סיטי-הול".


שער ארמון טוקסו והמשמר הצבעוני שלו

מקדש ומתחם הקברים צ'ונג-מיו (Jong-Myo)

הקונפוציאניזם נולד בסין אך השתמר טוב ביותר דווקא בקוריאה. שני אתרי מורשת עולמית יש בסיאול: ארמון צ'אנג-דוק ומקדש צ'ונג-מיו. מקדש זה זכה להכרה בשל היותו המקדש העתיק ביותר המשמר את הפולחן הקונפוציאני המלכותי של מלכי שושלת צ'וסון. המקדש עצמו והטקסים שמתקיימים בו הם המשך ישיר למסורת בת למעלה מ-600 שנה. למעשה זהו המשך למורשת מוקדמת באלף שנה, כשמקדשים דומים היו בתקופת שלושת הממלכות (מאות 1BC-7AD).

המקדש נבנה ב-1394 לפני הפיכתה של סיאול לבירה, והמלך טאג'ו, מייסד השושלת, בנה את מבנה צ'ונג-ג'ון (היכל מרכזי) כמבנה מאורך בו היו שבעה חדרי זיכרון לשבע משפחות מלכותיות, דבר שמראה שהוא בנה מראש על הקמת שושלת ארוכת שנים. המתחם הורחב עוד ועוד, ונוסף היכל הנחמה הנצחית (יונג-ניונג-ג'ון) אך נשרף בפלישת הידיושי בסוף המאה ה-16. את לוחות הרוחות הספיק המלך סאנג'ו להחביא אצל אזרח נאמן בזמן בריחתו מפני היפנים. כששב המלך לעיר בנה מחדש את המקדש ב-1601, השיב את הלוחות, והמבנה הורחב עוד ועוד.


"מחסן הנשמות" של מלכי צ'וסון

יש במקום 19 לוחות רוחות של מלכים ו-30 של מלכות, שהם של כמעט כל מלכי צ'וסון. בנוסף, יש במקום לוחות הישגי כל מלך. בכל חדר ישנן שלוש לוחות: המרכזית של המלכה, מימינו (ומשמאל לצופה) נמצא לוח רוח המלך ומשמאלו הלוח של המלכה המשנית. המקדש הוא רק לרוחות ואינו כולל קברים או חלקי גוף. במוות נשמר הגוף בקבר והרוח בלוח.

אל החדרים מוליכה דרך מוגבהת מחולקת לשלושה נתיבים: המרכזית לרוחות, הימנית למלך והשמאלית לאצולה. בניין הצ'ונג-ג'ון הנוכחי נחשב לאוצר לאומי והוא המבנה המסורתי הארוך ביותר באסיה. במקדש מתבצעים טקסים קונפוציאניים שהם חלק מהמורשת לשימור על פי אונסק"ו זהו טקס שנתי המבוצע בחודש מאי ובנובמבר, על ידי רקדנים ומוזיקאים. הטקס מקורו במוזיקת חצר סינית שהובאה לפני אלף שנה מקיסרות סונג, לה הלחין סג'ונג הגדול מוזיקה בסגנון קוריאני מסורתי במאה ה-15.
 
למקדש אפשר להיכנס רק בסיור מודרך המתקיים באנגלית בשעות 10:00, 12:00, 14:00, 16:00 פרט לימי ג'. כניסה עולה 1,000₩ (בימי שבת חינם). הכניסה מתחנת Jongno-sam-ga בקוים 1/3/5 ביציאות 8/11.


קורות תקרה מעוטרות ורעפי גג מסורתיים


כתבות נוספות אודות סיאול וסביבתה:

סיאול הצפונית - השכונות שבמרכז העיר
סיאול הצפונית - בין ההר לנהר
סיאול המרכזית - החיים היפים
סיאול הדרומית - גאנגנאם סטייל
השטח המפורז בקו הרוחב 38° צפון
 

כתבות נוספות אודות אתרי קוריאה האחרים:

הבודהיזם של ממלכת שילה בקְיוֹנְגְג'וּ
קְיוֹנְגְג'וּ - מוזיאון ללא קירות
פּוּסָאן - ריו ד'זניירו של קוריאה
פּוּסָאן - חופים מקדשים ומבנים יפים
צֶ'ג'וּ - נופים געשים ונשים אמיצות
צֶ'ג'וּ - אי של פלאי טבע געשיים
שמורת הר סוראק
שדרות ופריחת האביב בקוריאה