יובל נעמן - לראות את העולם בדרך אחרת...
במאה השמינית האמפריה המוסלמית השתלטה על העולם וכבשה את חצי האי האיברי. זה מה שכתוב בספרים אירופוצנטרים רבים. באירופה עם כל הכבוד היו כ-40 מיליון איש, בעוד שבאסיה היו 70% מאוכלוסיית העולם, קיסרות טאנג שלטה על כל השטח מוייטנאם ועד אוזבקיסטן, אוכלוסיית בירתה צ'אנגאן הייתה של כמיליון איש, וגם בירתה של שכנתה, ממלכת שילה הקוריאנית, מנתה קרוב למיליון איש - הרבה יותר מכל עיר אירופית. שושלת שילה, שמייסדה הוא אבי אנשי קוריאה ששם משפחתם " פָּאק" (כולל הנשיא החשוב פָּאק צַ'אנְג-חְאִי והנשיאה המכהנת פָּאק גוּן-הְיֶה), נשלטה במשך אלף שנה מהעיר שהיום נקראת קְיוֹנג-ג'וּ (Gyeongju). כתבה זו מתארת את ההיסטוריה הדתית של העיר, בעוד שבכתבה "קְיוֹנְגְג'וּ - מוזיאון ללא קירות" מתוארים ממצאי העיר השלטוניים והחילוניים.


גבעות הטומולי בלב העיירה קְיוֹנג-ג'וּ

קְיוֹנְגְג'וּ, למרות הכיבושים שעברה ורבים ממבניה שעלו באש ונחרבו, עדיין משמרת יותר מורשת מבכל מקום אחר בקוריאה, ומדגימה את השינויים שחלו בקוריאה במהלך האלף הראשון לספירת הנוצרים, כשמאנימיזם עברה קוריאה לבודהיזם, מממלכה קטנה ואזוטרית, לממלכה אינקלוסיבית שאימצה את מורשת יריבותיה לאחר שהכניעה אותן, ומשמרת אומנות שנוצרה בקוריאה וגם שהתקבלה בתקופת היות העיר תחנה סופית של דרכי המשי. שפע האתרים העתיקים שנשתמרו בעיר, מקדשים, קברים, אוצרות ועוד, הקנו לה ובצדק, מעמד של אחת מהערים העתיקות החשובות בעולם ושני תארי נכס שימור מורשת תרבותית עולמית בחסות אונסק"ו. היום זו עיירה לא גדולה, שמרבית 260 אלף תושביה עדיין מתפרנסים מחקלאות ומסחר לצד תעשיית תיירות שהולכת ועולה.


נוף סתיו במקדש בקְיוֹנג-ג'וּ

באלף הראשון לספירה, כשהייתה בירת ממלכת שילה (Shilla), שמה היה סוראבול (Seorabeol "בירה") - שם שניתן לאחר מכן לסיאול כשזו הפכה לבירה. השם קְיוֹנְגְג'וּ ניתן לה רק בשנת 940 לספירה, לאחר נפילת העיר לממלכת קוריאו. אלף שנות פריחתה מהמאה הראשונה לפנה"ס ועד לנפילתה במאה העשירית, במקביל לנפילת בת-בריתה/יריבתה שושלת טאנג הסינית, מחולקת לשתי תקופות: התקופה המוקדמת עד שנת 668 לספירה, אז שילה התקיימה במקביל לקיומן של ממלכות פאקג'ה בדרום מערב קוריאה, קאיה בדרום מזרח וקוגוריאו בצפון קוריאה ודרום מנצ'וריה. בתקופה זו לכל ממלכה הייתה תרבות ודת מעט אחרת, מורשת אדריכלית שונה ומאפייני קבורה שונים, ואז נבנו בגיונגג'ו תילי הקבורה הגדולים על פי המורשת האנימיסטית, כשככל שחשוב יותר הנקבר, כך גדול יותר גל קבורתו.
 
עם התבססות שושלת טאנג הסינית במאה ה-7, ייצרה איתה שילה ברית, שהכניעה את הממלכות היריבות ובמקביל קיבלה שילה מאפיינים סיניים מסוימים. מכאן הפכה בירת שילה לשליטה בלעדית של מרבית חצי האי הקוריאני והרצף השלטוני במרחב הפך את קְיוֹנג-ג'וּ לקצה דרכי המשי, כשנמצאו בה ממצאים שמקורם בערב ואף במזרח התיכון. הבודהיזם שהתבסס בממלכות חמי האי הקוריאני לפני שהפך לדת מדינה בסין, ונדד מפאקג'ה לשילה במאה ה-6, שינה את תפישת המוות. עם עליית הבודהיזם החלו לקטון הקברים (מעמד חברתי אינו חשוב בבודהיזם ולכן גם לאחר המוות אין לו חשיבות) והקברים החלו להופיע פחות בעמק של העיר ויותר מדרום להרים על פי הפאנג-שוואי.
 
עם נפילת ממלכת שילה בתחילת המאה העשירית, החלה לשקוע העיר ורבים מאוצרותיה נבזזו ונהרסו (לא רק על ידי היפנים ששרפו את המקדשים והמבנים במאה ה-16, אלא גם על ידי הקונפוציאניים בתקופת צ'וסון). היו אלה דווקא היפנים שלאחר כיבוש קוריאה בתחילת המאה העשרים החלו לחפור ולשקם את העיר המסמלת בודהיזם על חשבון הקונפוציאניות.


נזיר ומושא תפילתו

קְיוֹנג-ג'וּ הנמצאת קרוב לים יפן, כשעת נסיעה צפונית לפּוּסָאן, שעת נסיעה מזרחית מטאגו וכארבע שעות דרום מזרחית מסיאול, מרגישים בה הרגשה כפרית, כשמרבית בית העיר הם בתי ההאנוק חד קומתיים ברחובות רגועים, בבתים רבים ניצבים כדי קימצ'י על הגג, ועמודי טוטם מעץ עדיין פזורים בעיר, אולם גני העיר שונים בתכלית, כשגבעות ה"טומולי" העגולות והירוקות, פזורות בכל רחבי העיר. זהו למעשה בית קברות אחד גדול, שמרגיש גן שקט ונעים. הקרבה לים ממתנת את מזג האויר אך גורמת ללחות גבוהה וגשמים מרובים ולעיתים אף סופות טייפון המגיעות בקיץ, ולכן מומלץ להגיע בסתיו (ספטמבר עד נובמבר) או באביב (אפריל עד יוני) כשבחורף עשוי להיות קר ואף מושלג ובקיץ חם וגשום.


טוטמים בגינה בעיירה קְיוֹנג-ג'וּ

מקדש פּוּלְגוּקְ (Bulguksa) ומערת סוק-גוראם (Seokguram Grotto) הם נכס עולמי לשימור תרבות בחסות אונסק"ו 1995 בשל היותם מופת לאדריכלות דתית ואומנות בודהיסטית. מאתיים שנה לפני שהבודהיזם נפוץ בסין בהשפעת ה"מסע למערב" של הנזיר הנודד ש'ואן דזאנג, וזכה להכרת קיסרות טאנג, עשה הבודהיזם דרכו ממלכות פֶּאקְגֶ'ה וקוגוריאו וחלחל לממלכת שילה. בתחילת המאה השישית קיבלה הממלכה את הדת החדשה ובשנת 528 נבנה על צלע הר טוהמ-סאן (Tohamsan) מקדש וגדל לממדים נוכחיים באמצע המאה השמינית. כמו מבני דת וארמונות רבים הוא נהרס במאה ה-13 בכיבוש המונגולי ובסוף המאה ה-16 בכיבוש היפני, אך שוב ושוב נבנה על פי תוכניות מוקדמות. השיפוץ האחרון נערך בשנת 1973. היה זה המקדש החשוב ביותר של ממלכת שילה המאוחרת שאיחדה את קוריאה כשהכניעה את ממלכות קאיה, קוֹגוֹרִיוֹ ופֶּאקְגֶ'ה בסוף המאה ה-7. המלכים השונים הוסיפו מבנים וחצרות, פסלים וגנים לקומפלקס המוקף צמחיה יפה בצל ההר. מספר חלקים במכלול כולו מהווים אוצרות לאומיים קוריאניים.


מבנה במקדש פולגוקסה

בכניסה, לפני הפגישה עם הבודהא, יש לעבור בשער עם ארבעה שומרים נגד הרוחות הרעות. כדי לעבור מהארצי לרוחני יש לעבור ענן ולכן ישנם שני גשרים: "הגשר הכחול" וגשר "הענן הלבן". המבנים הבולטים במתחם נמצאים בחצר הפנימית הראשונה, מול היכל התפילה העיקרי, והם פגודות סוקגה וטאבו. פגודות אלו מסמלות את הניגוד וההשלמה. האחת את הבודהא שאקיאמוני (Seokga-tap) הפשוטה במבניה, שבנסיון לשדוד אותה ב-1966, נמצאה בליבה מגילה מודפסת - החומר המודפס העתיק ביותר שנמצא בעולם, שהודפסה בתחילת המאה השמינית. המגילה, 620 ס"מ אורכה ו-8 ס"מ רחבה, מהווה בעצמה אוצר לאומי. ממול פגודה זו ישנה פגודה המייצגת את בודהא טאבו (Dabo-tap) המורכבת יותר במבנה (מופיעה על מטבע 10 וון). הפגודות נבנו ביחד בשנת 751, והן כל כך שונות, אך חיות בהרמוניה יחדיו, כשהפשוטה, המדמה את הבודהא שאקיאמוני, מייצגת את החוכמה הסובייקטיבית המושלמת ונראית זכרית, בעוד שהשנייה, המורכבת יותר, מייצגת את האמת האובייקטיבית ואת הנשיות. הניגוד בין הפשטות של Seokgatap והמורכבות של Dabotap נועד לייצג את האופי הדואלי של ההתבוננות וניתוקו של בודהא מהעולם, או אולי מסמל את השמיימי לעומת הארצי.

הפגודות נבנו על ידי סתת מממלכת פֶּאקְגֶּ'ה, ויש בהם מאפיינים של אדריכלות פֶּאקְגֶּ'ה. החצר בה נמצאות הפגודות מאוזנת על ידי חצר ריקה המסמלת את השתיקה והריקנות שיביאו להארה. כמו במקדשים אחרים ישנם במקדש זה תוף המודיע לאדמה, גונג בצורת ענן המודיע לאויר, פעמון לחיות ולעצים ודג למים. בסתיו (מאמצע אוקטובר) עלי העצים מצהיבים ומאדימים, ומשרים אוירה שקטה וצבעונית ורקע יפה למבני העץ של חדרי המקדש. המקום נמצא מחוץ לעיר והוא נגיש באוטובוס מתחנת האוטובוסים המרכזית ומתחנת הרכבת בכחצי שעת נסיעה. הכניסה למקדש עלותה 4,000 וון.


פגודת טאבו - אוצר לאומי וסמל קוריאני חשוב

הדת הבודהיסטית הביאה איתה גם את אומנות המערות הדתיות, ואחת העבודות המרהיבות ביותר על פי מומחים לנושא, היא מערת סוקגורם (Seokguram Grotto) שיש הקוראים לה "הפרתנון של המזרח" ועוד סופרלטיבים דומים. יש במערה זו עבודת אומנות וארכיטקטורה המשלבת גיאומטריה ותבונת כפיים. בניגוד למערות דתיות כגון אלפנטה, אג'נטה ואלורה בהודו או לונגמן, דה-דזו ואחרות בסין, שם הפיסול נעשה באבן משקע רכה בעלת שיכוב אופקי, הרי שהרי קוריאה הם של סלעי גרניט, שאינם מאפשרים חציבה מונוליטית. לכן נדרש היה לייצר מערה מסלעי ייסוד מסותתות הקשורות זו לזו במחברי מתכת, אך נדרש היה דיוק בסיתות האבן ברמת דיוק של 1:10000, וחישוב "פאי" בדיוק של 7 ספרות לאחר הנקודה, וזה לפני 1,200 שנה - דיוק שאין כמוהו בעולם, לפחות עד למבני האינקה שנבנו מאות שנים מאוחר יותר, כך שהסוקגורם נחשב להישג חסר תקדים בעולם, וכל זאת בתרם דובר על הצד הדתי-אומנותי של המקום.
 
שלא כמו הגרוטו בסין והודו, שהם אוספים מרשימים של פסלים שנעשו בנפרד, במשך זמן, כל הפיסול בגרוטו זה הם חלק ממבנה שנעשה במקביל כדי ליצור שלמות. המידות, פסלי השומרים, המלכים, הבודיסטוות ובראשם גוואן-יין, הבודהיסטווה של החמלה עם 11 הראשים שלה, ובמיוחד צלם הבודהא שאך הגיע להארה מתחת לפיקוס בבודגאיה, היושב על פרח הלוטוס, וגבהו 3.5 מטר, בפרופורציה מדוייקת ומינימליזם בפרטים, כשהוא מוקף בפסלים בעלי פרטים שקשה להשיגם בחציבה בגרניט, וכל זאת בנוף הררי ירוק בגובה 750 מטר מעל פני הים עם נוף מדהים של ים יפן - כולם הופכים את הגרוטו למקום שכדאי לבקר בו. הצדדים הפחות טובים הם לוח הזכוכית המגינה שהושמה במקום, הצפיפות והאיסור לצלם, שפוגעים בביקור במידת מה. אל הגרוטו אפשר להגיע בשאטל 12 ממקדש פולגוק, שאורך כעשרים דקות, או בטיול רגלי של כשעה במעלה ההר. כניסה עולה 4,000 וון.


הבודהא במבנה הגרוטו סוקגוראם (מאגר תמונות חפשי)

 

כתבות נוספות אודות אתרי קוריאה האחרים:

סיאול הצפונית - ארמונות ומקדשים
סיאול הצפונית - השכונות שבמרכז העיר
סיאול הצפונית - בין ההר לנהר
סיאול המרכזית - החיים היפים
סיאול הדרומית - גאנגנאם סטייל
השטח המפורז בקו הרוחב 38° צפון
קְיוֹנְגְג'וּ - מוזיאון ללא קירות
פּוּסָאן - ריו ד'זניירו של קוריאה
פּוּסָאן - חופים מקדשים ומבנים יפים
צ'ג'וּ - נופים געשים ונשים אמיצות
צ'ג'וּ - אי של פלאי טבע געשיים
שמורת הר סוראק
שדרות ופריחת האביב בקוריאה