יובל נעמן - לראות את העולם בדרך אחרת...
חורף 2010 הוא הקשה ביותר זה עשורים רבים במישורי מונגוליה. הטמפרטורות שירדו ל-50 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, השמידו עד פברואר כ-20 מיליון ראשי צאן ובקר. יש הצופים שכחצי מחיות הבית במונגוליה ימותו מקור עד סוף החורף, וישאירו את המדינה ברעב של ממש. ממשלת מונגוליה פנתה בבקשות לאספקת מזון ותרופות, והיא נערכת כדי להיאבק באחד מאסונות הטבע הגדולים ביותר שהיו במדינה. המונגולים קוראים לריבוי אסונות טבע רצופים דזוד (Dzud), כאשר שנת בצורת עוברת ומפנה מקומה לחורף קפוא במיוחד כפי שהיה השנה.
 
המונגולים, החיים בתנאים מהקשים ביותר עלי אדמות, הם עם חזק וקשוח. הם רגילים לשרוד בתנאים מהקשים ביותר בעולם, כשהם רועים את סוסיהם, גמליהם, בקרם וצאנם, כשהם מתקיימים כמעט רק מחיות הבית.  


פסטורליה מונגולית של אביב  

קיץ במדבריות מונגוליה

הקיץ היא תקופה קשה במדבריות מונגוליה, המכסים את דרומה של הארץ. הטמפרטורות מזנקות פלאים ושורפות הכל ואת עור פניהם של המקומיים.  הסתיו הממושך היא התקופה בה מצהיבים שטחי המרעה האינסופיים, ומצהיבים עצי האורן הסיבירי – מהעצים היחידים הצומחים במונגוליה. אז גם נמסים שרידי הקרחונים במדבר גובי סחוף הרוחות, המשתרע בצפון סין ובדרום מונגוליה. אבל בתקופת האביב המאוחרת (בקיץ שלנו) פורחים מרבדי הדשא, וצמחי הבבונג (קמומיל) פורסים את ניחוחם המשכר על פני הערבות, כשהזאבים יוצאים לצוד את העגלים הרכים שאך הגיחו לאוויר העולם. לפתע מישורי ענק נצבעים בירוק מסמא, זרוע במיליוני סוסים, עיזים, כבשים ובקר. זו גם תקופת הרוחות האיומות של מדבר גובי, השורטות את הגוף במשבי חול רב עוצמה. מעל מישורי הדשא העצומים עפות ציפורי עזניה שחורה. עורבי ענק שחורים אף יותר וגדולים לא פחות, מחרישים אוזניים במשק כנפיהם, ומזכירים מהיכן מגיעה דמות העורב ל'משלי קרילוב. על הקרקע אצים רצים להם מיליוני מכרסמים וסנאי קרקע - אולי מחשש מציפורי הטרף החגות מעל.  


עזניה שחורה ממריאה אל על  

המכרסמים החמודים והמוות השחור

למכרסמי מונגוליה מקום חשוב בתולדות העולם: אין יודע איך הצטרפו המכרסמים לצבאות המונגולים, במסעות כיבושיהם האדירים במאה ה-13. אולי כמנת הצייד הפופולארית עד היום – המרמיטה, אותו מכרסם שאוהבים המונגולים לכרסם במסעותיהם הממושכים. אולי עקב מסעות ההשמדה האכזריים של המונגולים, שניקו את מרכז אסיה מחלק ניכר מתושביה, ואולי בדרך אחרת. בכל מקרה, אותם מכרסמים הנושאים פרעושים, נשאו איתם את חיידקי מחלת הדבר הנוראה לכל מקום אליו הגיעו המונגולים בכיבושיהם. הם שהביאו לאירופה של המאה ה-14 את מגפת המוות השחור, שקטל כשליש מתושבי אירופה. פחות ידועה העובדה, שככל הנראה, אותה מחלת דבר הכריעה גם כשליש מתושבי סין בתקופת השלטון המונגולי, הקרוי שושלת יואן, אף הוא במאה ה-14.
יש אומרים שהיתה זו מהמלחמות הביולוגיות היזומות הראשונות בעולם: במהלך המצור של המונגולים ממדינת אורדת הזהב (Ulus of Jochi) על תחנת הסחר הגנואית בקאפא שבקרימיה (חצי האי קרים), השליכו המונגולים הצרים אל תוך העיר את גוויות חייליהם נגועות הדבר. הנסים מהעיר חזרה לגנואה, הפיצו בדרכם את המוות השחור באירופה כולה.  


עכבר – ממכרסמי מונגוליה הרבים  

קברי אחים של דינוזאורים

לא תמיד היה מזג האוויר המונגולי כה קיצוני וקשה. לפני עשרות מיליוני שנה היה זה מקום מחיה של עשרות סוגי דינוזאורים. כיום, אזור הגובי הוא מהמקומות העשירים והמגוונים ביותר בעולם במאובני אותן חיות קדמוניות. המקום לחוות את צייד המאובנים נקרא הצוקים הבוערים של באיאנזאג (Bayanzag Flaming Cliffs).

 

ככמו שמרמז שמם, בשעות השקיעה צבעם אדום עז, והם מבודדים ונישאים מעל למישור. הנוף והמקום מדהימים ושווים את הנסיעה הארוכה לכאן. זהו המקום בו נמצאו יותר מאובני דינוזאורים, על נגזרותיהם הרבות, מכל מקום אחר בעולם. במקום זה נמצאו גם חוליות חסרות בהתפתחות האבולוציונית, המקשרות את הציפורים לדינוזאור. בצוקי אבן החול מסתתרות עוד תגליות רבות, שעקב רמת השמירה הנמוכה על האתר, מאפשרות גם למטייל בעל המזל להצליח למצוא שרידים מחיים קדמוניים על פני הארץ. למרגלות המצוקים חיים עדרי גמלי באקטריה כפולי-דבשת ומיליוני מכרסמים, שאם תמתינו ליד מחילותיהם, יצאו ויעמדו על שתי רגליהם וישמיעו את שריקתם החדה.  


גמלים למרגלות הצוקים הבוערים של באיאנזאג  

סוסי הפרא האחרונים בעולם

הטבע ככלל הוא בשיאו במונגוליה, ובשל שטחי הארץ הנרחבים והאוכלוסייה המועטה, אין כל בעיה להכריז על שטחים כשמורות טבע. בתקופת החסות הרוסית, במהלך המלחמה הקרה ולאחר הקרע בין סין לברה"מ, שהו עשרות אלפי חיילים רוסיים במונגוליה. הם צדו את מרבית חיות הבר (בעיקר אנטילופות), ובעקבות היעלמותן התמעטו גם הזאבים והדובים עד כמעט כליה מוחלטת. אבל כיום יש חיות הנשמרות יפה במונגוליה: אחת החיות שכמעט נכחדה לחלוטין בעולם היא סוס הפרא. ישנם סוסי פרא שהיו מבויתים וחמקו או שוחררו לטבע, ולאחר מספר דורות הפכו לחיות פרא, הנשמרות במקומות שונים בעולם, כגון סוסי המוסטאנג האמריקאים. ישנם סוסים שברחו לטבע ממכלאות הצבא הבריטי בהודו, ולאחר מספר דורות הפכו לפראיים, והם נשמרים כחיות פרא בשמורה באסאם ההודית. אולם סוסי הפרא האסייתיים, שחיו במרחבי אסיה מיליוני שנה, ניצודו לבשר ונכחדו כמעט מהעולם, למעשה הגיעו לסוף דרכם כגזע עצמאי. בשנת 1969 נצפה סוס הפרא האחרון במערב מדבר גובי, ועוד כתריסר סוסים בסיביר. במסגרת פרויקט שימור בינלאומי (אוסטרלי, גרמני, הולנדי ושוויצרי), הצליחו להגיע לעדר של 1,500 פרטים, משלושה רמכים בלבד – מרביתם במכלאות "ספארי" בגני חיות גדולים בעולם. בפרויקט ייחודי הושבו למונגוליה מספר עשרות פרטים, לשמורת חוסטאי-נורו (Khustai Nuruu Nature Reserve) ולשמורת טאחין טאל (Takhin Tal) שבמדבר גובי. כיום יש כמאתיים פרטים בשמורת חוסטאי. הסוס נקרא על שם החוקר הקירגיזי פאז'בלסקי (Przewalski) ובמונגוליה הוא נקרא סוס הטחאי (Takhi). סוס הפרא טחאי הוא סוס הפרא היחיד בעולם שאינו סוס מבוית שחזר לחופש, ונבדל מהסוס המבויית בשני כרומוזומים נוספים שיש לו ב-DNA. שמורת חוסטאי-נורו בה מתרבים סוסי הטחאי, היא שמורת טבע מדהימה ביופייה. היא נוסדה בשנת 1989 ונפתחה לקהל ב-1993, במטרה לעזור בשימור סוסי הפרא האסייתיים. כאן תוכלו לראות (אם התמזל מזלכם) עדרים של סוסי פרא דוהרים, שהם אחד מסמליה המובהקים של מונגוליה. בשמורה ישנם גם מיני אנטילופות שונים וזאבים הטורפים מספר סוסים כל שנה. הטיול בשמורה מתבצע ברכיבה על סוסי רכיבה או בג'יפ. ניתן לשהות במחנה "גר" או באוהלים בתוך השמורה. בנוסף לכך, אפשר לעשות בשמורה רפטינג בנהר Tuul-Nur, המאורגן בסוכנויות באולאן- בטאר (UB). השמורה נמצאת במרחק 100 ק"מ מדרום-מערב לאולאן בטאר. אפשר לארגן טיול יום מאולאן בטאר ואפשר גם לנסוע באוטובוס לעיירה זומוד ( (Zuumod), הרחוקה מרחק של 40 קילומטר מאולן בטאר, ושם לשכור ג'יפ ולנסוע לשמורה.


סוסי הטחאי הנמוכים והמוצקים - חית בר בשימור (צילום: גילי חסקין)  

לרכב בשמורה הררית

פארק טבע נוסף, קרוב לבירה ונגיש בקלות הוא פארק הטבע טרלז' (Terelj National Park). זו שמורת טבע הררית, המאפשרת טיולים רגליים ורכיבה על סוסים, בנופים מצוקיים יפים. מספר מקומות בשמורה מאפשרים מגורים והשכרת סוסים עם מדריך. השמורה נמצאת בגובה 1,600 מטר והיא קרירה יחסית גם בחדשי הקיץ. בשל קרבתה לבירה, השמורה מתוירת יחסית. יש מהתיירים שיתקשו במעט להסתגל לאוכפים הסובייטיים עשויי העץ, עם הארכובות העגולות, הלא נוחות, ועם הסוסים המגיבים רק להוראות שרקניות במונגולית...
השמהשמורה נמצאת כשמונים ק"מ מאולן-בטאר, כשעתיים נסיעה במונית.


נופי השמורה ההררית טרלז'

 
כתבה זו היא המשך לכתבה מרכז מונגוליה: אתרי הטבע