יובל נעמן - לראות את העולם בדרך אחרת...
קוסטה-ריקה נמצאת באמריקה המרכזית שלאורכה רכס של למעלה ממאה הרי געש. זו ארץ הגדולה מישראל פי שתיים וחצי, וחיים בה כארבעה וחצי מיליון איש – מרביתם צאצאי הכובשים הספרדיים. זו ארץ של נצרות קתולית, תמימות והרבה שמחה, שדורגה בסקרים כמדינה בה התושבים השמחים ביותר בחלקם בעולם. אך יותר מהכל זו ארץ של טבע ושמירת טבע. אנשי הארץ הפכו את מדינתם לארץ אקולוגית ואת התיירות האקולוגית למקור הכנסה עיקרי.


ציורי קיר בסגנון אופייני לקוסטה ריקה

אין היסטוריה ידועה לאזור שהיה בין תרבויות המאיה, האצטקים והאינקה, פרט לכדורים בלתי מוסברים שהתגלו בכל המדינה. ההיסטוריה מתחילה בבואו של קולומבוס, שחשב שיש בה זהב וקרא לה "החוף העשיר", קוסטה-ריקה. קרב אחד נערך בה, כשניסו לכבוש אותה, וצבא אזרחים מתנדבים הביס את הפולש, כשהמתופף חוזה סנטה-מריה, בפעולת התאבדות, הצית את מבצר האויב.


פסלו של חוזה סנטמריה גיבור המדינה

קוסטה-ריקה היא המדינה הראשונה שביטלה את הצבא בחוק. היום קוסטה-ריקה היא שמורה של שקט ושלווה, נופים וטבע, אם כי הטבע יודע להתרגז ולהביא סופות, רעידות אדמה, והרי הגעש יורקים אש לעיתים.
העיירה לה-פוֹרטוּנה, המזל בספרדית, היא ברת מזל, כי עדיין לא נהרסה בהתפרצות הר הגעש אָרֶנָל, לרגליו היא שוכנת, ושללועו היו משליכים בתולות בתקופה קדומה. צורת החרוט המושלמת של ההר והענן שבראשו, הם מסמלי קוסטה-ריקה המובהקים. גם הר הגעש פּוֹאָס הוא הר געש פעיל, מלועו נפלט ענן של אדי גופרית רעילים. לועותיו המשניים של פּוֹאָס הפכו לאגמי מים מתוקים. סנאי פּוֹאָס הוא מין ייחודי החי רק בהר זה.


כנסיית העיירה לה-פורטונה והר הגעש ארנל

קוסטה-ריקה מדורגת כמדינה המתקדמת ביותר בשימור הטבע, והיא אחת המדינות שהכריזו על המטרה להוביל את הכלכלה המקומית תוך צמצום פליטת מזהמים בהדרגה, עד להפסקת זיהום האוויר עד יום העצמאות המאתיים שלה, בשנת אלפיים עשרים ואחת. יש בקוסטה-ריקה יער משני – כלומר נטוע, אך נותרו בה עדיין יערות ראשוניים, טבעיים, בהם לא נגעה יד אדם. ביערות העננים שברמה הגבוהה, יורד גשם מרבית השנה, והלחות מאפשרת גידול צמחייה עבוטה, אך גם צמחייה טפילית של סחלבים, טחבים, פטריות ואזובים. אפילו מה שנראה כעץ גדול, במקרים אחדים הוא מטפס חונק, שהשתלט על עץ נושא וכיסה אותו. המעגל הבוטני של חומרים אורגניים המנוצלים וממוחזרים, משמש להפריית בית הגידול, ומאפשר מגוון בוטני גדול ועשיר. המגוון הביולוגי מאפשר קיום קבוצות בעלי חיים רבות: רמשים מזינים לטאות וצפרדעים, שמזינים נחשים, ציפורים ויונקים שונים, שמזינים טורפי על. ט
 
למעלה משמונים אחוז מבעלי החיים היבשתיים של כדור הארץ, חיים באזורים טרופיים. זה אולי מסביר מדוע בקוסטה-ריקה ישנם למעלה משש מאות מיני חיות, לא כולל חרקים. מבחינה אקולוגית זה קשור ליערות הגשם. פוטוסינתזה יוצרת חומר אורגני, וזה קיים יותר באזור טרופי מאשר באזור ממוזג. כך יש מקום ליותר בעלי חיים אוכלי עשב, וכן לטורפים המתקיימים מבעלי חיים עשבוניים. המגוון הטופוגרפי, מחופים חמים ועד יערות עננים בגובה רב, מאפשרים קיום מיני חי רבים.


דביבון

דביבון או ראקון מוכר כחתול עם מסכת השודד. הם פעילים לרוב בלילה והם אוכלי כל ולכן יימצאו בקרבת בני אדם.
גם הקוּאָטי הוא סוג של דביבון, שאינו בישן, ופעיל בעיקר ביום, כשהוא נובר בערמות אשפה.
האָגוֹטי הוא מכרסם בעל שיניים חותכות גדולות ויעילות. הוא ניזון מפירות זרעים ואגוזים והוא עצמו מנה אהובה על היגואר.
טָאפיר, קרובם של הסוס והקרנף, הוא החיה הגדולה ביותר במרכז אמריקה. הוא צמחוני, שקט וידידותי. הוא שחיין טוב האוהב להתפלש בבוץ, אך גם לנמנם בצל.
פָּקָארי הצווארון דומה לחזיר בר. הוא חופר באדמה וניזון מפירות עלים ועשב.


טפיר בירדי

בקוסטה-ריקה ישנם ארבעה מיני קופי העולם החדש, השונים מקופי אפריקה ואסיה בכך שחלקם משתמשים בזנבם בתור זרוע נוספת. קופי הקפוצ'ין קרואים על שם מסדר נזירים שחורי כיפה, הלובשים שחור ולבן. על שם אותו  מנזר קרוי משקה הקפוצ'ינו. הם חיים בלהקות וכמעט לא חוששים מבני האדם.
קוף העכביש הוא קוף מהיר ואוהב שעשוע, וכיף לראות אותו נע מעץ לעץ כמו באוטוסטרדה, כשהוא נאחז בזנבו בענפים ולפעמים אף נתלה על הזנב.
העצלן, בן המשפחה של דב הנמלים והארמדיל, הוא היונק האיטי ביותר. המטבוליזם האיטי שלו דורש מעט אוכל ושתייה, אך דורש שמרבית הזמן יבלה בשינה או בתנועה איטית איטית... על הפרווה הצפופה שלו גדלות פטריות וחזזיות. לפעמים ישנם עצלנים שכל חייהם יבלו על עץ אחד!
 
במקום רטוֹב מתפתחים מינים רבים של צפרדעים. חלקן בוחרות בצבעי הסוואה, בעוד שאחרות מצהירות בצבעים עזים שהן רעילות למאכל.
גם הפרפרים חלקם מצהירים על תכונותיהם בצבעים עזים, או מפחידים בציורי עיניים גדולות. אך יש המסתווים היטב, כשהם מדמים עלים יבשים.


הצפרדע אדומת העין

עם כשמונה מאות ושלושים מיני ציפורים, קוסטה-ריקה היא גן עדן אמיתי לחובבי ציפורים. גם צופה לא מנוסה המבקר במקום לראשונה, יוקסם משלל העופות הצבעוניים החיים בבית הגידול המגוון, הטבעי הזה. ציפורים רבות תורמות להצלחה אבולוציונית של צמחים ועצים. פירות הצומח זמינים, וציפורים האוכלות מהם, מפיצות את זרעיהם למרחק רב, למקום שאינו דורש תחרות עם הורי הצמח על משאבי קרקע או אור השמש. צפייה בציפורים קלה יותר בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות אחר הצהריים, כאשר הציפורים פעילות בשל הטמפרטורה הנוחה. למבקרים בקוסטה-ריקה: על תשכחו להביא משקפת כדי לראות ולזהות בעלי כנף. בהליכה בשבילי יער הגשם, נסו להימנע מעשיית רעשים, כדי להגדיל את הסיכוי בתצפית בחיות וציפורים.


סוג של טוקאן

מיני תוכים רבים ישנם בקוסטה-ריקה, כשהבולטים בהם הם התוכי הירוק הגדול ותוכי ארגמני – שניהם נמצאים בסכנת הכחדה, בשל הדרישה הגדולה לציפורים אלו בשוק ציפורי הנוי.

הטוּקָן קל לזהות אותו. הוא בולט לעיין בקו המתאר המיוחד שלו, עם מקור ענק ביחס לגוף. הוא אוכל פירות, אבל בניגוד לתוכי לו יש מקור חזק, מקור הטוקן חלול וחלש ולא מפצח את הפרי, וכך לא מתעכלים הזרעים. לכן הוא ממפיצי הזרעים החשובים ביותר ובשל כך תורם רבות לאקולוגיה של היער.

כחמישים מיני יונקי דבש ישנם בקוסטה-ריקה, בבתי גידול שונים ומגוונים ובצבעי כסות זוהרים. אופן מעופם ייחודי, כשהם מרחפים במקום או אף עפים לאחור. הם ניזונים מצוף פרחים, כשבדרך הם מתכסים באבקנים ומאביקים פרחים ובכך תורמים להתרבות הצומח. היתרון בהאכלה מלאכותית היא אפשרות הצפייה בהם, אולם בכך פוגעים במידת מה ביתרונם כמאביקים של פרחים אמתיים.

הקֶצָאל הזוהר הוא ודאי הפרס הגדול של חובבי הציפורים בקוסטה-ריקה. הוא הציפור הלאומית של גואטמלה, בה כמעט לא ניתן לחזות בה. זו ציפור גן עדן מָלְכותית, שנוצות זנבה התנוססו על ראשי מלכי המאיה הקדומים. בצבעים זוהרים של טורקיז, אדום ולבן, ציצית ירוקה ושתי נוצות זרחניות, זהו מלך הציפורים של קוסטה-ריקה.


הקצאל הזוהר

עם קצת אמצעים טכנולוגיים יכול גם האדם לחקות את הקופים והציפורים. פעילויות האקסטרים הן מהפעילויות הפופולאריות ביותר בקוסטה-ריקה, ובעיקר קָאנוֹפּי, שהיא פעילות תנועה מעץ לעץ, מעל חופת היער, באופנים שונים. גם חקלאות יש בקוסטה-ריקה.
אחד הגידולים המכניסים ביותר הוא הקפה. כרכרות הובלת פולי הקפה הפכו לאומנות ייחודית ולסמל לאומי. הקקאו גם הוא גידול חשוב. בכל פרי ישנם מספר עשרות פולים, אותם יש להתסיס, ליבש, לקלות ולטחון, ואם נוסיף סוכר, נקבל את מעדן האלים – השוקולד. ואם הזכרנו שוקולד, תרבות השפע הביאה את התושבים לצרוך כמות עצומה של גלידה, והאוכלוסייה החלה לסבול מהשמנת ייתר.
 
את השומן אפשר להוריד בקלות בחופיה היפים של המדינה. לקוסטה-ריקה יש חוף ארוך באוקיינוס השקט וחוף קאריבי ארוך, המרכזים תיירות חוץ ופנים מרובה. אז כמו שמברכים הטיקוֹס והטיקָאס – אנשי קוסטה-ריקה: "פּוּרָה וְידָה" החיים הטהורים.


חופי גן-עדן