צילום היא אומנות הפיסול באור. קרני האור מצירות רישומן על סנסור המצלמה, במכחול של צבעים ועצמות תאורה, זמן ותנועה.
לשעות שונות במהלך היום ישנן יתרונות וחסרונות שונים.
צילום לילה חשוך יש לו יחוד משלו, אז ממד הזמן והתנועה המרחבית יכול לבוא לביטוי על חשבון פרטים ועושר גוונים. ומה שיפה בצילום זה הוא שהאמיתות בו לא קיימות, והניסיון חשוב מכל ובכל זאת מספר טיפים:
רגישות בצילום לילה אינה חשובה במיוחד, ממילא החשיפה ארוכה.
צמצם: עומק שדה פחות מורגש כך שאין חשיבות לצמצם.
משך חשיפה: יש לנסות זמנים שונים, ובכולם תתקבל תוצאה, אבל מספר דברים כדאי לזכור: את הניסיונות יש לעשות בטור גיאומטרי של זמן - כלומר 2,4,8,16,32 דקות ולא בטור חשבוני (2,3,4,5,6,7).
שימו לב לאובייקטים בוהקים (אפילו עלים של עץ עשויים להכניס הילה לא רצויה בזמני חשיפה כאלה, וכמובן אנשים ומכוניות).
בצילום כוכבים זכרו שכוכב הצפון הוא מרכז הסיבוב, ולכן אם רצונכם במעגלים בחרו את מיקומם בתמונה בהתאם לכוכב זה.
צילום לילה מואר מאפשר הנצחת תנועה והמחשתה, בין אם תנועת האובייקט ובין אם תנועת המצלמה, והמיוחד הוא היכולת הקלה יחסית לביצוע צילומי ניגוד בין תנועה מחד ועמידה מאידך, והיכולת להביע רישום של אור על התמונה בהשתנותו וכיוונו, וכאן יכולה לבוא מיטב היצירתיות לידי ביטוי במריחות, בהדגשה לא טבעית וביצירת מציאות מתעתעת (אילוזיה).
צילום בשעות הקסם סביב דקות לפני זריחה ודקות לאחר שקיעה, יש האומרים שזהו הזמן של הצלמים, בו האור המגיע מהאובייקט והאור המגיע מהשמיים בעוצמה דומה, והתאורה הטבעית רכה והצללים כמעט ואינם קיימים, והגוונים בטמפרטורה מרבית (נוטים לאדום), והצבעוניות בשיא והניגודיות נמוכה ואינה מפריעה, ולוואי שיתמשכו דקות אלו למספר שעות כמו שקורה באזורים הסמוכים לקטבים, במרבית השנה.
צילום צהריים הוא הקשה ביותר. אני מתייחס אליו כאימון בטאי-צי.
מישהו שולח אגרוף אליך, נצל את תנופתו להעיף אותו קדימה. ולמה זה שייך??
שעות הצהריים רעות לצילום רגיל - קונטרסט נורא וצבעים קיצוניים, והצללה בעייתית, ועל מנת להפוך את החיסרון ליתרון עבורך, צריך "לעשות חושבים" ולמצוא את הפריימים שבהם אותם החסרונות יכולים להפוך ליתרון.
למשל צילום צללים (shadows), צלליות (silhouettes), או קווי מתאר של קצוות צורות באור אחורי, צילום דרך פתחים ומעברים ומסגרות, צילום אלמנטים חצי שקופים כמו פרחים ועלים בצילום מול השמש, קיטוב האור בפילטרים, צילום עם מבזק חזק שיוצר אנומליה בתאורה, ומדמה את שעות הקסם ללא האור הרך והחם שלהן, וכל כלי אחר שיעלה על דעתך ושינצל את האור החזק ליצירת תמונה טובה. אלו גם שעות מצוינות לצילום בעומק שדה מרבי, והקפאת תנועה.

 


צילום בשעות הקסם לפני הזריחה

סוגי תאורה ושימושים בהם:

האור לצילום נובע או מהאובייקט, או אור הנשבר ממנו או המוחזר ממנו (deflection & reflection).
האור ממוין לאור קשה ואור רך (hard-light / soft light), ולמיקום מקור האור: אור קדמי key-light שהוא בד"כ אור קשה, המדגיש ניגודים ומטיל צללים, אור מילוי fill-light שהוא בד"כ אור רך המטשטש קווי גבול של צללים, ואור אחורי back-light שחלקו ניתז מקצוות האובייקט וחלקו חודר דרך האובייקט.
בצילום, ובמיוחד בצילום אולפן נעשה שימוש בכל המרכיבים האלו ליצירת האווירה המתאימה לצלם.

אינפרא-אדום

קרניים אלקטרומגנטית קיימות באורכים שונים ובאנרגיות שונות. הגלים הקצרים כמו גלי אלפא בטא וגאמה, וידועים יותר, קרני הרנטגן הם קרניים קצרות בעלות אנרגיה אדירה וחדירה טובה. במרחק רב על סקלת אורכי הגל, נמצאים קרני האור הנראה, ועינינו מתרגמות כל אורך גל לגוון וצבע. בקצה אחד של סקלת האור הנראה מצוי הצבע הסגול, ומעבר לו התחום הבלתי נראה של האולטרה-סגול האחראי לשיזוף וסרטן העור, ומכיוון שסרט הצילום היה מסוגל לראות קצת מתחום זה, נהגו להשתמש במסנן אולטרא-סגול המסנן קרניים אלו, ובצד השני של סקלת האור הנראה נמצא הצבע האדום, ומעבר לו נמצא תחום האינפרא-אדום שנפלט בכמות גדולה מגופים חמים, וסינון IR כמו שנעשה בצילומים עם מסנן IR, אינו מסנן את קרינת האינפרא-אדום, אלא דווקא להפך – מסנן את האור הנראה ומעביר רק את הקרינה האינפרא אדומה, ולכן כל דבר הפולט חום יראה לבן יותר, ואובייקט קר יראה שחור יותר.
זהו אחד השימושים לראיית לילה (כשמנסים לראות אנשים הפולטים חום או רכבים, ופחות מעוניינים לראות מבנים קרים).
בצילומים עם מסנן אינפרא אדום רואים אבנים הפולטות חום, עצים שעושים פוטוסינתזה הם חמים, וכהים יותר, וכל אובייקט מפיץ חום, בגוון בהיר, בעוד ששמיים, מים וכל אובייקט קר יתקבל בגוון כהה.

אור וצילום דיגיטלי

בהביטנו על קיר לבן "נדע" שהוא לבן למרות שיחזיר לנו אור מוקרן שיהיה בצבע שונה בתאורות שונות, כגון הלוגן, ניאון או תאורה חמה.
יכולת המוח שלנו "לתרגם" את הצבע המוחזר אלינו אינו קיים במצלמה, והיא קולטת את הצבע האמיתי, שיכול להיות במקום לבן, בגוון תכול, צהוב, אדמדם וכו
כדי "ללמד" את המצלמה מהי נקודת הייחוס שלה וולאיזה גוון אנו קוראים "לבן", אפשר להראות למצלמה נייר לבן, ולהכניס לזיכרון המצלמה שהגוון המוחזר יש להתחשב בו כלבן גם בקריאת צבעים אחרים, כך מאזנים ע"פ הלבן את קריאת הצבעים כולם. זה נקרא "ווייט-בלאנס" או WB, אבל...
לא מכיר מישהו שמוציא את המצלמה שלו ממצב אוטומטי (AWB) ולכן בקוראי שמצלמה חסרת עדשה של ממש, העולה 600 ש"ח, אבל יש לה 5 מצבי WB אני משועשע. עדיף לטעמי לצלם באיזון לבן אוטומטי ולתקן במידה ונדרש בפוטושופ.
 

צילום בתאורה אחורית:


באובייקט שקוף למחצה האפקט של צילום בתאורה אחורית יהיה הארת האובייקט ביחס לרקע וקבלת אפקט "זוהר".

באובייקט שאינו שקוף כלל, התוצאות יכולות להיות מגוונות:


צילום מול תאורה או שמש נותן תמונה של צלליות


צילום מול האדמה בשמש אחורית נותן קווי מתאר


צילום מול השמש יכול לתת שילוב של צללית עם קו מתאר