משך החשיפה (מהירות) היא מרכיב קריטי בצילום, כמו כמות האור החודרת לתריס ורגישות סנסור בקליטתו.
למשך החשיפה משמעות מעבר להיותה אחד המרכיבים המתמטיים במשולש עצמת אור/מהירות/רגישות, והיא הנצחה/הקפאת תמונה.
בחשיפה קצרה תוקפא התמונה, וחשיפה ארוכה תגרום להנצחת תנועה, ולצערנו גם את תנועת המצלמה.
באחיזה ידנית בחשיפה ארוכה ממאית השנייה, רעידת יד הצלם עשויה לטשטש את התמונה, ולו רק בשל תנועת הלחיצה וקפיצת המראה. דבר זה מודגש אף יותר בצילום באורך מוקד ארוך. ככלל, מהירות מומלצת לצילום רצוי שלא תרד מאחד חלקי אורך המוקד האפקטיבי במילימטרים, ובכל מקרה לא מתחת 1/60s. זה כמובן נכון בתמונה שמנציחה את הרגע ולא נכון כאשר נרצה להנציח תנועה.


הנצחת תנועה בעקיבה

צילום בעקיבה:

הנצחת תנועה יכולה להיות במצלמה סטטית על חצובה או במצלמה דינאמית כמו שנעשה בצילום בעקיבה, המכונה בטעות "פאנינג" (פאנינג הוא צילום בתנועה אופקית סביב ציר אנכי בלבד בעוד שרולינג או טילטינג הם צילומי עקיבה בתנועות סביב צירים אחרים).
מהירות טובה לעקיבה, שתמחיש את התנועה אך תהייה חדה דייה, תהיה במצב "עדיפות מהירות" בחשיפה של 1/10 והבחירה צרכה להיות באובייקט החולף בניצב לנו כדי שלא תהיה בעיית מרחק משתנה אליו לא ניתן למקד את העדשה.
עכשיו החל לעקוב אחר האובייקט, ותוך עקיבה לחץ על הכפתור הצילום, וחשוב ביותר - המשך לעקוב גם לאחר שהצילום הסתיים - דבר שיבטיח שהעקיבה לא תפסק במהלך החשיפה.
שים לב שאובייקט מהיר או מרחק קטן לקו תנועתו יגרום למהירות חליפה (או מהירות זוויתית) גבוהה, שתקשה על העקיבה.
את מרבית התמונות תפספס, אבל אלו שיצליחו, יכולות להיות מעניינות בתנאי שישנם עצמים מוארים נוספים ברקע.
בצילום עם מבזק ישנו ערך הקרוי זמן סינכרון (כרוניקום=זמן, סינכרון=תיזמון) .
לכל מצלמה יש ערך זמן חשיפה מזערי לצילום פלאש, ואם נחשוף מהר מדי בצילום מבזק, חלק מהתמונה היה שחור.
כשמצלמים בתנועה (מרכב נוסע למשל) או כשרוצים להקפיא אובייקט בתנועה מהירה, נעדיף מהירות חשיפה גבוהה ככל הניתן, דבר המושג בפתיחת צמצם מרבית במצב "עדיפות צמצם".


דוגמא להקפאת תמונה בחשיפה קצרה

כאשר רוצים ליצור תמונה בה מומחשת התנועה נעדיף חשיפה ארוכה, (דבר הנותן ערך מוסף של עומק שדה מרבי) דבר הנעשה בצילום מחצובה או בהצמדה יציבה של המצלמה לאבן, עמוד או עץ, וב"עדיפות מהירות", נבחר מהירות נמוכה ביותר בה עדיין לא תורגש תנועת המצלמה ברגע הצילום.


תיאוריה וטיפ לצילום מהיר של אובייקט בתנועה:

מהירויות התריס הגבוהות, והצורך לאחידות החשיפה של הסרט, גרמו לפיתוח תריס כפול בו חלק אחד נפתח וחלק שני עוקב אחריו וסוגר, ובמהירויות גבוהות נוצר למעשה חריץ הנע במהירות, וחושף בכל רגע נתון קטע אחר של הסרט.
במידה והאובייקט נע במהירות באותו כיוון של התריס, נקבל תמונה מרוחה.
בתנועת תריס מנוגדת לכיוון התנועה נקבל כיווץ האובייקט.
בצילום בניצב, נקבל תמונה מיטבית, וגם אם זהו אינו כיוון הצילום המועדף, תמיד נוכל לחתוך את התמונה בקטעים המיותרים הנוצרים מצילום באוריינטציה ניצבת לנדרש.


דוגמא לטשטוש מכוון להמחשת תנועה