את הלימוד של תורת הצילום יש לעשות בשלבים:
א)    הכרות עם מושגי היסוד והשפעתם ההדדית - צמצם, מהירות תריס* או זמן חשיפה ורגישות או הגבר.
ב)     לימוד הציוד ומודי הפעלתו.
ג)     פיתוח או אימון של חוש האסטטיקה שעוזר להחליט מה ואיך להשתמש בציוד, וניסיון אישי.
ללא השכלה פורמאלית בצילום קשה לתרגם את התורה על רגל אחת ללא שתכאב בסוף, ובכל זאת אנסה לבאר כאן מספר נושאים טכניים:
הססור של המצלמה רגיש לאור, ורגישותו אופיינה ע"י גופים בין-לאומיים  (ASA, DIN)

לפישוט העניין מתייחסים לזה במדרגות - מדרגת רגישות הסרט כש: 200 אסא רגיש בדרגה אחת יותר מ: 100 ו: 400 בדרגה יותר מ: 200. בדרכו של האור לסנסור הוא נתקל בשני מחסומים: תריס מכני אותו אפשר להזיז מהר או לאט, וגם זה (הפלא ופלא) במדרגות: 1/500 היא מהירות של 2 מילישניה, 1/250 היא 4 מילישניה של חשיפה, ולכן 1/500 היא מהירות גבוהה בדרגה אחת מ- 1/250.
לעדשה ישנן תכונות אופטיות שלא זה המקום להיכנס אליהן, אבל את כמות האור העובר את העדשה ניתן להקטין מכמות האור המרבית (שהיא תכונה של העדשה ומאופיינת במספר ה-F  שכתוב עליה לצד אורך המוקד, וגם מאפיינת את מספר האפסים במחיר העדשה).
לא ניתן להכניס יותר אור מצמצם פתוח שכאמור היא תכונה של העדשה, אבל ניתן לצמצם את גודל הפתח דרכו עובר האור וכאן המתמטיקה מסתבכת בגלל שהאור יחסי לשטח החור בו עובר העור ולא לרדיוס, וכידוע השטח יחסי לרדיוס בריבוע, וכדי שלא תצטרך לקרוא משפט זה שנית רק זכור, שהצמצם נע גם הוא במדרגות, אבל כאן צמצם 8 אינו מדרגה אחת מעל 4, ויש בניהם עוד דרגה 5.6.

עד כאן נושא המדרגות, אבל מה עושים עם זה?
עבור חשיפה ברגישות מסוימת, מהירות מסוימת וצמצם מתאים, כמו שתבחר לך המצלמה במידה ותמצא באופן "אוטומטי" במצב Program , יש באפשרותך לעבור למצב  "עדיפות צמצם" ולשחק עם הצמצם במדרגות, והפלא ופלא, תראה שכל דרגת צמצם שתפתח (מספר נמוך יותר) תגלה שהמצלמה תפצה בכך שתקטין את זמן החשיפה (מהירות תגדל). הצמצם שולט על כמות האור הנכנסת לאזור התריס ע"י צמצום שטח העדשה החשופה לאור, והתריס שולט על משך הזמן אליו ייחשף הסרט או הסנסור.

האיזו (International Standardization Organization=ISO ) כמו גם DIN או ASA קבעו תקנים אחידים של רגישות הסנסור לחשיפה לאור (שהיא מכפלת כמות האור ומשך החשיפה).
שילוב בין שלושת המשתנים הנ"ל ייתן רמת בהירות של התמונה.

במצב עדיפות מהירות תוכל לשלוט על המהירות והצמצם יפתח או ייסגר בהתאם. אם בידך מצלמת דיגי וניתן לשנות רגישות, או אם היה ביכולתך להחליף סרט לרגישות שונה המצלמה הייתה קוראת את זה ומכניסה מקדם מתאים בחישוב האור ומשנה מהירות או צמצם.
ולמה כל זה טוב? והרי יש לנו את מצב "P" ובו נקבע הכל על פי מדידת אור וחישוב מדויק?
וכאן נגמרת הטכניקה הבסיסית ומתחילה טכניקה מקצועית המשולבת עם אומנות הצילום.
===============
* המאמרים עוסקים במצלמות רפלקסיות בהן יש מראה ותריס. מצלמות פשוטות יותר לא דורשות תריס, אולם את מקומו מחליף זמן החשיפה האפקטיבי.